בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת נעם חת מקוב) מיום 2.21 בת"א 67055-10-18 ולפיה הורה על דחיית בקשה לסילוק על הסף שהגישו המבקשים 1-5.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה כמו גם בתיק קמא, מצאתי שיש להורות על דחיית הבקשה ללא צורך בקבלת תשובה בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

ברקע הדברים תביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשים בעילות שונות בהן סילוק יד ממקרקעין בהם מנוהל עסק לחומרי בנין וללא כל תשלום דמי שימוש. כשיטת המשיבה וכעולה מכתב התביעה שהוגש בבית משפט קמא, המבקש 1 באמצעות בניו המבקשים 2-5 וכן המבקשת 6 שהינה חברה בבעלות המבקש 4 תפסו שלא כדין מקרקעין בשטח 10 דונם וזאת החל משנת 2005 ומנהלים במקום עסק שלא כדין.

המבקשים 1-5 הגישו בקשה לסילוק התביעה נגדם על הסף וזאת בהעדר יריבות משפטית. בהחלטה מושא בקשת רשות ערעור זו, קבע בית משפט קמא כי ישנה מחלוקת עובדתית הטעונה שמיעת ראיות בדבר מעורבותם של המבקשים 1-5 בעסקיה של המשיבה 6 כמו גם בחלקם בעילת התביעה מושא התיק קמא. זאת, הגם שבידי המבקשים 1-5 טענות כנגד חלקם ומעורבותם. בית משפט קמא ציין כי אין לראות בהחלטתו כהכרעה לגוף התביעה אלא התייחסות רק לשאלה האם ראוי לסלק התביעה נגד המבקשים 1-5 על הסף בטרם שמיעת ראיות.

במסגרת נימוקי בקשת רשות הערעור חזרו למעשה המבקשים על טענותיהם שנטענו בבית משפט קמא. כך למשל, בסע' 10 לנימוקי בקשת רשות הערעור ישנה התייחסות ברמה העובדתית לכך וכטענת המבקשים כי טענות המשיבה נסמכות אך ורק על תצהיר של מפקח אחד מטעם המשיבה, כראיה לכך שהתשתית העובדתית כנגד המבקשים 1-5 רעועה ושיש לסלק התביעה נגדם על הסף.

דיון

כפי שהקדמתי דין הבקשה להידחות.

כידוע, על מנת לסלק תביעה על הסף, על המבקש להראות שאין כל תוחלת לתביעה וכי גם אם ניתן לראות כמוכחות, כל העובדות נשוא כתב התביעה, אלו אינן מקימות את עילת התביעה. בענייננו, הבקשה נושאת עמה טיעונים עובדתיים כנגד מעורבות מי מהמבקשים 1-5 בעסקיה של המבקשת 6 וכמי שברור לחלוטין כי אין על עילת תביעה נגדו. בית משפט קמא קבע כי לצורך הכרעה סופית במידת מעורבותם של המבקשים 1-5 בפרשה נשוא התביעה קמא, עליו לשמוע ראיות ולא מצאתי כי נפלה כל שגגה בקביעה זו ואף אני כחלק מהחלטה זו מבהיר, כמו שעשה כן בית משפט קמא, כי בכך אין כל קביעת מסמרות עובדתיות לגוף התביעה, כי הדברים הינם אך ורק לצורך שאלת הסילוק על הסף וכי רק לאחר הבירור העובדתי ניתן יהיה להיווכח באופן סופי וברור האם אכן לא קמה עילת תביעה כנגד המבקשים1-5 או שזו קיימת. לפיכך לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטה קמא שיש צורך להתערב בה.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.

משלא ביקשתי תשובה איני עושה צו להוצאות.

העירבון שהופקד יושב למבקשים באמצעות ב"כ.

ניתן היום, ט"ז ניסן תשע"ט, 21 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.