1. לפני בקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת (המבקשת) מכח תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "תקסד"א"), וזאת לאור העובדה כי התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל.

2. התובע מתגורר בג'נין, תושב הרשות הפלסטנית, הגיש תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, כתוצאה מהחלקה (עקב ירידת גשמים) על רצפת בית הכלא מגידו ששם שהה כאסיר באותה עת (להלן: "האירוע"). הנתבעת חולקת על אחריותה לנזקי התובע, ומכאן בקשתה להורות על הפקדת ערובה.

3. טענת הנתבעת הינה כי התובע הינו תושב השטחים והיא סבורה כי סיכויי התביעה הינם קלושים ורבים הסיכויים לדחיית התובענה .

4. בספרו של ד"ר זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 900, נאמר לעניין מקום מגוריו של התובע, כי אחד משני המקרים העיקריים בהם מוטלת ערובה, הינו כאשר התובע אינו תושב ישראל והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבות את המגיע לו.

5. לעניין זה, יש להתייחס לתושב הרשות הפלסטינאית כאל "תושב חוץ" (לעניין זה ראה בר"ע (י – ם) 3279/98 טאהה אבו חלימה ונביל נסר נ' המאגר הישראלי תק – מח (54) 550, וכן ת.א. 1330/96 עיזבון אחלייל נ' מ"י, טרם פורסם).

6. כיום אין אפשרות לאכיפה ישירה של פסקי דין ישראליים באזור הרשות הפלסטינאית, מאחר שלא קיימת תשתית מנגנונית המאפשרת גביית הוצאות או פסקי דין שנפסקו על ידי בתי משפט בישראל לזכות תושבי ישראל.

7. לאור עובדה זו, ברי כי קיים קושי מהותי בגביית הוצאות מהתובע , אם יחויב בהן (לעניין זה ראה המ' 22527/95 מ"י נ' שומאן, טרם פורסם), נראה שיש לחשש הנתבעת כי אם תזכה בהוצאות תתקשה לגבות את אשר מגיע לה.

8. יחד עם את, עובדת היותו של תובע תושב האזור אין בה לבדה, כדי להוביל למסקנה כי יש לחייבו בהפקדת ערובה. מקום מושבו של התובע הינו אך אחד השיקולים אותם בוחן בית המשפט. בנוסף, יבחן בית המשפט את סיכויי התביעה, ומצבו הכלכלי של התובע והשלכתו על האינטרסים של הצדדים שניהם(ראה לעניין זה בר"ע (י-ם) 308/08 מדינת ישראל נ' סבאח, מצוי במאגרים משפטיים,; 26.2.08.)

9. על כפות המאזניים ניצבות, זו מול זו, שתי זכויות בסיסיות, האחת - זכות חוקתית לגישה לערכאות ולהליך הוגן, השנייה – זכות קניינית להחזר הוצאות.

10. הכלל הבסיסי הוא כי אין לערום קשיים בדרך גישתו של התובע אל בית המשפט. כך נפסק ברע"א 544/89 , אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650:

"הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד; הטעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בתי המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה" .

11. התובע לא הגיש תצהיר בנוגע למצבו הכלכלי, מלבד טענה כללית בתגובה לבקשה לפיה מצבו הכלכלי של התובע אינו שפיר וכי מצבו הידרדר ת מצבו הרפואי. כמו כן, מציין כי יש לו שלושה ילדים ואשתו עקרת בית ללא הכנסה, הוא לא פירט את מצב נכסיהם, הכנסותיהם והוצאותיהם.

12. באשר לסיכויי התביעה- התובע טוען כי הוא נפגע עת היה כלוא בבית סוהר מגידו ובעת שהלך בחצר המיועדת להליכה בהפסקת אסירים ובשל היות הרצפה חלקה, החליק התובע ונפגע באופן חמור .

13. לטענת הנתבעת, התובע יצא לחצר בית הסוהר כאשר לרגליו כפכפים, כאשר הוא אדם בוגר והיתה נתונה לו הבחירה לנעול נעליים ביציאתו לחצר הואיל וידע, כן ראה, שירדו גשמים, היה עליו לנקוט בזהירות בסיסית ולא לצאת לחצר כאשר כפכפים ברגליו.

14. הנתבעת כופרת באחריותה לנזקי התובע ומוסיפה כי לו טען התובע כי מדובר במפגע בחצר או בכפכפים שנעל במועד האירוע יש לדחות טענה זו על הסף מקום שלא צורפה חוו"ד מומחה לכתב התביעה.

15. אין ספק שבמקרה דנן, יש להכריע תחילה בשאלת אחריותה של הנתבעת לאירוע ורק לאחר מכן תדון שאלת הנזק וזכאותו של התובע, אם בכלל, לפיצוי בגין הנזק, כולו או חלקו. דהיינו עסקינן בתובענה שבירורה דורש תחילה דיון מעמיק בשאלת האחריות. בבואנו לאזן בין הרצון שלא לפגוע בזכותו של התובע לגשת לערכאות ולברר את תביעתו לבין זכותן הקניינית של הנתבעות, ובהסתמך על שורת החלטות בעניין הטלת ערובה על תושבי השטחים ומאחר שאין נסיבות חריגות בעניין זה, נחה דעתי כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת. לאור מצבו הכלכלי הנטען של התובע, כפי שבא לידי ביטוי בתגובתו לבקשה להפקדת הערובה ובנסיבות הקיימות, אני מורה כי על התובע להפקיד בקופת בית המשפט ערבות בסך 15,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת, וזאת בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה .

הערובה יכול שתומצא אף בערבות של בנק ישראלי צמודה למדד וללא מועד או בערבות של אזרח ותושב ישראל שתניח את דעת בית המשפט. אם לא תופקד הערובה במועד האמור, תדחה התביעה.

לעיוני ביום 14.2.20.

ניתנה היום, י"ג כסלו תש"פ, 11 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.