בפנינו בקשה חוזרת לשינוי מועד התייצבותו של המערער לריצוי עונש המאסר בפועל שהוטל עליו.

א. הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

בינואר 2014 הגישה המדינה כנגד המערער כתב אישום, שתוקן ביום 2.3.16 במסגרת הסדר טיעון, וכעולה מעובדותיו, נהג המערער לפנות לאזרחים שביקשו למכור את כלי הרכב שלהם והציע להם לרכוש את רכבם בשיקים גנובים, או בשיקים השייכים לאנשים שעזבו את ישראל, ושאותם זייף המערער ביודעו שאין כיסוי לשיקים אלה.

המערער נהג להפקיד שיקים אלה בחשבונותיהם של האזרחים, וניצל את מרווח הזמן שבו השיק מתעדכן במחשב הבנק, כאילו כובד, ובטרם נמסרת הודעת הבנק לבעל החשבון שהשיק חולל. במרווח זמן זה נהג המערער להשלים את העסקה עם האזרחים שסברו, כי הכסף הופקד בחשבונותיהם, כדי לבצע את העברת הבעלות ולמכור מיד את כלי הרכב לסוחרי רכב או לאנשים אחרים.

המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בהתאם לכך, ביום 2.3.16.

לכתב האישום המתוקן, שבהתאם לעובדותיו הורשע המערער, צורפה טבלה הכוללת את שמות 24 המתלוננים עם פירוט מספרי הרכב, פירוט השיקים שזייף ושהפקיד לחשבונות נפגעי העבירה בתמורה לרכב.

ב. בישיבת בית משפט השלום מיום 2.3.16 הורשע המערער לפי הודאתו (במסגרת הסדר הטיעון) בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף, וזאת כלפי 21 מתלוננים.

לגבי שלושה מן המקרים הורשע המערער בניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

ג. בית משפט השלום דחה מספר פעמים את המשך הדיון בתיק לצורך שמיעת הטיעונים לעונש, וזאת על פני תקופה הקרובה לשלוש שנים, כדי לאפשר למערער להסיר את המחדלים, כשבמהלך תקופה זו גם הופנה המערער לקבלת תסקירי שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות שירות.

ד. במסגרת גזר דינו מיום 17.1.19 הביא בית משפט קמא בחשבון את הודאתו של המערער שהביאה לחסכון בזמן שיפוטי, וחסכה מן המתלוננים להופיע לעדות, אך גם הביא בחשבון את 15 הרשעותיו הקודמות של המערער, רובן בעבירות מרמה, שבגין חלקן אף ריצה מאסרים בפועל לתקופות שונות, כשהרשעתו האחרונה בגין עבירות מרמה שונות הייתה בשנת 2016 משנדון ל-6 חודשי מאסר.

במקביל הביא בית משפט קמא בחשבון את המסמכים הרפואיים שהוצגו לו בכל הנוגע לבעיות קרדיולוגיות של המערער וכן אשפוז מאוקטובר 2017 עקב חבלה שנגרמה למערער ופצע חודר לעין שמאל.

עוד נתן בית משפט קמא את דעתו לתסקירי שירות המבחן, לעדות אחד מנפגעי העבירה ולשלושה תצהירים של נפגעי עבירה שהונחו בפניו.

בגזר דינו הטיל בית משפט השלום על המערער 30 חודשי מאסר בפועל ויום אחד, בניכוי ימי מעצרו, וכן הורה לו לפצות את נפגעי העבירה בסכום העולה על מיליון ₪.

ה. את ערעורו לבית משפט זה הגיש המערער הן ביחס לחומרת עונש המאסר בפועל והן ביחס לסכום הגבוה בו חויב המערער לפצות את נפגעי העבירה.

במהלך הדיון חזר בו המערער מן הערעור על גובה הסכום בו חויב לפצות את נפגעי העבירה, ולעניין זה נדחה ערעורו. טענותיו של המערער התמקדו בעונש המאסר שהוטל עליו.

בפסק הדין מיום 2.5.19 צוינה חומרת העבירות שביצע המערער כלפי 24 נפגעי עבירה, כשהנזק שנגרם עקב כך עולה על מיליון ₪, כשרק ל-6 מבין המתלוננים הוחזר רכבם (אם כי לא בזכות המערער אלא בזכות תושייתם) ואך חלק קטן בלבד מתוך הנזק העולה על מיליון ₪ הוחזר. כמו כן צוינו הרשעותיו הקודמות של המערער, שבגין חלקן אף ריצה עונשי מאסר בפועל, ואולם, לא בלי התלבטות, הוחלט להמתיק במעט את עונש המאסר שהוטל עליו נוכח מצב בריאותו: מחלת הלב ממנה הוא סובל, הצנתורים שעבר, וכן התאונה שארעה לו באוקטובר 2017 שבעטיה נפגעה קשות עינו השמאלית ואבד לו כושר הראיה בעין זו, בנוסף לשבר באפו, וכן בהתחשב במחלת בנו.

נוכח כל אלה ועל מנת לפתוח למערער צוהר של תקווה, הוחלט להפחית שלושה חודשים מתקופת המאסר שהטיל עליו בית משפט השלום, כך שעל המערער יהא לרצות 27 חודשי מאסר בפועל ויום אחד, בניכוי ימי מעצרו, ונקבע שעל המערער להתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל ביום 26.5.19.

ו. במעמד שימוע פסק הדין ביום 2.5.19 פנה סנגורו דאז של המערער, עו"ד ב. שרמן (הסניגוריה הציבורית) וצין בפנינו, כי למערער נקבע ניתוח נוסף בעינו ליום 28.6.19 (הסנגור ציין, שאין בידיו תעודה רפואית, אך המערער קיבל על-כך הודעה טלפונית), וכן ציין, שעל המערער לסיים לרצות עונש מאסר בעבודות שירות שהוטל עליו בתיק אחר (השלמה של 42 ימים ברוטו). נוכח כל אלה ועל מנת שהמערער יחלים מן הניתוח ביקש מאתנו עו"ד ב. שרמן כי נקבע, שתחילת המאסר תהא ביום 21.7.19.

ב"כ המדינה התנגדה לבקשתו של הסנגור וציינה, כי פסק הדין לא הפתיע לא את הסנגור ולא את המערער, ופרק הזמן שנקבע הוא מספיק לצורכי התארגנות. באשר לסיום ביצוע עבודות השירות העירה ב"כ המדינה, שכבר במעמד גזר דינו של בית משפט השלום מיום 17.1.19 הביא בית משפט השלום בחשבון את הצורך של המערער לסיים את עבודות השירות וקבע תאריך התייצבותו לריצוי עונש המאסר ליום 25.4.19 (ההתייצבות עוכבה נוכח הערעור נשוא הדיון כאן).

המערער עצמו פנה אלינו, הביע חרטה על מעשיו, וציין, כי הוא עומד לעבור ניתוח לכריתת גלגל העין ולכן הוא מבקש את הארכה.

בהחלטתנו מאותו יום קבענו, כי לא שוכנענו שיש מקום להיעתר לבקשת ההארכה של המערער ובא כוחו, והוספנו, כי במידת הצורך חזקה על המערער שיוכל להיזקק לשירותי הרפואה של שב"ס.

ז. נעיר כאן בשולי הדברים, שכבר בתסקיר שירות המבחן מיום 12.3.18 הייתה התייחסות לתאונה הביתית שעבר המערער באוקטובר 2017, שבמהלכה נפצע קשה בעין שמאל ובאף, וצוין, בין היתר, שעקב הפציעה עבר אקספלורציה של העין, החזרת הקשתית ותפירה של הקרנית והלחמית, וכן ש"נשקלה האפשרות להוצאת העין והחלפתה בפרוטזה. כיום נמצא אסעד בתהליך הכנה ומדידות להתאמת עין פרוטזה. בנוסף מקבל טיפול שמרני כולל טיפול תרופתי וסטרואידים עד לניתוח".

ח. ביום 13.5.19 הגיש בפנינו המערער, באמצעות סנגורו הנוכחי, עוה"ד א. ציבולבה, בקשה לשינוי מועד התייצבות המערער לריצוי מאסרו. בנימוקי הבקשה צוין, שעינו של המערער נעקרה בנסיבות טרגיות ועליו לעבור ניתוח לכריתת גלגל העין ולצורך זה עליו להתאשפז, כשבמהלך חודש יוני יהא עליו לבצע בדיקות מקדימות, ולאחר מכן וקודם לניתוח יהא עליו לעבור בדיקות על ידי רופא מרדים ורופא עיניים, ומועד הניתוח הוא 23.7.19 בהתאם למסמכים של בית החולים שצורפו לבקשה. כמו כן, על המערער לקבל מכתב מרופא המשפחה והתחייבויות מקופת חולים לכיסוי הוצאות הבדיקות והניתוח.

נטען עוד, שהמערער סובל סבל רב פיסי ונפשי נוכח הניתוח. וכן סובל מזיהומים ודלקות. עוד נטען, שהמערער הודה והורשע משהוגש כתב האישום המתוקן ולא נוהלו הוכחות בתיק. כמו כן נטען, ששינוי מועד ההתייצבות לריצוי העונש לצורך הניתוח הוא חיוני, ואילו הסכנה והסבל מחמת שינוי המועד הם בלתי נסבלים. בעוד שהמערער מוכן לטפל בעצמו ועל חשבון זמנו ומשאביו באופן יעיל בצורכי הניתוח, הרי כשיהיה אסיר תישלל ממנו היכולת לדאוג לעצמו והוא יהא תלוי ביכולת ובמשאבים ציבוריים וביכולות שב"ס, וייגרם לו סבל רב ומיותר, והוא יטולטל במעבר ממקום כליאה אחד למשנהו. הדעת נותנת, כך נטען, שהמערער יהא חשוף לתקלות רבות שהן מנת חלקה של מערכת גדולה ועמוסה כשב"ס.

בנוסף נטען, שהאינטרס הציבורי לא ייפגע אלא אף ייצא נשכר אם המערער יטפל בענייניו, יעבור את הניתוח הנדרש, ויתייצב לריצוי מאסרו במועד מאוחר יותר.

מבוקש, שמועד ההתייצבות ייקבע לתאריך שלאחר ניתוח כריתת גלגל העין שהוא מיועד לעבור ביום 23.7.19, כשבועיים-שלושה אחריו.

ט. ב"כ המדינה הגיבה על הבקשה וציינה, כי היא מתנגדת לבקשה וחוזרת על הנימוקים שציינה בפרוטוקול מיום 2.5.19. עוד הוסיפה, שאין בנספחים שצורפו לבקשה הנוכחית בכדי להוסיף על נימוקיו של המערער כפי שהועלו ביום 2.5.19.

י. לאחר שעיינו בבקשתו החוזרת של המערער, שהוגשה באמצעות בא כוחו הנוכחי, ולאחר שנתנו דעתנו לכל הנספחים שצורפו לבקשה זו, וחזרנו ושקלנו בדבר, מסקנתנו היא שדין הבקשה להידחות.

יא. המערער, שלחובתו הרשעות קודמות רבות בעבירות דומות (שבגינן אף ריצה עונשי מאסר) ביצע עבירות חמורות של מרמה וזיוף, כלפי 24 מתלוננים, כשהנזק שנגרם, לאזרחים תמימים שכל מה שרצו הוא למכור את רכבם, עולה על מיליון ₪. למרות תקופה של קרוב לשש שנים שחלפה מאז ביצוע העבירות, כוסה רק חלק קטן מנזק זה. המערער הורשע לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן עוד ביום 2.3.16, ומתן גזר הדין נדחה קרוב לשלוש שנים על מנת לאפשר למערער, בין היתר, לפצות את המתלוננים, אך הדבר לא יצא לפועל (למעט כאמור חלק קטן בלבד).

יב. משניתן גזר הדין של בית משפט השלום ביום 17.1.19 התחשב בית המשפט בכך שעל המערער לסיים לרצות עבודות שירות שנגזרו עליו בתיק אחר, ואפשר לו להתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 25.4.19, מועד שנדחה לנוכח הערעור.

פסק דינו של בית משפט זה, שבו הומתק במעט עונשו של המערער, והופחתו שלושה חודשים מתוך 30 חודשי המאסר בפועל, ניתן ביום 2.5.19 ונקבע, שעל המערער להתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל ביום 26.5.19.

יג. למרות כל האמור בנימוקי בקשת הדחיה הנוכחית, לא שוכנענו שקיימת הצדקה להמשך דחיית ריצוי עונש המאסר בפועל, והגיעה העת שהמערער ייתן את הדין על מעשיו החמורים שפגעו באזרחים תמימים, וכי ירצה את עונש המאסר שהוטל עליו.

ערים אנו לעובדה שעל המערער לעבור ניתוח לכריתת גלגל העין, שקבוע לעת הזו ליום 23.7.19, וכן לבדיקות השונות שיש לבצע לקראת הניתוח, ומודעים אנו לכל ההיבטים שסנגורו של המערער פירט בנימוקי בקשתו, אך אין בכל אלה כדי להצדיק היענות לבקשה, שהרי כפי שכבר ציינו בהחלטתנו הקודמת מיום 2.5.19, המערער יוכל לקבל במסגרת שירות בתי הסוהר את הטיפולים הרפואיים שיזדקק להם.

יד. לעניין זה מפנים אנו לע"פ 8226/06 שלמה טוויל נ' מדינת ישראל (10.4.07) בפסקה 6:

"שירות בתי הסוהר ערוך לטפל גם באנשים חולים. לרוע המזל המערער איננו יוצא דופן בהקשר זה בקהיליית האסירים. אם יחמיר מצבו של המערער במהלך תקופת מאסרו, פתוחים בפניו ערוצים נוספים אחרים שבהם תוכלנה טענותיו להתברר ולהיבדק לגופן והדעת נותנת כי יינתן להן המשקל והפתרון ההולם..." (ההדגשה שלנו).

טו. כמו כן, מפנים אנו לרע"פ 1076/16 חיים כהן נ' מדינת ישראל, בפיסקה 9 (11.2.2016):

"... הנחת המוצא היא שגורמי הרפואה בשירות בתי הסוהר ערוכים לטפל באסירים במצבים רפואיים שונים, כולל מצבים רפואיים שאינם פשוטים, וחזקה היא שהאסיר יקבל את הטיפול הרפואי לו הוא נזקק בין כותלי בית הסוהר (ראו: עניין לופוליאנסקי, פסקה 222; ע"פ 9155/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (19.11.2014); ע"פ 8226/06 טוויל נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (10.4.2007)). במקרה שלפניי, בית המשפט המחוזי התרשם כי מצבו הרפואי של המבקש הוא כזה אשר שירות בתי הסוהר ערוך לטפל בו, ולאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, אני מצטרף למסקנתו. כן איני סבור כי יש במצב רפואי זה להצדיק הפחתה מהעונש שהוטל על המבקש גם בתוך מתחם העונש, בשים לב לנסיבות המקרה." (ההדגשה שלנו)

טז. בסיכום הדברים, לא שוכנענו שמצבו הרפואי של המערער, ובכלל זה הניתוח שעליו לעבור, יש בו כדי להצדיק את דחיית מועד התייצבותו של המערער לריצוי עונש המאסר בפועל.

לפיכך הבקשה נדחית, ועל המערער להתייצב למאסרו בבית המעצר קישון ביום ראשון 26.5.19 עד השעה 10:00 בבוקר, הכל כפי שנקבע בפסק הדין מיום 2.5.19.

סנגורו של המערער ידאג להמציא לשב"ס את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים בכל הנוגע לניתוח שעל המערער לעבור.

על מזכירות בית המשפט להמציא העתק החלטה זו בהקדם אל:

1. ב"כ המערער: עו"ד א. ציבולבה, חיפה.

2. ב"כ המדינה: עו"ד גב' מ. הרטמן (פרקליטות מחוז חיפה- פלילי).

3. שירות בתי הסוהר.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.