ת"א 4006-03-19 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' זהבי

בפני כב' השופט, סגן הנשיא טל חבקין

העתק החלטת בית משפט מיום י"ד כסלו תשפ"ב 18 נובמבר 2021

עיינתי בחומר כולו. בכתב התביעה נטען שהנתבעת פולשת לשטח בגודל של 68 מ"ר, וכן שקירתה מרפסת. מהתשריט (מיום 17.1.1973) שצורף לא ניתן להבין מהם אותם 68 מ"ר פלישה, אף לא מהתשריט שצורף לראשונה כנספח ד' לתצהיר התובעת. מהתשריט שצורף לתביעה עולה לכאורה שיש "בנייה חדשה" בחדר הכביסה ובחדר נוסף המסומנים בחיצים. אין כל התייחסות לקירוי המרפסת או לפלישה אליה. מהתצהיר של הנתבעת עולה לכאורה שהתובעת נתנה הסכמה ל"בנייה הבלתי חוקית", שעה שהייתה תלויה ועומדת התדיינות בין הצדדים (מכתבים מהשנים 1974 ו-1976). הסכם השכירות שצורף הוא משנת 1977, וחזקה שהתובעת לא הייתה מאריכה את ההסכם לו לא הייתה ניתנת הסכמה שלה לתוספות הבניה. אם טענה זו של הנתבעת נכונה, יוצא שבניגוד לאמור בכתב התביעה, נותרנו עם דרישה לפינוי המרפסת בלבד. ואכן, שטח המרפסת והוא לבדו סומן על ידי נציג התובעת בדיון. התיק מתמקד אפוא רק בו.
ברם בכתב התביעה לא התבקשה הסרה של קירוי בלתי חוקי, אלא פינוי וסילוק יד מ"השטח הפלוש" כולו. לא ברור על שום מה הטענה שהתובעת מחזיקה בשטח המרפסת שלא כדין, ושפלשה אליו. באופן כללי, מקום שהתובעת טוענת לפלישה של 68 מ"ר ולא סימנה את השטח בשום דרך, ואף לא הציגה תשריט של השטח שבו החזיק המנוח מכוח הסכם השכירות המקורי - ההתנהלות מעוררת קושי, ולא ברור לנתבעת מפני מה עליה להתגונן בחלוף כמעט יובל שנים לאחר שנחתם ההסכם, ולאחר שמי שחתם עליו אינו בין החיים. כאמור,עיינתי לעומק בכתב התביעה ובתצהיר, ולא הצלחתי להבין מה התובעת טוענת.

באופן כללי יותר אך חשוב לא פחות, ספק אם עצם הדרישה מהנתבעת להסדיר היום קירוי של מרפסת - אשר נראה לכאורה שרק לנתבעת יש גישה אליה ממילא, ולכן אינה פולשת אליה - לאחר שהקירוי בוצע לפני שנים רבות ואינו מפריע לאיש, עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות המוגברת המוטלת על התובעת. לא ברור לשם מה מבקשת התובעת לפנות את הנתבעת משטח המרפסת, ככל שהתובעת אכן מבקשת זאת. יש לזכור שהנתבעת אינה אישה צעירה. היא איבדה לא מזמן את בעלה, ולטענה גם סובלת מתחלואים. דומה שלא כל תיק צריך לנהל. דעת בית המשפט מהמכלול אינה נוחה.

לנוכח דברים אלה, אציע לתובעת לשוב ולשקול עמדתה לגבי ניהול ההליך. ככל שתעמוד על ניהולו, דיון יתקיים בנוכחות נציג של התובעת שהוא בעל המאה ויושב בוועדת פשרות, ואם אין בוועדת פשרות נציג של התובעת (אלא יושב בה נציג של רמ"י למשל), אז הדיון יתקיים בנוכחות אותו נציג. אני מבהיר שאבקש שיתייצב אדם מוסמך לקבל החלטה (אם לא להלכה, אז למעשה), ואזכיר לתובעת את הדיון הראשון בתיק זה שנסב על כך שלא התייצב אליו בעל תפקיד מתאים בניגוד להחלטה שיפוטית. החלטה זו תובא לעיון הגורם המוסמך ברמ"י.

לחלופין, יש מקום לנהל משא ומתן שיניח את דעת הצדדים שניהם (למשל, הסרת הקירוי כשהנתבעת תגיע ל-120 או כל פתרון אחר). עמדת התובעת תימסר תוך 21 יום. לאחר מכן יינתנו הנחיות להמשך. עיון בהתאם.