14 אפריל 2020

לפני:

כב' השופט אלעד שביון

החלטה

1. לפניי בקשת התובע למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (להלן - "הבקשה").

רקע עובדתי:

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת במסגרתה עתר לתשלום בונוס המהווה אחוז מסוים מסכום ההלוואות שניתנו במחלקת העסקים בנתבעת בשנת 2018; פיצוי בגין התחייבות לאי תחרות והענקת אופציות לרכישת מניות הנתבעת.

הנתבעת הגישה כתב הגנה במסגרתו דחתה את טענות התובע. לדבריה, התובע לא עמד ביעדים שהוצבו לו ולכן כלל לא היה זכאי לבונוס וכי הוא לא זכאי לרכיבים הנתבעים על ידו לנוכח המוסכם בין הצדדים.

המסגרת הנורמטיבית:

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון במסמכים וקובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות"

1. תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו ב"קלפים גלויים" (ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ (22.12.05)). במסגרת זו, "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה - פרופ' אברהם עוז (14.5.08)).
2. בעניין אבנצ'יק (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.07)) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי השאלה הראשונה שיש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך וזאת בהתבסס על מבחן כפול, צר ורחב.

ההיבט הצר (או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

1. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על ביה"ד להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי. במסגרת זו, יש לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויות המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו (רע"א 9322/07Gerber Products Company - רנדי בע"מ (15.10.08)).
2. חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז).
3. מלאכת האיזון נעשית על פי אמת המידה של מידתיות, כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה, היינו – ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.1.11)).
4. במקרה שלפנינו, לגבי חלק מהמסמכים ניצבת אל מול הזכות הגלומה בתקנה 46(א) הזכות לפרטיות של צדדים שלישיים, שהיא בעלת מעמד חוקתי (בג"ץ 6650/04 פלוני - בית הדין הרבני האזורי 14.5.06). כן ראו סעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק ההגנה על הפרטיות, התשמ"א-1981.
5. משהמדובר במידע החוסה תחת הגנת הפרטיות יש חשיבות מיוחדת למלאכת האיזון שצריכה להיעשות בין הזכות לגילוי ועיון במידע בהליך משפטי לבין הזכות לפרטיות (דב"ע נו/26-3 אלפריח – המוסד לביטוח לאומי פד"ע ל' 543). לעקרון זה משנה חשיבות משהמדובר בזכות לפרטיות של אחר. בית המשפט העליון קבע, כי במקרה בו המידע המבוקש הוא של צד שלישי, שאינו צד להתדיינות, ינתן צו המורה על גילוי מסמכים רק "בנסיבות נדירות ביותר" (ע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון פ"ד מב(1) 563).
6. לסיכום וכאמור בע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י (21.9.10):

"בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'; בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות ...; אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי במסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות ...; לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך; על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים".

מן הכלל אל הפרט:

1. לאחר שנתתי דעתי לבקשה, לתגובות ולתשובה, להלן החלטתי.
2. כל התכתובות בין התובע ובין נציגי הנתבעת ובפרט בין התובע למר אייל אלחיאני – לטענת הנתבעת מדובר בדרישה מכבידה ומטרידה וממילא המסמכים מצויים בידי התובע. מעבר לאמור, לא כל תכתובת שהוחלפה בין התובע למי מנציגי הנתבעת רלבנטית למחלוקת נשוא התובענה.

התובע טען, כי אין לו גישה למערכת הדוא"ל הפנימית של הנתבעת ולכן המסמכים אינם מצויים בידיו. גילוי המסמכים לא ייצור הכבדה כלשהי, בוודאי לא כזו שיהיה בה כדי לפטור את הנתבעת מגילויה. האיתור הינו פשוט ונעשה בהתאם לשם נמען וייארך מספר דקות. לעניין רלבנטיות התכתובות ציין התובע, כי הוא אשר פיתח את מערכת האשראי העסקי, הוא הונחה לבנות את מערכת האשראי העסקי ולא לעסוק ביעדים וכי היו תוכניות עבודה כלליות למחלקה אך לא היו יעדים אישיים אשר נקבעו בעניינו. התכתובות יסייעו לגלות זאת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובהתחשב בכך שמדובר במערכת דוא"ל פנימית אליה אין לתובע גישה, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי כך שהנתבעת תמסור לתובע בתוך 20 ימים העתק מהתכתובות בהן יש התייחסות ליעדים של התובע או של מחלקת ההלוואות העיסקיות בנתבעת לשנת 2018. יתר התכתובות אינן רלבנטיות להליך ועל כן אין מקום לגלותן.

אציין, כי לא מדובר בדרישה מכבידה, שכן ניתן לאתר את התכתובות בהן השתתף התובע לפי פרטי הנמען או השולח.

1. מסמכים הקשורים לאפיון מערכת האשראי לעסקים טרם כניסתו של התובע לחברה – לטענת הנתבעת מדובר בדרישה כללית וכי ככל שכוונת התובע הינה למודל החיתום הרי שמדובר בסוד מסחרי מובהק שלה. במקרה זה התובע לא הציב תשתית ראייתית מינימאלית להוכחת תביעתו ותביעתו נסתרת באופן ברור ע"י מסמכים שהוצגו ע"י הנתבעת. מעבר לאמור, אין למסמכים האמורים רלבנטיות לתביעה.

התובע טען, כי מדובר במערכת שפותחה על ידו וכי היה חשוף ל"סוד". כמו כן ניתן להגביל את חשיפת הסוד לצדדים שלישיים. לעניין רלבנטיות המסמכים ציין התובע, כי לא הוגדרו לו יעדים ולא הייתה כלפיו דרישה לעמידה ביעדים אלא לבניית המערכת. מסמכי החיתום מעידים על כך שהתובע הוא אשר בנה את המערכת וכי זאת לא הייתה בטרם כניסתו לעבודה בנתבעת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה. מסמכי החיתום לא יסייעו לתובע בהוכחת תביעתו, שכן במסמכים אלו אין נתונים לגבי יעדים והם אינם רלבנטיים לרכיבי התביעה שנתבעו על ידו. מעבר לאמור, מסמכים כאמור כוללים סודות מסחריים מובהקים וגילויים עלול להסב נזקים ניכרים לנתבעת.

1. מסמכי המינוי של עובד/י החברה אשר תכנן/ו את מערכת האשראי לעסקים טרם כניסת התובע לחברה – משהבהירה הנתבעת, כי אין ברשותה מסמכים כאמור, הבקשה נדחית.

חובת גילוי המסמכים חלה רק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו ולא מקום בו הוא נדרש לייצר מסמכים שאינם קיימים (רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – אינזברג ס (3) 264; ע"ע (ארצי) 64/10 מדינת ישראל משרד החינוך – דניאל צברי (25.3.10); ברע (ארצי) 24447-12-17 מאיר דהן - ידיעות אחרונות בע"מ (7.1.18)).

1. תיק ההלוואה המלא של החברה מתחילת שנת 2015 ועד לסוף ינואר 2019 (ובכללו סיווגים, הסכמי שיתופי פעולה, מטרת הלוואה, ריביות, אחוזי דיפולט וכו') –

לטענת הנתבעת מלוא תיק ההלוואות של הנתבעת אינו רלבנטי להליך, שכן תביעתו של התובע עוסקת אך ורק בפעילות של מחלקת ההלוואות לעסקים והתובע החל לעבוד בחודש 11/17 וסיים בחודש 11/18 כך שהתקופה הרלבנטית היא בת 13 חודשים בלבד. מעבר לאמור דינה של הבקשה להידחות שכן היא פוגעת בפרטיות הלווים שלהם חולקו ההלוואות וזאת מבלי שהתובע הוכיח תחילה, כי הוא זכאי לבונוס ועמד ביעדים שנקבעו למחלקה.

התובע טען, כי יש לדחות את הטענה בדבר פגיעה בפרטיות צדדים שלישיים, שכן אין הוא עומד על גילוי פרטי הצדדים השלישיים אלא די במספרי ההלוואות. לעניין התקופה של הגילוי ציין התובע, כי על מנת לסתור את טענת הנתבעת לפיה ביצועי התובע טובים פחות מביצועיה שלה, על התובע לעיין בביצועיה של הנתבעת מעת החלה את פעילותה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה. לנוכח הוראות סעיף 9 לנספח א' להסכם העבודה ("9.1 העובד יהיה זכאי לבונוס שנתי בשיעור של 0.35% מהיקף הלוואות לעסקים במסגרת מחלקת פעילות טריא לעסקים, שניתנו בשנה קלנדרית; חישוב הבונוס ייערך בסוף כל שנה קלנדרית בהתייחס להיקף ההלוואות שניתנו באותה שנה באותה מחלקה" וכן סעיף 9.2), ברי, כי קיימת רלבנטיות לבחינת היקף ההלוואות שניתנו במחלקת העסקים בתקופת העסקתו של התובע. לא מצאתי רלבנטיות לנתונים לגבי התקופה הקודמת להעסקתו של התובע ולתקופה שלאחר העסקתו. אין די בטענה של עיון במסמכים לצורך בחינת הביצועים כדי להצדיק עיון בהם.

מאחר שגילוי גורף של המסמכים עשוי לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים שלא לצורך ועל מנת לאזן בין האינטרסים של הצדדים מצאתי להורות, כי הנתבעת תמציא לתובע בתוך 20 ימים תצהיר ערוך כדין מטעם האחראי/ת על מערך הכספים בחברה בו יפורטו כל ההלוואות שניתנו החל מחודש 11/17 ועד לחודש 11/18 במחלקת ההלוואות לעסקים של הנתבעת ובמסגרת זו יצוינו מספרי ההלוואות, מועד מתן ההלוואה וסכומה.

1. כל פרוטוקול ו/או דוא"ל ו/או זיכרון דברים ו/או כל מסמך אחר המעיד על כך שהוגדרו לתובע יעדים אישיים לשנת 2018 – משציינה הנתבעת, כי מסמכים אלו גולו בגילוי המסמכים הכללי מטעמה, הבקשה התייתרה (סעיף 42 לתגובה).
2. כל מסמך פנימי המעיד על אי שביעות רצון מהתובע – משציינה הנתבעת, כי מסמכים אלו גולו בגילוי המסמכים הכללי מטעמה, הבקשה התייתרה (סעיף 43 לתגובה).
3. התוכנית העסקית ותקציב המחלקה למתן הלוואות עיסקיות – לנוכח אי התנגדות הנתבעת להעברת המסמכים (סעיף 44 לתגובה) הם יועברו לתובע בתוך 20 ימים.

סוף דבר:

1. הבקשה מתקבלת באופן חלקי.
2. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' ניסן תש"פ, (14 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.