1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 11.3.19 (להלן: "פסק הדין").

2. במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור ונגזר עליו קנס בסך 1,500 ₪.

3. המבקש טען כי לא קיבל לידיו הזמנה לדיון ועל כן לא התייצב לדיון. טען כי מספר ימים לפני הגשת הבקשה קיבל לתדהמתו בדואר רשום את פסק הדין שניתן בהיעדרו. טען כי מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר לא נמסר לידיו וחזר בציון "לא נדרש". טען כי הוא מקבל דברי דואר באופן יומיומי ללא בעיות או שיבושים ולכן לא ברור מדוע ההזמנה לדין לא הגיעה לידיו. טען כי מאישור המסירה לא ניתן ללמוד את פרטי המוסר, שם המוסר, ועולה ממנו כי הושארה למבקש הודעת דואר ראשונית בלבד ולא הושארה הודעה שניה על פי נוהלי דואר ישראל, ומכאן שלא בוצעה מסירה כדין. כפר בביצוע העבירה המיוחסת לו והפנה לתגובתו הראשונית בדו"ח. טען כי השוטר לא ציין בדו"ח פרטים מהותיים כגון כיצד בוצעה העבירה, כיצד הבחין בנהג וכיצד שמר עימו על קשר עין רצוף עד עצירתו, היכן בוצעה העבירה ועוד. טען כי בפיו טענות שחפץ הוא להעלותן בפני בית המשפט, אשר יש בהן כדי כדי לזכותו או כדי להפחית בעונשו. לאור האמור ועל מנת למנוע עיוות דין, ביקש להורות על ביטול פסק הדין ולקבל יומו בבית המשפט.

4. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי קיים אישור מסירה כדין.

5. לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6. על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7. משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה. יחד עם זאת, כפי שטען המבקש, מאישור המסירה עולה כי בוצע ביקור אחד במקום בתאריך 5.12.18 ולא צוין כי נערך ביקור שני.

8. בנוסף, המבקש כפר בביצוע העבירה והעלה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה וקיומם של כשלים ראייתיים בדו"ח. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9. סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 600 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 4.8.19 שאחרת – יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

המזכירות תודיע לצדדים.

לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ט, 03 יולי 2019, בהעדר הצדדים.