1. עניינו של ההליך בנזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, בה היו מעורבים שלושה רכבים, לרבות שני הרכבים המבוטחים על ידי התובעות בהליכים הנוכחיים. בדיון מיום 9.9.2020 הוסכם, כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על גב' יהודית שמעון, ונותרה לדיון שאלת הכיסוי הביטוחי שלה, נוכח טענות מנורה חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את גב' שמעון בביטוח אחריות, כי היא נהגה ברכבה בהיותה בשלילה, באופן המביא לשלילת הכיסוי הביטוחי. לפיכך, נקבע דיון נוסף, אשר עסק רק בשאלת הכיסוי הביטוחי. לקראת הדיון הוגשו לתיק כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין בעניינה של גב' שמעון. בדיון זה העידה גב' שמעון בלבד, ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

2. לאחר שהאזנתי לחקירתה של גב' שמעון ונתתי דעתי לטענות הצדדים, אני סבור שלא הוכחה עילה להסרת הכיסוי הביטוחי. כפי שעולה מהמסמכים שהוצגו, גב' שמעון נשפטה בהעדרה בגין עבירה של נהיגה ברכב ללא רישיון רכב תקף. נגזרה עליה, בין היתר, פסילת רישיון למשך שבעה ימים, אולם הרישיון לא הופקד (אלא לאחר התאונה הנוכחית). אין מחלוקת שלא הוצגה כל ראיה לכך שגזר הדין נשלח לגב' שמעון, ובוודאי שלא הוצגה ראיה שהיא קיבלה אותו. טענותיה של המבטחת מתמקדות בכך שלשיטתה גב' שמעון ידעה על הדיון אליו לא התייצבה. אלא שגם אם כך הוא, הרי שבהתאם לפסיקה דומה כי אין בכך כדי להסיר את הכיסוי הביטוחי, שעה שלא הוכחה ידיעה בפועל של עונש הפסילה. בהקשר זה אציין, כי מצאתי טעם בטענתה של גב' שמעון שאילו הייתה יודעת על עונש הפסילה המינורי שהוטל עליה (7 ימים) הרי שהייתה מפקידה את הרישיון ומסיימת את העונש. עוד אציין את עדותו של אחד המעורבים בתאונה, לפיה תחילה אמרה לו גב' שמעו כי יש לה ביטוח, ורק לאחר מספר שבועות יידעה אותו כי המבטחת טוענת שהיא הייתה בשלילה. כך או אחרת, בנסיבות העניין גם לא הוכח כי גב' שמעון ידעה על הזימון לדיון בבית המשפט לתעבורה, ובהקשר זה אציין כי החתימה על טופס ההזמנה לדין אשר נטען כי היא חתימתה (הגם שמהטופס אין זה ברור) שונה לחלוטין מהחתימה הרגילה של גב' שמעון אותה הציגה בדיון ומחתימתה על טופס ייפוי הכוח בתיק (אשר נחתם בטרם הוגש הזימון לדיון לתיק ובטרם עלתה כלל השאלה אם היא חתמה עליו).

משעה שלא הוכח כי גב' שמעון ידעה על שלילת רישיונה, הרי שלא הוכחה עילה להסרת כיסוי ביטוחי. לפיכך, אני קובע כי הכיסוי הביטוחי של מנורה עומד בתוקפו.

3. תוצאת פסק הדין היא, אפוא, כדלקמן:

תא"מ 10435-03-19: הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת סך של 56,559 ש"ח, בתוספת אגרת המשפט (שתי מחציות) ושכר טרחת עורך דין בסך 6,618 ש"ח. איני פוסק את שכר העד. בנוסף, תשלם הנתבעת 2 לנתבעת 1 שכר טרחת עורך דין בסך 2,800 ש"ח.

תא"מ 42985-06-19: התביעה נגד הנתבעים 2-1 נדחתה. התביעה נגד הנתבעת 3 מתקבלת, והיא תשלם לתובעת סך של 4,453 ש"ח, בתוספת אגרת המשפט (שתי מחציות), שכר העד שנפסק בדיון ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ש"ח. מכיוון שמנורה אינה נתבעת בתביעה זו ולא הוגשה הודעת צד ג', לא ניתן לחייבה, אולם נוכח הקביעה בדבר קיומו של כיסוי ביטוחי, המהווה השתק פלוגתה, יש להניח כי לא ייווצרו קשיים בעניין זה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ז אדר תשפ"א, 28 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.