09 ספטמבר 2019

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות) מיום 20.12.18 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה, כי למערערת נכות יציבה משוקללת בשיעור 39%, החל מיום 1.3.18 (להלן: "ההחלטה").

רקע עובדתי

1. המערערת, ילידת 1961.
2. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערערת ביום 18.2.18 נכות יציבה משוקללת בשיעור 15% מיום 1.3.18, בגין ליקויים אלה:

• נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 4(ב) בגין סכרת מטופלת בכדורים;
• נכות (מנופה) בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 14א(3) בגין עודף משקל;
• נכות בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 9(1)(א)(2) בגין מצב אחרי ניתוח מעקפים.

על החלטה זו הגישה המערערת ערר.

1. ועדה רפואית לעררים התכנסה ביום 20.12.18 לדון בערר. הוועדה התכנסה בהרכב המומחים ד"ר דניאל משה, אורתופד, ד"ר קבאשה לודמילה, פסיכיאטרית וד"ר טבריו רוזנפלד, פנימאי. הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת ורשמה אותן כדלקמן:

"עברה ניתוח מעקפים, סובל משומנים בדם סכרת מטופלת בכדורים, סובלת מי.ל"ד משני כדורים. נוטלת ויטמיינים, סובלת מעצבנות בקרה ביקור חד פעמי אצל פסיכיאטרית".

הוועדה עיינה בחומר הרפואי שעמד בפניה, ערכה למערערת בדיקה קלינית וסיכמה החלטתה בסעיף 7 לפרוטוקול בזו הלשון:

"פנימאי/קרדיולוג: אושפז ב 11.17 בבי"ח רמבם בגלל ניתוח מעקפים שבוצע ב 3.12 בו קבל מעקף עורקי אחד ושני מעקפי ורידים.

בבדיקת CTA, הודגם התעבות קלה עד בינונית של דפנות חדר שמאל עם הרחבה קלה של החדר ומקטע פליטה של 69%.

בצינתור בוצע לפני הניתוח אובחן מחלת תלת כללית ללא מעורבות עורק הכלילי הראשי.

התפקוד הכליתי נבדק תקין. יש לציין שבעבר נמצא גידול באדנומה בהיפופיזה. ככל נהראה ב MRI שבוצע לפני מספר שנים

לא היה ממצא הומלץ על MRI חוזר אך כעת אינה מעונינית.

בבדיקה: גובה 159 ס"מ, משקל 100 ק"ג 38 BMI, השמנה ניכרת בעיקר בטנית, ל"ד 140/80.

הוועדה מקבלת את הערר לעניין י. ל"ד וקובעת נכות 40% לפי סעיף 9(3)(ג)(II) החל מ 1.3.18, בגין סכרת והשמנת יתר ומחלה לבבית הועדה דוחה את הערר אחוזי הנכות תואמים למצבה.

פסיכיאטר: מסודרת בהופעתה בהכרה מלאה עונה על שאלות לעניין חשיבתה קונקריטית ומאורגנת, לא מגלה מחשבות שווא אין עידות להפרעות בתפיסה. בתוכן חשיבתה מחשבות של תשכול ועצובה עקב אובדן יכולת לתפקד רגיל מצב רוח ירוד, קצת דכאוני עם גוון דיספורי אין עידות לירידה קוגנטיבית שיפוט תקין לא מגלה תכנים אובדנים.

הועדה מקבלת את הערר קובעת 10% לפי סעיף 34(ב)(2) בגין הפרעת הסתגלות."

בהמשך הסעיף נרשם בפרוטוקול בכתב יד כדלקמן:

"מאחר וערכי ל"ד לא עלו על 140/80, הועדה קובעת 20% 9(3)(ב) (II-I) וזה בגלל הטיפול המשולב שמקבל לי. ל"ד במספר תרופות כמו כן הממצא של התעבות דופן של חדר שמאל".

כבר יצוין, כי הן ליד המחיקה בגוף ההחלטה והן ליד הדברים הרשומים בכתב יד מופיעה החותמת של ד"ר טבריו רוזנפלד, פנימאי, וחתימה בכתב ידו.

1. על יסוד האמור קבעה הוועדה למערערת בסעיף 10 לפרוטוקול, נכות רפואית משוקללת בשיעור 54% אשר נמחקה ובמקומה נרשם בכתב יד 39% ובסמוך לתיקון מופיעות החותמת והחתימה של ד"ר רוזנפלד.

החלטה זו של הוועדה היא מושא הערעור שלפני.

טענות הצדדים

1. לטענת המערערת, מדובר בערעור בנסיבות חריגות המצדיק קביעת הנכות בשיעור 54% על ידי בית הדין ללא צורך בהשבת העניין לוועדה. מפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה קיבלה את הערר והעלתה את שיעור הנכות ל- 54% אלא שלאחר תום הדיון וחתימת ההחלטה, "פעלה הועדה ו/או מי מטעמה ו/או המשיב במחשכים והפחיתה את אחוזי הנכות המשוקללים לכדי 39%, ובכך הורידה את המערערת מתחת לסף המזכה". לטענת המערערת, אין המדובר בתיקון טעות קולמוס או בהשמטה מקרית, אלא בתיקון מהותי של פרוטוקול לרבות תיקון ההחלטה הסופית שלא ניתן לעשותו בדיעבד, בהיעדר המערערת ולאחר שההחלטה הודפסה ואף נחתמה. לפי המערערת, לא בכדי החלטת הוועדה נשלחה אליה בחלוף 50 ימים ממועד התכנסות הוועדה.

עוד נטען, כי אמנם ד"ר רוזנפלד חתם ליד התיקון ונתן הסבר כלשהו אלא שאין בהסברו כדי לאיין את חומרת ההתנהלות וחוסר חוקיותה והפגם שנפל באופן ניהול הפרוטוקול.

ככל שהמשיב לא הסכים עם החלטת הוועדה, היה עליו להגיש ערעור לבית דין זה ומשלא עשה זאת – יש לבטל את התיקון שנעשה ולהורות על החזרת ההחלטה המקורית מבלי להידרש להשבת העניין לדיון בפני הוועדה.

פעולת הוועדה עומדת בניגוד להוראות חוזר מס' 08/13 מיום 18.3.13 (נספח מע/2 לנימוקי הערעור) לפיו, ניתנה לוועדה הרשות לתקן פרוטוקול אך ורק בזמן הועדה ורק במקרה של שגיאות ומחיקות חוזרות ולא כפי שנהגה הוועדה בענייננו, עת התיקון בוצע שלא בנוכחות המערערת ומבלי שנשמעה עמדתה. מכאן, שמדובר בהתנהלות מגמתית הפוגעת באמון המבוטח ובכללי הצדק הטבעי והוועדה פעלה בחוסר סמכות.

לגוף הדברים נטען, כי הוועדה לא נימקה מדוע היא בחרה לעשות שימוש בסעיף ביניים ולא לזקוף את מלוא האחוזים לטובת המערערת נוכח ההגדלה הברורה של הלב. למערערת טענות נוספות כגון זה שה- BMI הוא 40 ולא כפי שקבעה הוועדה, אולם לטענתה נוכח הסעד המידי המבוקש על ידה, היא מסתפקת בטענה בעניין התיקון.

1. משהתקבל הייצוג המשפטי בתיק בסמוך למועד הדיון בערעור ונימוקי הערעור הוגשו בסמוך לדיון, לא היה סיפק בידי המשיב להגיש תשובתו לערעור ובמעמד הדיון שבה המערערת על טענותיה, תוך שניתנה למשיב שהות להגשת תשובתו.

בתשובה לערעור נטען, כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה. אין לקבל טענת המערערת לפיה הוועדה פעלה בחוסר סמכות, שכן הוועדה מוסמכת לתקן החלטתה כל עוד היא לא סיימה דיוניה, זאת בדומה לוועדה המתכנסת מספר פעמים בטרם סיכום דיוניה.

הוועדה הסבירה את פשר התיקון בציינה, כי ערכי לחץ הדם אינם עולים על 140/80 ומשכך יש לקבוע 20% נכות לפי פריט 9(3)(ב)(I-II); הוועדה הבהירה, כי ערכים אלה הם תוצאה של טיפול תרופתי משולב, תוך שהוסיפה הוועדה וציינה, כי היא לקחה במסגרת שיקוליה את התעבות דופן חדר שמאל.

מדובר בהחלטה המאפשרת התחקות אחר הלך מחשבת הוועדה.

יש לסלק על הסף טענת המערערת לפיה המשיב פעל במחשכים והפחית אחוזי הנכות שכן מדובר בהשערות לא מבוססות ומנוגדות לכל היגיון. המשיב לא נוטל חלק בהחלטות הוועדות הרפואיות לעררים שהרי אלה בלתי תלויות ועצמאיות לפסוק בהתאם להוראות הדין ושיקול דעתן הבלעדי.

אשר לחוזר 8/13 – הוראותיו אינן רלוונטיות לענייננו.

הוועדה נימקה החלטתה בנושא יתר לחץ דם כדבעי תוך התייחסות לכל הפרמטרים הרלוונטיים.

אשר ל- BMI – הוועדה פסקה למערערת 10% נכות מנופים לפי פריט 14א(3) התואם את נתוני המשקל והגובה ולא ברור על מה מלינה המערערת.

יש לדחות על הסף עתירת המערערת, כי בית דין זה יקבע את נכותה הרפואית שכן זו מנוגדת להוראות הדין והתקנות.

1. המערערת הגיבה לאמור בכתב התשובה, תוך שחזרה על טענותיה, כי אין המדובר בתיקון טעות סופר אלא בתיקון מהותי שנערך לאחר חתימת הפרוטוקול בדרך לא מקובלת, כאשר אין כל אינדיקציה מתי נערך התיקון ובאילו נסיבות, האם במעמד המערערת? האם בנוכחות ובהסכמת יתר חברי הוועדה? המערערת הפנתה לכך שחתימות חברי הוועדה הועלו בעמוד 6 לפרוטוקול, בנפרד מהתיקון.

אשר לחוזר 8/13 – גם אם אינו עוסק במקרים דומים במובהק, הרי שהוא נותן אינדיקציה לחובת הזהירות בה חייבת ועדת הערר לנהוג בבואה לתקן פרוטוקול.

לעניין ה- BMI – שגתה הוועדה שכן נתוני המערערת מצביעים על 40 BMI המזכה בנכות לא מנופה בשיעור 20%.

המערערת שבה על בקשתה, כי בית הדין יורה בעצמו על החזרת החלטת הוועדה המקורית על כנה; ולחלופין, ביקשה המערערת להשיב את עניינה לוועדה רפואית לעררים, בהרכב אחר, לדיון מחדש לרבות בשאלת ה- BMI.

דיון והכרעה

9. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני, וכן לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כפי שיפורט להלן.

10. הלכה פסוקה היא, כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 231 (1999)).

11. אשר לטענות המערערת בעניין סמכות הוועדה לתקן את החלטתה בכתב יד – אציין, כי דינן להידחות. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי התיקון בנוגע לנכות שנקבעה בעניין יתר לחץ דם, בוצע בכתב יד והתווספה ליד התיקון חתימתו של חבר הוועדה, ד"ר טבריו רוזנפלד, פנימאי, וכן הסבר לפשר התיקון. לא מצאתי פגם משפטי בעצם התיקון שערכה הוועדה בכתב יד בטרם סיכום החלטתה ושליחתה למבוטחת, עת אישרה המערערת בדיון שהתקיים בערעור, כי הגיעה אליה החלטת הוועדה בצירוף פרוטוקול אחד שהכיל את התיקון שנערך בכתב יד.

12. ואוסיף, כי לא מצאתי ממש בטענת המערערת, לפיה התנהלות הוועדה עומדת בניגוד להוראות חוזר 8/13 שכותרתו "התנהלות הוועדה-רענון" מיום 18.3.13 (צורף לנימוקי הערעור, לעיל ולהלן: "חוזר 8/13"). ואסביר.

מטרת חוזר 8/13 כפי שהוצגה בפתחו היתה:

"לאור תלונות על אופן ניהול הוועדה, ולאחר סיעור מוחות שנערך ביום העיון בנושא, מצאנו לנכון לרענן מספר נקודות רלוונטיות לעבודת מזכיר הישיבה"

בסעיף 4 לחוזר 8/13 אליו הפנתה המערערת נרשם כדלקמן:

"יש להקפיד על כתב יד קריא, ללא שגיאות ומחיקות. במקרים של מחיקות חוזרות ונשנות הגורמות לכך שהפרוטוקול נראה לא קריא או לא אמין יש להעתיק את הדף מחדש, בזמן הוועדה.
לאחרונה נתקלנו במספר מקרים בהם הפרוטוקולים תוקנו בכתבי יד שונים כשלא נתווספה חתימה ליד התיקון, הדבר נראה מגמתי ופוגע באמון המבוטח בוועדה."

עינינו הרואות, כי הנסיבות אליהן מתייחס חוזר 8/13 אינן רלוונטיות לענייננו, כאשר ממילא בענייננו ליד התיקון שנערך בכתב יד, התווספה חתימתו של חבר הוועדה, ד"ר רוזנפלד, וכן הסבר לפשר התיקון.

13. יחד עם זאת, החלטת הוועדה המתוקנת בנוגע לנכות שנקבעה בגין יתר לחץ דם אינה ברורה דייה ואינה מאפשרת התחקות אחר הלך מחשבת הוועדה.

תחילה נקבעה למערערת כאמור נכות בשיעור 40% לפי פריט ליקוי 9(3)(ג)(II) ולאחר התיקון נקבעה למערערת נכות בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 9(3)(ב)(I-II) הקובע כדלקמן:

"9. מחלות לב

(3) יתר לחץ–דם

א. לחץ–דם דיאסטולי קבוע שאיננו עולה על 95 מ"מ כספית, ללא סימנים אוביקטיביים של פגיעה בלב, בכליות או ברשתיות - 0%

ב. לחץ–דם דיאסטולי קבוע מעל ל–95 מ"מ כספית ועד 110 מ"מ כספית:

(I) בלי הגדלה ברורה (קלינית, רנטגנית או אלקטרוקרדיוגרפית) של הלב - 10%

(II) עם הגדלה ברורה של הלב, קיימת נשמת בינונית לאחר מאמץ - 30%

ג. לחץ–דם דיאסטולי קבוע מעל 110 מ"מ כספית:

(I) בלי הגדלה ברורה של הלב ונשמת - 25%

(II) עם הגדלה ברורה של הלב ונשמת בינונית לאחר מאמץ - 40%

ד. לחץ דם נמוך, או אורתוסטאטי..."

הנימוק ליישום פריט ליקוי 9(3)(ב)(I-II) בעניינה של המערערת צוין כדלקמן:

"מאחר וערכי ל"ד לא עלו על 140/80, הועדה קובעת 20% 9(3)(ב) (II-I) וזה בגלל הטיפול המשולב שמקבל לי. ל"ד במספר תרופות כמו כן הממצא של התעבות דופן של חדר שמאל".

החלטה זו אינה מנומקת דייה ולא מאפשרת למי שאינו רופא להתחקות אחר הלך מחשבת הוועדה, באופן המצדיק השבת עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתנמק מדוע בחרה ליישם בעניינו של המערער סעיף ביניים, תוך התייחסות מפורטת לפרמטרים המנויים בפריט הליקוי שיושם.

14. אשר לטענות המערערת בעניין ה- BMI – בשים לב לכך שעניינה של המערערת מוחזר לוועדה לצורך הבהרת החלטתה בעניין הנכות שנקבעה בגין יתר לחץ דם, תידרש הוועדה להתייחס גם לטענת המערערת, כי הנתונים שעלו בבדיקת הוועדה (גובה 159 ס"מ, משקל 100 ק"ג) מצביעים על 40 BMI המזכה בנכות לא מנופה בשיעור 20%.

15. באשר לשינוי הרכב הוועדה – במקרה שלפני לא הובא טעם ענייני המצדיק החלפת הרכב הוועדה. מדובר בפעם הראשונה בה מוחזר עניינה של המערערת לוועדה כאשר מעיון בהחלטתה לא עולה כל סימן לכך שהיא תהיה נעולה על דעתה אם יושב לפתחה עניינה של המערערת עם הנחיות ברורות.

סוף דבר

16. על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל.

17. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות) בהרכבה מיום 20.12.18 על מנת שתבהיר קביעתה בעניין הנכות שנקבעה בגין יתר לחץ דם (20% לפי פריט ליקוי 9(3)(ב)(I-II)); הוועדה תנמק מדוע בחרה ליישם בעניינה של המערערת סעיף ביניים, תוך התייחסות מפורטת לפרמטרים המנויים בפריט הליקוי שיושם.

כמו-כן, תתייחס הוועדה לטענת המערערת, כי הנתונים שעלו בבדיקת הוועדה (גובה 159 ס"מ, משקל 100 ק"ג) מצביעים על 40 BMI המזכה בנכות בשיעור 20% שאינה מנופה.

18. הוועדה תזמן את המערערת לרבות באמצעות בא-כוחה ויתאפשר להם לטעון בפניה בעניינים אלה. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת.

19. משיוצגה המערערת על ידי הלשכה לסיוע משפטי – אין צו להוצאות.

הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ט, (09 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.