1. עזבון המנוח חמד עוידה ז"ל, באמצעות שני יורשיו, הגיש בקשה למתן פסק דין הצהרתי באופן שיקבע שהם בעלי זכות הבעלות בחלקות 41 ו-157 בגוש 19184 באדמות כפר סאג'ור. (להלן "המקרקעין"). נטען כי אומנם העיזבון הנתבע של המנוח איברהים חסן סעיד רשום בנסח המקרקעין כבעלים של חלקות אלו , אך המקרקעין נרכש על ידי עזבון המנוח התובע בשנת 1982 מעזבון המנוח הנתבע, והסכם המכר שהיה בכתב, לא נשתמר. נטען כי מאז עסקת המכר השתמש המנוח התובע בחלקות אלו ואף בנה את ביתו בשנות השישים על חלק מחלקה 157 (ועל חלקה 156 שהינה בבעלותו המלאה של המנוח התובע). כמו כן נטען כי המנוח התובע נטע עצי זית על חלקה 41, ומאז פטירתו ממשיכים יורשיו להחזיק במקרקעין. נטען כי מי מהנתבעים לא התנגד מאז שנות החמישים לשימוש המנוח התובע בשתי החלקות.
2. ב"כ התובע המציא אישור מסירה לכל אחד מהנתבעים בצירוף תצהיר אמיל עוידה כי הוא זה שהמציא אישית לכל אחד מהנתבעים לאחר בירור כתובתו. המסירות בוצעו במהלך חודש מרץ 2019.
3. משלא הוגש כתב הגנה פנה ב"כ התובעים בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. הוגש תצהיר אמיל עודה.
4. ראשית אציין כי חלקה 157 כלל איננה חלק מצוואתו של המנוח . צילום האוויר שהוגש איננו ברור, ומכל מקום מלמד כנראה רק על גלישה מינימלית של הבית לחלקה 157. יתרה מזאת, אם הבית נבנה כבר בשנות הששים, כיצד עסקת המכר היא רק משנת 1982 ? וכיצד עולה טענה בתצהיר כי משנות החמישים אף אחד מהנתבעים לא התנגד לשימוש של התובע המנוח בשתי החלקות , כאשר עסקת המכר הנטענת היא משנת 1982 ? עובדה היא כי בהסדר המקרקעין משנת 1979 נרשם המנוח הנתבע כבעל הזכות במקרקעין.
5. בשנת 1982 היה כבר חוק המקרקעין התשכ"ט 1969 בתוקף, והוא חייב הסכם בכתב. כמו כן התחייב דיווח לרשויות. לא הוצג כל הסכם בכתב ולא הוצג דיווח לרשויות.
6. מהתצהיר עולה כי התובע המנוח החזיק בחלקות כבר משנות החמישים, ולפיכך תביעתו הנכונה צריכה להיות לכאורה תקיפת הסדר המקרקעין, אם אכן יש לו עילות תקיפה לפי החוק.
7. במקרה מסוג זה, לא ניתן יהיה להתקדם בתיק ללא תצהירים בכתב של הנתבעים הזכאים לכאורה לירושה בחלקה 41 ובחלקה 157. על ב"כ התובעים להגיש את תצהיר הנתבעים עד ליום 30.9.19.
8. התיק אלי למעקב ביום 30.9.19.
9. המזכירות תודיע לב"כ התובעים על החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ט, 31 יולי 2019, בהעדר הצדדים.