מונחת לפני בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר המתבססת על שטר חליפין משוך על בנקאי, ( להלן:"השיק").

גרסת ההגנה הועלתה בתצהיר ההתנגדות על דרך ההפניה. לפנים משורת הדין אתייחס אליו כאילו נטענו בו העובדות מושא ההתנגדות.

להלן טיעוני הנתבעות בהתנגדות:

לכתב התביעה לא צורף תצהיר; מדובר ב"מקח טעות" ; התובעת הגישה בעבר נגד נתבעת 2 , ( להלן: "פיש"), בקשה לביצוע שיק אחר ע"ס 68,000 ₪ וזאת חרף העובדה כי פיש שילמה לתובעת את סכום השיק האחר הנ"ל , בית המשפט דחה את התביעה בגים השיק האחר הנ"ל; הדבר מלמד על אופייה הערמומי של התובעת; הנתבעות "ספגו הונאה ממאן דהוא"; ב- 2017 מתווך בשם שי לביא הציג בפני הנתבעות את וליד מוסא שטען כי יש לו קשר עם חברת נורדמן שעוסקת בהכנת מכלולים לכלי רכב; הנתבעות נקשרו בחוזה עם ואליד במסגרתו מסרו את השיק מושא התביעה בנסיבות של אונס. התמורה בגין השיק נכשלה.

לאחר שבחנתי את ההתנגדות, באתי למסקנה כי יש לתת לנתבעות רשות להתגונן.

הלכה היא כי די בהגנה לכאורה ולו קלושה מול הצד הקרוב לשטר על מנת להקנות הגנה לכאורה כלפי אוחז הטעון לאחיזה כשורה.

טענות הנתבעות אומנם מעורפלות הן וקשות להבנה אך בשלב זה אין לדעת אם מדובר בשיטה המכוונת לטשטש את הטענות או שמא נעשה הדבר בתום לב.

כך או אחרת , לא ניתן לשלול בשלב מקדמי זה את הטענה של כישלון תמורה ודי בכך ,כאמור, על מנת לתת לנתבעות רשות להתגונן.

סוף דבר הוא כי ניתנת בזאת רשות להתגונן. התצהיר ישמש כתב הגנה. התביעה תתנהל בסדר דין מהיר.

תצהירי עדות רשאית יוגשו עד ה- 30.9.2019.

התיק יובא לפני למעקב ב 5.10.2019.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"ט, 16 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.