התובעת רכשה מאת הנתבעת חבילת מדיה כהכנה ללימודים עבור בתה, הכוללת דיסק און קי, מנוי לאתר שמפעילה הנתבעת וכן דיסק המכיל ספר פירושים לתנ"ך.

עבור החבילה שילמה התובעת סך כולל של 5,940 ₪, ב-18 תשלומים של 330 ₪ כל אחד, באמצעות המחאות.

העסקה נערכה ביום 19/2/19 בבית התובעת, לאחר שביום 18/2/19 פנתה אל התובעת נציגה של הנתבעת, הציעה את המוצר וביקשה לערוך פגישה.

לטענת התובעת, לאחר שהעמיקה בחומר הלימוד, הבינה שזה לא מתאים ללימודי בתה ובדיסק און קי לא נפתחות תיקיות רבות ועל כן, ביקשה לשיטתה ביום 20/2/19, לבטל את העסקה ומכתב בעניין נשלח לשיטתה על ידה ביום 25/2/19.

הנתבעת נמנעה מביטול העסקה, לא השיבה לפניית התובעת ועל כן, הגישה התובעת את תביעתה כן.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה, תוך שהיא מאשרת את פרטי העסקה, אך מבהירה כי במעמד הפגישה הוצגו בפני התובעת מצגת המבהירה את פרטי החבילה, בוצעה הדגמה של מערכת התרגול והתובעת קיבלה שם משתמש לצורך הפעלת אתר האינטרנט.

לטענת הנתבעת, במעמד הפגישה שאלה התובעת האם תוכל לבטל את העסקה והובהר לה שלא ניתן יהיה לבטל אם תפתח את הערכה (הכוללת את הדיסק און קי) ותשתמש בה מחשש להעתקה ופגיעה בזכויות יוצרים.

הנתבעת טוענת כי החבילה שרכשה התובעת היא בגדר מוצר פסיד הניתן לשכתוב והעתקה ועל כן, לא עומדת לתובעת הזכות לבטל את העסקה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות, ולהלן טעמיי -

התובעת, אחות במקצועה, הזמינה את הנתבעת לביתה על מנת להתרשם מהחבילה המוצעת, בחנה אותה, אפשרה לבתה לעשות שימוש באתר על מנת לבחון התאמתו לצרכיה ולמעשה, התרשמתי כי נקשרה בעסקה לאחר שבחנה אותה היטב והיתה ערה לרכיביה.

בהסכם המכר שנחתם בין הצדדים, צוין מפורשות בכתב יד כי החבילה כוללת "בגרות כל המקצועות" ואף על פי כן בחרה התובעת לרכוש את החבילה, בשעה שבתה היתה בכיתה ז' בלבד.

הטענה שהעלתה התובעת בנוגע לכך שהחומר איננו מתאים ללימודי בתה, התגלתה אם כן כלא רלוונטית, שכן לשיטת התובעת נאמר לה מבעוד מועד כי בחומר הלימוד כלול אף חומר עבור הבגרויות הצפויות לבתה שנים רבות לאחר מועד הרכישה ואין לומר, משנכתבו הדברים בצורה ברורה בכתב יד במסגרת ההסכם, כי התובעת לא היתה ערה לכך במועד עריכת העסקה.

גם באשר לטענותיה של התובעת לפיהן נפלו פגמים בדיסק און קי, מצאתי כי אין בהם כדי ללמד על אי התאמה במוצר, שכן לשיטת התובעת הציעה לה נציג הנתבעת לבוא אל ביתה כדי לבחון את הכשלים ולסייע בהפעלת המערכת ואולם, היא סירבה לכך והבהירה כי היא איננה מעוניינת בחומר שעיקרו נוגע לשלב הבגרויות, בעוד בתה בכיתה ז'.

הנה כי כן, התרשמתי כי לא נפל פגם בעסקה, מלוא המידע הנדרש נמסר לתובעת ואף הוצע לתובעת סיוע לאחר מועד עריכת העסקה בשימוש בחבילה ועל כן, אין מקום לבטל את העסקה מכוח פגם, בהתאם להוראות חוק החוזים וחוק המכר.

אשר לזכות הביטול ללא טעם – זכות כזו אמנם עומדת עפ"י רוב למי שעורך עסקה ברוכלות כדוגמת העסקה כאן ואולם, משמדובר בחומר מחשב שללא ספק נפתח ע"י התובעת ונעשה בו שימוש, הרי שיש לקבוע כי מדובר במוצר שניתן היה להעתיק אותו ולשכפל אותו ולשכתב אותו ועל כן, אין עומדת לתובעת הזכות הצרכנית לבטל עסקת רוכלות זו.

למעלה מן הצורך, אציין כי התובעת אף לא הוכיחה כי לא נעשה שימוש על ידה באתר או בחומר הכלול בדיסק און קי. טענתה לעניין אי הנוחות בשימוש בדיסק און קי בגין העדר תיוג לתיקיות הכלולות בו, לא הוכחה, וטענתה בנוגע לכך שלא ניתן לפתוח את הסרטונים הכלולים בתיקיות או בנוגע לכך שלא קיבלה לידיה את הדיסק המכיל את הפירושים לתנ"ך, אינה מצדיקה ביטול של העסקה. אין בכך כדי לגרוע מחובתה של הנתבעת להעמיד לתובעת שירות בקשר עם הרכישה, לרבות משלוח הדיסק, מתן הנחיות ומענה מרחוק ובמידת הצורך, אף ביקור נוסף בבית התובעת על מנת שתוכל ליהנות מן המוצר שרכשה במהלך כל שנות הלימודים של בתה.

בנסיבות העניין, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת בגין ההליך כאן, בסך של 250 ₪.

סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ח' תשרי תש"פ, 07 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.