בפניי בקשה לביטול איסור שימוש ברכב מ"ר 27-852-75 (להלן: "הרכב"), השייך למבקש.

כפי העולה מהבקשה ומחמור החקירה בתאריך 8.3.19בסמוך לשעה 04:30 נהגה ברכב, ברשות המבקש, הגב' דקלה סויסה (להלן: "הנהגת"), למרות שהיא מעולם לא הוציאה רישיון נהיגה ולמרות שהיתה שיכורה באותה עת (536 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף).

עוד עולה מחומר החקירה כי באותה עת ישבו ברכב, שהינו רכב פרטי 4 נוסעים במושב האחורי, בנוסף למבקש שישב לצידה של הנהגת.

המבקש טוען בבקשה כי הנהגת התנדבה להיות נהגת תורנית מאחר ואמרה שהיא בעלת רישיון נהיגה ולא שתתה מה שהתברר בדיעבד כדבר שקר. בנוסף טוען המבקש כי הרכב נרכש באותו היום על מנת לשמש את גרושתו וילדיו אשר שבו ארצה משהות בת 3 חודשים בחו"ל.

במועד הדיון הוסיף המבקש כי בילה במועדון והתכוון לחזור הביתה במונית אולם בשל אירוע שהסתבך לאחר יציאתם מהמועדון רצו לנסוע מהמקום במהרה ואז הנהגת התנדבה לנהוג ואמרה כי היא לא שתתה ויש לה רישיון. המבקש אשר מכיר את הנהגת דרך חברה, טוען כי לא סבר כי תשקר לו, היות שהיא מוכרת לו כאם לילדים.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בעבירת חמורות וחובתו של המבקש היא לוודא מי הוא הנוהג ברכבו.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות.

המבקש אפשר לנהגת לנהוג ברכבו למרות שמעולם לא הוציאה רישיון נהיגה וכשהיא שיכורה. המדובר בשתי עבירות חמורות עד מאד שכל אחת מהן מצדיקה השבתה מנהלית של רכב המבקש.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה מצאתי כי קיימים תימוכין לטענתו של המבקש כי הוטעה על ידי הנהגת:

1. המבקש טוען האמור בחקירתו, כמו גם בשימוע שנערך לו.
2. הנהגת מציינת אף היא שהמבקש לא ידע שאין לה רישיון ושהוא לא ידע ששתתה אלכוהול (למרות שבתחקור בשטח
3. טענה כי שתתה 2 כוסות עם כל החברים). יחד עם זאת הנהגת לא מצינת כי אמרה למבקש באופן פוזיטיבי שיש לה רישיון נהיגה.
4. ארז אלירן (נוסע ברכב) , מסר בהודעתו כי הנהגת אמרה למבקש כי היא לא שתתה ושהיא יכולה לנהוג. כן הוסיף ארז כי היה בטוח שהנהגת צלולה בדעתה ולא שתתה.
5. אביתר משיטה (נוסע ברכב), טען בהודעתו כי הנהגת הצהירה בפניהם שיש לה רישיון נהיגה.

אין די באמור לעיל כדי להצדיק את ביטול איסור השימוש.

כאמור, המבקש מכיר את הנהגת דרך חברים ולא באופן ישיר ולא ניתן להצדיק את מסירת הרכב לאדם בלתי מורשה רק על סמך הצהרתו. חובה היתה על המבקש לבקש לבחון את רישיון הנהיגה טרם מסירת הרכב. יכול שהדברים היו שונים אם היה המבקש מכיר את הנהגת מימים ימימה כנהגת מורשית, או כמי שנוהגת תדיר ברכב משלה.

זאת ועוד, כאמור לעיל, אין המדובר במי אשר מראש התנדבה להיות הנהגת התורנית. כאמור לעיל, המבקש לא תכנן לחזור הביתה במונית ולפיכך לא היה צורך שמי מהחברים יתנדב מראש שלא לשתות. במצב דברים זה כשלא היתה סיבה לנהגת להימנע משתיה, היה על המבקש לחקור בדבר ולוודא האם הנהגת אכן שתתה אם לאו; במיוחד כשהמבקשת מסרה כי שתתה עם כל החבורה, לפחות שתי כוסות משקה אלכוהולי.

הדברים האמורים מתחדדים שעה שמהראיות עולה כי ברכב נסעו -4 נוסעים במושב האחורי וזאת בניגוד לאמור ברישיון הרכב, עובדה המתיישבת היטב עם רשלנותו בלברר את הדרוש בירור.

בהינתן שילובם של שתי העבירות החמורות יחדיו, לא מצאתי כי יש בנסיבותיו האישיות של המשיב כדי להצדיק ביטול איסור השימוש המנהלי ואף לא קיצורו.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לפקס מס'- 04-8436040.

ניתנה היום, ט' אדר ב' תשע"ט, 16 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.