לפני תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר במסגרתה מבקש התובע להיפרע מאת הנתבעים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו מסוג סיאט מס' רישוי 234-61-701 (להלן: "הרכב") בעקבות תאונה מיום 29.8.18 בה היה מעורב הרכב יחד עם רכב שהיה נהוג על ידי נתבע מס' 3 מסוג טויוטה מס' רישוי 13-895-37 (גורר) ונגרר שמחובר אליו (עגלה) מס' רישוי 94-355-75 (נגרר). התביעה הוגשה נגד נתבע מס' 3 בהיותו הנהג של הרכב הפוגע, נגד נתבעת מס' 1 בהיותה המבטחת של הגורר בזמנים הרלוונטיים לתאונה ונגד נתבעת מס' 2 בהיותה מבטחת של הנגרר בזמנים הרלוונטיים לתאונה.

הצדדים הגיעו להסכמה בכל הנוגע לתשלום הנזק הישיר שנגרם לרכב וכן שכר טרחת שמאי, באופן שנזקים אלה בהתאם לחוות דעת השמאי שהוגשה לתיק סומנה ת/1 (להלן" חוות דעת השמאי") ישולמו בחלקים שווים בין הנתבעות 1 ו- 2 (ויוער כי הנתבעת 2 שילמה את חלקה בטרם הוגשה התביעה דנן) , ונותרה מחלוקת בעניין אחריות הנתבעות 1 ו-2 לשלם לתובע את ירידת הערך שנגרמה לרכב בהתאם לחוות דעת השמאי ובה נקבעה ירידת ערך בשיעור של 3% ובסך 3,177 ₪ (להלן: "ירידת הערך").

בדיון, ב"כ התובע טען כי יש לאמת את חוות דעת השמאי שהוצגה לתיק במלואה לגבי ירידת ערך. עוד טען כי גם לגבי מגן אחורי פנימי יש לאמת את חוות הדעת ואם ביהמ"ש ימצא לנכון לא לאמצו, עדיין קיימים שני אלמנטים של פח אחורי פנימי וגימור שעל כל אחד השמאי נתן אחוז כלומר ככל שהוויכוח הוא לגבי מגן אחורי פנימי, הרי מדובר באחוז אחד מתוך 3% שצוינו בחוות הדעת בגין ירידת הערך.

בדיון, ב"כ נתבעת 1 סיכם כי לא הוצגה כל אסמכתא המאשרת את ירידת הערך, לא הוצגו תמונות התומכות בטענה כי נפגע המגן הפנימי והפח האחורי. עוד טען כי לא הוצג מחירון של יצחק לוי ולא נרשם בדוח השמאי התייחסות לעבר ביטוחי, ולא הוצגו תמונות המציגות את החלקים בגינם ניתנה ירידת ערך, קרי פח אחורי ומגן אחורי פנימי. לעניין הוצאות משפט, טען ב"כ הנתבעת 1 כי אין להשית הוצאות על נתבעת מס' 1 היות ונתבע 3 הוא זה שלא נתן את הסכמתו וכבל את ידיה ולא הגיע לדיון והשאיר את העניין לשיקול דעת ביהמ"ש.

בדיון, ב"כ הנתבעת 2 טען כי אין כל תיעוד או תמונות שתומכים בנזקים בפח אחורי ובתומך פנימי למגן בגינם ניתנה ירידת הערך ולכן אין לפסוק פיצוי בגין ירידת הערך. עוד טען כי לפי המסמכים שיש בפני ביהמ"ש אין מנוס אלא לדחות את התביעה בגין ירידת ערך שכן מדובר בתמונות שמתארות את הנזק החיצוני בלבד, פגיעה קלה יחסית ולכן אין מקום לפסוק ירידת ערך. לגבי ההוצאות נטען כי הנתבעת 2 היא זו שזכאית להוצאות משפט מאחר ונהגה כדין, שילמה מחצית מהנזק טרם הגשת התביעה ולמרות זאת נתבעה שוב על ידי התובע. על כן ב"כ הנתבעת 2 טען לדחיית התביעה נגדה ולחיוב בהוצאות.

בעקבות הדיון הצדדים הציגו תמונות של הרכב.

דיון והכרעה

הנתבעות 1-2 מבקשות לדחות את התביעה בגין ירידת ערך בטענה כי לא הוצג תיעוד או תמונות התומכות בנזקים בפח אחורי ומגן פנימי בגינם נקבעה ירידת הערך בחוות דעת השמאי. ב"כ הצדדים הגישו בעקבות הדיון תמונות לתמיכה כל אחד בטענותיו.

לאחר שעיינתי בכתב הטענות, בחומר הראיות שהוגש לתיק ובטענות ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל .

השאלה אם נגרמה ירידת ערך לרכב אם לאו היא שאלה שבמומחיות ולא ניתן להכריע בה על סמך תמונות בלבד. התובע הגיש חוות דעת שמאי מטעמו הקובעת כי לרכב נגרמה ירידת ערך ואילו הנתבעות לא הגישו חוות דעת נגדית לסתירת תוכן חוות דעת השמאי מטעם התובע ולא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובע בהתאם להוראות תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. "כידוע ויתור על חקירה נגדית של עד מומחה מטעם הצד היריב משמעו, בדרך כלל, כי אין בעל הדין חולק על תוכן חוות הדעת שהוגשה כראייה לבית המשפט.. בכל מקרה, העדר חקירה נגדית פועל לטובת מהימנות העד, לרבות העד המומחה, שלא נחקר באופן זה" (ע"א 8291/16 קופת חולים לאומית נ. פלוני (17.10.2018). על כן, אני מקבלת את חוות דעת השמאי מטעם התובע במלואה.

לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה לעניין רכיב ירידת הערך בהתאם לחוות דעת השמאי ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, בחלקים שווים ביניהם, את הסכום של 3,177 ₪ בצירוף אגרת בית משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ (ויובהר כי בקביעת גובה שכר טרחת עו"ד, הבאתי בחשבון כי התביעה הוגשה על מלוא סכום חוות הדעת מבלי שנוכה הסכום ששולם ע"י נתבעת 2 בטרם זו הוגשה).

הסכומים לעיל ישולמו לתובע באמצעות בא כוחו בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין אצל ב"כ הנתבעים, שאם לא כן, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ד תשרי תש"פ, 13 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.