04 ספטמבר 2019

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות) מיום 20.1.19 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 50%, החל מיום 1.10.17 (להלן: "ההחלטה").

2. כבר יוער, כי הוועדה התכנסה מכוח פסק דינו של בית דין זה מיום 19.8.18 (בל 10666-03-18, כב' הרשמת מירי שי, להלן: "פסק הדין המחזיר").

רקע עובדתי

3. המערער, יליד 1964.

4. ועדה רפואית לעררים קבעה למערער בישיבותיה בתאריכים 11.7.17 ו- 10.12.17, עובר למתן פסק הדין המחזיר, נכות יציבה משוקללת בשיעור 56%, בגין ליקויים אלה (פרוטוקולי הוועדה צורפו להודעת המשיב מיום 22.7.19):

• נכות בשיעור 15% בגין פסוריאזיס;
• נכות בשיעור 10% בגין הפרעת חרדה;
• נכות בשיעור 10% בגין ארטריטיס שורש כף יד שמאל;
• נכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה ע"ש מותני;
• נכות בשיעור 20% בגין שינויים ניווניים במפרקים;
• נכות בשיעור 10% בגין דום נשימה בשינה;
• נכות (מנופה) בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה.

על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית דין זה (בל 10666-03-18).

5. בפסק הדין המחזיר מיום 19.8.18, אישר בית הדין את הסכמת הצדדים להשבת עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן:

"א. בתחום הקרדיולוגי: מרשימת המסמכים שהונחו לעיון הוועדה עולה, כי קיימים סיכומי ביקור אצל רופא מומחה בקרדיולוגיה, מיום 27.10.16 ומיום 10.1.17. אולם, לא נערכה בדיקה בתחום זה ואין בפרוטוקולי הוועדה דיון בתחום הקרדיולוגי. על כן, הוועדה תעיין בתיעוד הרפואי בתחום הקרדיולוגיה ותשקול את נכותו של המערער בהתאם.

ב. עמוד שדרה צווארי: כעולה מפרוטוקול הוועדה מיום 11.7.17, הערר התמקד בשלושה נושאים, אחד מהם הוא עמוד שדרה צווארי. המערער התלונן לפני הוועדה "מבחינת ע"ש צווארי – יש לי כאבי ראש חזקים, יש הקרנה לכתפיים, אני מתעורר מכאבים לפעמים". גם מסיכומי המידע הרפואי עולה כי קיימת אבחנה בנוגע ל"CERVICALGIA". הוועדה התייחסה לבדיקות הדימות אשר הדגימו "שינויים דיסקוגנטיים בצוואר". אולם, לא נערך דיון לגבי נכות בעמוד שדרה צווארי, ולא נקבעה למערער נכות. על כן, הוועדה תעיין בתיעוד הרפואי; תשלים את בדיקתה, לפי שיקול דעתה, ותשקול את נכותו של המערער בהתאם.

ג. עודף משקל, שומנים בדם וכבד שומני: הוועדה תעיין בסיכומי מידע רפואי מיום 16.3.17 ומיום 30.8.17, לפיהם המערער סובל מעודף שומנים בדם, כבד שומני ו- 34.68 BMI , ותשקול את נכויותיו של המערער בהתאם.

ד. ליקוי שמיעה: הוועדה תעיין בבדיקת שמיעה מיום 21.6.17, ותשקול האם יש בממצאיה כדי לשנות את קביעתה."

6. הוועדה מושא הערעור התכנסה מכח פסק הדין המחזיר ביום 20.1.19, קבעה למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 50% ונימקה החלטתה בזו הלשון:

"פנימאי: הועדה עיינה במכתבים ממחקלה קרדיולוגית מרכז רפואי לין מד,ר סלמאן נביה מ 1.1.17 ו 27.10.16 בו מדווח על כאב לא ספציפי דוקר בחזה ובדיקות אקו לב מ 1/17 שהיתה תקינה אין בתיק הרפואי מסמכים מדבר הנ"ל, בבדיקת מאמץ מ 14.11.12 מבחן קלינים שלילי ללא כאבים בחזה הומלץ על מיפוי לב אולם לא בוצע אין בתיק מסמכים נוספים המצביעים על מחלת הפרעה באנזמי כבד, מחלת כבד פרט לכתורת לכבד שומני לציין מיפוי לב 7.2.13 אינטפוזיה תקינה אין עידות למחלת לב.

בקשר לכבד שומני במכתב ד"ר בשארה ממרפאת כבד מלין 7.3.18 מדובר על כבד שומני ללא עליה באנזמי כבד. בבדיקת AIC המגלובין 5.5 ובוסכר בצום 108 (אין עידות לסכרת ואין עידות לאבחנה של סוכרת ברשימת האבחנות מרופאת המשפחה ד"ר ברשקוב.

מקבל בגין שומנים בדם לפיטור בגלל היפרקלצוטמיה אין כל הצדקה להענקת אחוזי נכות בגין מחלת לב כבד שומני או יתר שומנים בדם.

אורטופד: לעניין אורטופדי הועדה עיינה שוב בבדיקה קלינית שנערכה בועדה קודמת בו אבחנו הגבלה בתנועות הצוואר בעש מותני עקב כאבים שנגרמו ע"י שינויים ניוונים לפי בדיקות הדימות הועדה משנה את קביעת אחוזי הנכות שנקבעו בועדה קודמת וקובעת 10% לפי סעיף 37(5)(א) ועוד 10% לפי סעיף 37(7)(א).

א.א.ג: הועדה עיינה מחדש בבדיקת ה BERA (בדיקת שמיעה אוביקטיבית) שבוצעה במכון גל בתאריך 3.10.18 בדיקה זו מצביעה על ליקוי שמיעה קל בלבד: מימין 30 דצ' ממצא זה מזכה ב 5% נכות בלבד. נכות שקיימת אצל התובעת כיום".

על החלטת הוועדה בעניין ליקוי השמיעה הוגש הערעור דנן.

טענות הצדדים והשתלשלות העניינים בהליך

7. לטענת המערער, שגתה הוועדה משלא מילאה אחר הוראת פסק הדין המחזיר ולא התייחסה לבדיקת השמיעה מיום 21.6.17 ושקלה ממצאיה לאורה. עוד נטען, כי בחוות דעת המומחה ברפואה תעסוקתית, ד"ר אריק קפל, מיום 5.4.17 נקבע, כי למערער נכות בשיעור 40% בגין ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל, בעוד הוועדה קבעה, כי למערער נכות בשיעור 5% בלבד - קביעה שאינה סבירה נוכח הפער המשמעותי בין המלצת המומחה מטעם המערער לבין קביעת הוועדה.

הוועדה הסתמכה בקביעתה על בדיקת שמיעה מיום 3.10.18 שלא נמצאת בתיק המערער. בנימוקי הערעור המתוקנים נטען, כי "בישיבה שהתנהלה בין הח"מ לבין המערער, עושה רושם שהמערער בעל לקות שמועה הזוכה לנכות בשיעור הגבוה בהרבה מהשיעור שנקבע לו בוועדה האחרונה, הלוא היא 5%". לדידי המערער, נוכח הליקויים מהם הוא סובל, הוא איבד משמעותית את כושרו להשתכר. לפיכך, ביקש המערער להשיב את עניינו לוועדה רפואית לעררים, בהרכב אחר.

8. מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר כנדרש.

הוועדה נימקה עמדתה היטב בכל התחומים אליהן היא נדרשה להתייחס.

הוועדה לא התבקשה להתייחס לחוות דעתו של ד"ר קפל.

באשר לטענות המערער בעניין ליקוי השמיעה – הוועדה הסבירה, כי על פי בדיקת ה- BERA שהיא בדיקה אובייקטיבית, הירידה בשמיעה ממנה סובל המערער מזכה בנכות בשיעור 5%, לפי פריט ליקוי 72(1)(ג)(2). מדובר בקביעה רפואית מובהקת בה אין להתערב. עוד נטען בהקשר זה, כי ככל הנראה נפלה טעות סופר בהחלטת הוועדה שכן בדיקת ה- BERA היא מיום 3.10.17.

יש לדחות את טענת המערער, כי על פי התרשמותו הנכות השמיעתית גבוהה יותר, שכן מדובר בטענה רפואית. כך גם יש לדחות את הטענה בדבר השפעת הליקויים על כושר השתכרות המערער, שכן מדובר בערעור כנגד קביעות הוועדה הרפואית לעררים.

9. במעמד הדיון בערעור, שבו הצדדים על טענותיהם, תוך שהדגיש המערער, כי הערעור נסב על קביעת הוועדה בעניין ליקוי השמיעה בלבד (עמ' 2, ש' 1) ומנגד, הוסיף המשיב, כי ברמה המעשית, אף אם הוועדה היתה סבורה שבדיקת השמיעה מיום 21.6.17 מבטאת את מצבו הנכון של המערער - הרי שגם אז הנכות היתה מסווגת כמנופה בהתאם לתקנות שבדין.

10. משעיון בפרוטוקול הוועדה מושא הערעור העלה, כי למערער נקבעה נכות יציבה משוקללת בשיעור 50%, בעוד הוועדה הרפואית לעררים אשר התכנסה עובר לפסק הדין המחזיר קבעה, כי למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 56% ניתנה למשיב שהות על מנת לבדוק את העניין ולהגיש הבהרה.

בהודעתו מיום 22.7.19 ציין המשיב, כי הן במסגרת הוועדה מושא הערעור והן במסגרת הוועדה הרפואית לעררים בישיבתה עובר לפסק הדין המחזיר – המערער לא חצה את הסף הרפואי הקבוע בסעיף 208 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

אשר למקור הפער בין קביעות הוועדות נטען, כי בעקבות פסק הדין המחזיר שהורה לוועדה לדון, בין היתר, בעניין הנכות בע"ש צווארי, מצאה הוועדה כי הותרת הנכות בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 35(1)(ג) שנקבעה בגין שינויים ניווניים בפרקי ע"ש צווארי וע"ש מותני מחד וקביעת נכות בגין הגבלות תנועה בע"ש מותני וע"ש צווארי מאידך – מגיעה כדי כפל נכות. משכך, שינתה הוועדה את קביעתה הקודמת לפסק הדין המחזיר באופן שהוסיפה 10% נכות בגין הגבלת תנועת ע"ש צווארי וביטלה את הנכות בשיעור 20% שניתנה בגין שינויים ניווניים בפרקי ע"ש מותני וצווארי.

11. בהודעתו מיום 6.8.19, ביקש המערער לדחות את הסברו הלקוני של המשיב לפשר ההפחתה בשיעור הנכות המשוקללת. לטענת המערער, הנכות בשיעור 20% לפי סעיף 35(1)(ג) נקבעה ביחס לשינויים ניווניים בשורש כף יד ימין עם הגבלה בתנועות קמיצת אגרוף ואינה שייכת לע"ש צווארי ומותני, ומשכך שגתה הוועדה בביטול והשמטת הנכות בגין שורש כף יד ימין. עוד נטען, כי אף אם אכן מדובר בכפל נכות, הרי שטעתה הוועדה עת היא דנה בנכות שלא נדרשה לדון בה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר ויש להותיר את הנכות בשיעור 20% שניתנה בגין שורש כף יד ימין על כנה ולהוסיף לה את הנכות שנקבעה בוועדה מושא הערעור בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 37(5)(א).

דיון והכרעה

12. הלכה פסוקה היא, כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה רפואית לעררים לדיון מחדש בעקבות פסק דין בו נקבעו הוראות, על הוועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (דב"ע (ארצי) נא/29-01 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב' 160 (1992)).

13. ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטת ועדה שהתכנסה לאחר פסק דין מוגבלת לבחינת שאלה יחידה – האם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין, אם לאו (עב"ל (ארצי) 53609-12-10 זכריה עודי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 17.2.14).

14. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כפי שיפורט להלן.

15. עיון בפסק הדין המחזיר מיום 19.8.18 מלמד, כי בית הדין אישר הסכמת הצדדים בדבר השבת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה הקודם, עם הנחיות בכל אחד מהתחומים הקרדיולוגי, עמוד שדרה צווארי, עודף משקל, שומנים בדם וכבד שומני וכן בעניין ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער ובנוגע אליו נקבע בפסק הדין המחזיר כדלקמן:

"ד. ליקוי שמיעה: הוועדה תעיין בבדיקת שמיעה מיום 21.6.17 ותשקול האם יש בממצאיה כדי לשנות את קביעתה."

16. בהחלטתה בעניין ליקוי השמיעה, עליה נסב הערעור דנן, קבעה הוועדה, כי מעיון מחדש בבדיקת ה- BERA ממכון "גל" (המועד שצוין בפרוטוקול הוועדה הוא ביום 3.10.18), שהיא בדיקה אובייקטיבית, עולה כי המערער סובל מליקוי שמיעה קל בלבד: 30 דציבל באוזן ימין ו- 21 דציבל באוזן שמאל וממצא זה מזכה בנכות מנופה בשיעור 5%, כפי שנקבע למערער עובר לפסק הדין המחזיר.

מדובר בקביעה רפואית מובהקת, ברורה ומנומקת, המאפשרת התחקות אחר הלך מחשבת הוועדה ומשכך לא מצאתי מקום להתערב בה.

בהקשר זה אוסיף, כי מעיון בסעיף 3 לפרוטוקול, המפרט את המסמכים שעמדו בפני הוועדה עולה במפורש, כי הוועדה עיינה בבדיקת השמיעה מיום 21.6.17 - אליה היא נדרשה להתייחס במסגרת פסק הדין המחזיר, תוך שבחרה כאמור לבסס את החלטתה על ממצאי בדיקת ה- BERA בציינה, כי מדובר בבדיקת שמיעה אובייקטיבית. בנסיבות אלה, מצאתי, כי מילאה הוועדה כנדרש אחר הנחיית פסק הדין המחזיר בעניין ליקוי השמיעה ואין בפעולתה או בהחלטתה בעניין זה פגם משפטי המצדיק התערבות.

ואוסיף, כי אין בטעות הסופר שנפלה בהחלטת הוועדה בציון מועד בדיקת ה- BERA כדי לסייע למערער. הוועדה ציינה, כי החלטתה נסמכת על ממצאי בדיקת ה- BERA ממכון "גל" מיום 3.10.08, כאשר מעיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים שהתכנסה עובר לפסק הדין המחזיר ביום 10.12.17 (את החלטתה יש לקרוא עם החלטת הוועדה מושא הערעור כמכלול) עולה, כי בדיקת ה- BERA שבוצעה במכון "גל" היא מיום 3.10.07, ובנסיבות אלה, אין בשגיאה טכנית זו שנפלה בהחלטת הוועדה כדי לשנות מקביעתי.

17. אשר לטענות המערער בעניין חוות דעת המומחה ברפואה תעסוקתית מטעמו, ד"ר קפל – אציין, כי דינן להידחות. פסק הדין המחזיר אישר כאמור את הסכמות הצדדים, כאשר הוועדה לא התבקשה במסגרתו להתייחס לחוות דעתו של ד"ר קפל ומשכך בדין היא לא התייחסה אליה בהחלטתה. מכל מקום אוסיף, כי החלטת הוועדה נסמכת כאמור על ממצאי בדיקת ה- BERA האובייקטיבית והחלטת הוועדה ברורה, סבירה ומנומקת ולא מצאתי בה טעות משפטית המצדיקה התערבות.

18. שונה היא קביעתי בעניין הפחתת שיעור הנכות המשוקללת על ידי הוועדה מושא הערעור. ואבאר.

19. ראשית אבהיר, כי מטענות המערער במסגרת נימוקי הערעור המתוקנים ובדיון בערעור מיום 7.7.19 עולה, כי הערעור נסב על החלטת הוועדה בעניין ליקוי השמיעה בלבד ולמערער לא היו השגות בנוגע לשינוי דרגת הנכות המשוקללת.

יחד עם זאת, פעולת הוועדה והפחתת שיעור הנכות המשוקללת אינה ברורה דייה ומצאתי, כי היא טעונה הבהרה.

20. עיון בפרוטוקול הוועדה בישיבתה מיום 11.7.17, עובר לפסק הדין המחזיר, מלמד, כי בעניין האורתופדי נקבעה למערער נכות בשיעור 20% בגין שינויים ניוונים בפרקים לפי סעיף 35(1)(ג), זאת בנוסף לנכות שנקבעה בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני (10% לפי פריט ליקוי 37(7)(א)), וכלשון הוועדה:

"מבחינה אורתופדית: משתמש בחגורת גב מותנית ותומך לשורש כף יד ימין, עומד על קצות אצבעות ועקבים, יושב על כסא בכיפוף של 90 מעלות, מוסר על ירידה בתחושה ביד ימין ולאורך רגל ימין. שיתוף פעולה חלקי, עקב כאבים, לדבריו, בכל הגוף. הגבלה בתנועות הצוואר עם הקרנה לכתף ימין. ב- CT מיום 27.8.16 אובחנו בלטי דיסק בגובה L2-L5 ובקע L5-S1 יותר ימני, עיבוי ליגמנטה-פלאבה ושינויים ניוונים במפרקים הפצטריים, הגומרים להיצרות ספינאלית הקפית קלה היצרות פורמינאלית הקפית בינונית עד קשה מימין ובינונית משמאל. ייתכן לחץ על שורש S1 דו"צ,יותר מימין. בבדיקות הדימות ישנם שינויים דיסקוגניים בצוואר. שורש כף יד ימין – עם הגבלה בתנועות קמיצת אגרוף פינץ' ואופוננציה מוגבלים עקב כאבים. הוועדה וקובעת 20% על שינויים ניוונים בפרקים לפי סע' 35 1 ג' מתאריך 01.01.16."

במסגרת פסק הדין המחזיר נקבע בהתייחס לעמוד שדרה צווארי כדלקמן:

"ב. עמוד שדרה צווארי: כעולה מפרוטוקול הוועדה מיום 11.7.17, הערר התמקד בשלושה נושאים, אחד מהם הוא עמוד שדרה צווארי. המערער התלונן לפני הוועדה "מבחינת ע"ש צווארי – יש לי כאבי ראש חזקים, יש הקרנה לכתפיים, אני מתעורר מכאבים לפעמים". גם מסיכומי המידע הרפואי עולה כי קיימת אבחנה בנוגע ל"CERVICALGIA". הוועדה התייחסה לבדיקות הדימות אשר הדגימו "שינויים דיסקוגנטיים בצוואר". אולם, לא נערך דיון לגבי נכות בעמוד שדרה צווארי, ולא נקבעה למערער נכות. על כן, הוועדה תעיין בתיעוד הרפואי; תשלים את בדיקתה, לפי שיקול דעתה, ותשקול את נכותו של המערער בהתאם."

בהתייחס להוראת פסק הדין המחזיר בעניין עמוד השדרה צווארי, קבעה הוועדה מושא הערעור כדלקמן:

"לעניין אורטופדי הועדה עיינה שוב בבדיקה קלינית שנערכה בועדה קודמת בו אבחנו הגבלה בתנועות הצוואר בעש מותני עקב כאבים שנגרמו ע"י שינויים ניוונים לפי בדיקות הדימות הועדה משנה את קביעת אחוזי הנכות שנקבעו בועדה קודמת וקובעת 10% לפי סעיף 37(5)(א) ועוד 10% לפי סעיף 37(7)(א)."

21. מהחלטת הוועדה אכן לא ברור, מדוע בחרה הוועדה לבטל את הנכות שנקבעה למערער עובר לפסק הדין המחזיר, בשיעור 20% בגין שינויים ניווניים במפרקים (לפי סעיף 35(1)(ג)) ולקבוע למערער תחתה נכות בשיעור 10% בגין הגבלה ע"ש צווארי (לפי פריט ליקוי 37(5)(א)) ונכות בשיעור 10% בגין הגבלה ע"ש מותני (לפי פריט ליקוי 37(7)(א)) – נכות שנקבעה למערער בעבר בנוסף ובנפרד מהנכות בגין שינויים ניווניים במפרקים – 20% לפי פריט ליקוי 35(1)(ג).

למקרא החלטת הוועדה בישיבתה מיום 11.7.17 (המצוטטת לעיל) אכן לא ברור בגין מה נקבעה למערער נכות בשיעור 20% בגין שינויים ניווניים במפרקים: האם בגין שינויים ניווניים בפרקי ע"ש צווארי וע"ש מותני כטענת המשיב או שמא בגין שינויים ניווניים בשורש כף יד ימין כטענת המערער או שמא בגין שלושת הליקויים במשולב? ככל שהנכות שנקבעה בעבר למערער – 20% בגין שינויים ניוונים במפרקים – ניתנה בגין שלושת הליקויים יחדיו, הרי שביטולה על ידי הוועדה מושא הערעור והחלפתה בנכויות שנקבעו למערער בגין ע"ש מותני וע"ש צווארי משמעה, ביטול הנכות שנקבעה למערער גם בגין הליקוי בשורש כף יד ימין, זאת ללא אזהרת המערער בייחוד משליקוי זה לא נדון במסגרת פסק הדין המחזיר.

22. על יסוד האמור, מצאתי, כי החלטת הוועדה בנוגע להפחתת שיעור הנכות היציבה המשוקללת אינה מנומקת וטעונה הבהרה. חיזוק למסקנתי מצאתי בלשון פסק הדין המחזיר שניתן כאמור על יסוד הסכמת הצדדים ובמסגרתו ציינו, כי מפרוטוקול הוועדה בישיבתה מיום 11.7.17 "לא נערך דיון לגבי נכות בעמוד שדרה צווארי, ולא נקבעה למערער נכות" ומכאן שאין בידי לקבל את טענת המשיב, כי הנכות בגין 20% נקבעה למערער בגין שינויים ניווניים במפרקי ע"ש צווארי וע"ש מותני – קביעה שאינה עולה בפירוש מפרוטוקול הוועדה.

23. בטרם אחתום אוסיף, כי לא מצאתי ממש בטענות המערער בדבר השפעת הליקויים על כושר השתכרותו. טענות אלה אינן רלוונטיות לערעור דנן, הנסב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות).

24. אשר לשינוי הרכב הוועדה – במקרה שלפני לא הובא טעם ענייני המצדיק החלפת הרכב הוועדה ולא שוכנעתי שקיים חשש ממשי שהוועדה תהא נעולה על החלטתה. אמנם הוועדה נדרשה פעמיים לעניינו של המערער אולם כאמור ההשבה אליה היא לצורך הבהרת פעולתה בנוגע להפחתת שיעור הנכות המשוקללת – פעולה עליה המערער אף לא השיג.

סוף דבר

25. על יסוד כל המפורט – הערעור מתקבל בחלקו.

26. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות), בהרכבה מיום 20.1.19, על מנת שתבהיר קביעתה בתחום האורתופדי ותנמק מדוע בוטלה הנכות שנקבעה על ידה בישיבתה מיום 11.7.17 – נכות בשיעור 20% בגין שינויים ניווניים במפרקים לפי פריט ליקוי 35(1)(ג) ונקבעו תחתה למערער נכויות בשיעור 10% בגין הגבלה בע"ש צווארי לפי פריט ליקוי 37(5)(א) ונכות בשיעור 10% בגין הגבלה ע"ש מותני לפי פריט ליקוי 37(7)(א) שנקבעה למערער בעבר בנוסף ובנפרד מהנכות בגין שינויים ניווניים במפרקים.

הוועדה תבהיר בגין מה נקבעה למערער בעבר נכות בשיעור 20% בגין שינויים במפרקים והאם נכות זו טמנה בחובה התייחסות לליקוי בשורש כף יד ימין כפי שניתן ללמוד, על פניו, מהחלטת הוועדה מיום 11.7.17? ואם כן, כיצד ביטול הנכות בשיעור 20% בגין שינויים במפרקים מביא לידי ביטוי את הנכות שנקבעה בגין כף יד ימין – פגימה שלא נדונה במסגרת פסק הדין המחזיר מיום 19.8.18.

27. המערער יוזמן להופיע בפני הוועדה לרבות באמצעות בא-כוחו ויתאפשר להם לטעון בפניה בעניין הפחתת שיעור הנכות בלבד.

החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת.

28. משיוצג המערער על ידי הלשכה לסיוע משפטי – אין צו להוצאות.

29. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, ד' אלול תשע"ט, (04 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.