המדובר בהליך פש"ר שלישי שבו נקט החייב. כתנאי לנקיטת הליך נוסף נקבע כי עליו לשלם סך של 5,000 ₪. בהסכמת המנהלת המיוחדת הסכום נפרס לחמישה תשלומים. עיון בתיק מגלה כי למרות ההחלטה מיום 30.10.19 החייב לא הסיר מחדליו. לא זו בלבד שהחייב צבר פיגורים בהחלטת הפריסה עצמה, הוא אינו משלם את התשלום החודשי, אינו ממציא מסמכים ואף אינו מגיש דוחות למן תחילת ההליך.

אכן מדובר בניצול של הגנת הפקודה. בנסיבות אלו, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אין לי אלא לראות את החייב כמי שוויתר על הצורך בהמשך ההליך, ועל כן אין מנוס אלא למחוק את בקשתו העיקרית.

יובהר כי מחדלי החייב שעה שהוא חוסה תחת צו הכינוס שניתן בעניינו מהווים התנהגות בחוסר תום לב, שעה שמחד גיסא נהנה החייב מהטבות הנובעות מצו הכינוס, ומאידך גיסא אינו מבצע הנדרש ממנו במסגרת הליך הפש"ר.

לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו בצו הכינוס מבוטלות, וצו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד על כנו למשך 90 יום נוספים.

הדיון הקבוע ליום 19.5.20- מבוטל.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור המנהלת המיוחדת בתוך 30 יום מהיום בלבד בדבר: סילוק כל מחדלי החייב (כמובן לרבות על פי החלטת הפריסה) בתוספת תשלום לקופת הכינוס בסך 3,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא בהתאם להלכ' אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי [2.4.14]), ובתנאי שהחייב יפקיד מלוא הסכום שנקבע בהליכים קודמים בסך של 5,000 ₪.

הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות (הוצאות המנהל המיוחד בסך של 500 ₪ ישולמו בנוסף), ולחלופין, לפי הנחיות הכונ"ר לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן, והיתרה תועבר לנושים בכפוף לכל דין תקף.

ניתנה היום, י"ח שבט תש"פ, 13 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.