עסקינן בהליך שהנו תביעה לפינוי מושכר בהתאם להוראות פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

לפניי בקשת הנתבעים מיום 13/5/19 לביטול פסק הדין מיום 17/4/19 לפינוי המושכר נשוא התובענה, פסק דין אשר ניתן כנגדם בהעדר הגנה. (להלן: "פסק הדין").

הבקשה לא נתמכה בתצהיר בטענה כי מדובר בטענות משפטיות.

הוגשה תשובה מטעם המשיב. המועד להגשת תשובה מטעם המבקשים הוארך עד ליום 4/6/19.

ביום 3/6/19 הגיש המשיב הודעה מטעמו לפיה קיבל הודעה ממזכירות הישוב, כי המבקשים הודיעו ביום 2/6/19 כי החל מיום 28/5/19 - אינם מתגוררים עוד בנכס נשוא התביעה. להודעה צורף העתק הודעה דוא"ל מאת המבקשים למזכירות הישוב כאמור לעיל. (להלן: "הודעת העזיבה").

בהחלטתי מיום 3/6/19 הורתי למבקשים להתייחס במסגרת תגובתם לתשובה, להודעת העזיבה.

היום הוגשה תגובת המבקשים לתשובת המשיב לבקשה, אך לא מצאתי בה כל התייחסות להודעת העזיבה של המבקשים. נהפוך הוא. הם עומדים על הבקשה וצורף תצהיר המבקש מס' 2, ללא שמופיע מועד החתימה על התצהיר.

אודה כי לא ברורה לי התנהלות המבקשים.

בהעדר התייחסות להודעת העזיבה, אני מסיק כי המבקשים אינם מחזיקים יותר בנכס נשוא התביעה. מכאן שלא ברור מדוע הם עומדים על ביטול פסק הדין.

טענותיהם המהותיות של המבקשים מסתכמות בטענות כספיות בנוגע להתחשבנות בין הצדדים או בנוגע לכספים אשר שולמו לטענתם למשיב.

טענות אלה יוכלו להעלות במסגרת הליך אחר, ככל שינוהל בין הצדדים, הואיל ובמסגרת הליך זה נדרש בית המשפט להכריע רק בשאלת עילת פינוי הנכס.

מכאן ובהתאם למסקנתי כי הנכס פונה כבר ע"י המבקשים, לא מצאתי לנכון לקבל הבקשה לביטול פסק הדין ואני מותיר אותו על כנו.

למעלה מן הצורך אציין כי לא מצאתי כל טענת הגנה אמיתית במסגרת טענות המבקשים כנגד התביעה.

בכתב התביעה טען המשיב, בין השאר, כי המבקשים שילמו בחודש 12/18 דמי השכירות בגין חודשי השכירות של 10-11/18 ומאז אינם משלמים עוד דמי השכירות.

בבקשתם טענו המבקשים כי תשלומים אלה היו בגין תקופת שכירות עתידית וכמקדמה. לא מצאתי טענה נוגדת טענות כתב התביעה ועל אחת כמה וכמה לא מצאתי כל אסמכתה, כי המבקשים שילמו שכר הדירה בגין התקופה של 9/18 ואילך וכיצד מהווים תשלומים אלה "מקדמה" ובגין איזה חודשי שכירות.

מכאן שאין בפי המבקשים טענות אשר יש בהן להדוף טענות התביעה כנגדם.

כך או כך הבקשה לביטול פסק הדין - נדחית.

לאור מסקנתי כי המבקשים אינם מחזיקים עוד בנכס נשוא התביעה והואיל וחויבו בהוצאות המשיב ובשכ"ט ב"כ במסגרת פסק הדין, ולמרות התנהלותם הבלתי מובנת של המבקשים לטעמי, ולפנים משורת הדין - מצאתי לנכון שלא לחייב המבקשים בהוצאות המשיב ובשכ"ט ב"כ בגין בקשה זו.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ט, 05 יוני 2019, בהעדר הצדדים.