1. לפני בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת משותפת מטעם הנתבעות וצדד' ג' (להלן- המבקשים).
2. לטענת המבקשים התובע (להלן – המשיב) צרף לראיותיו חוות דעת חשבונאית של רו"ח יעקב צ'סנר, שבמסגרתה חושבו נזקים תוצאתיים על בסיס הנחיות תיאורטיות חסרות כל בסיס. לחוות הדעת לא צורפו מסמכים חשבונאיים שיש בהם כדי לאפשר בחינה של התיאוריה על מול המציאות. לטענתם, מדובר בתביעה על סך של 2,500,000 ₪, אשר מרביתה (קרוב ל- 2,000,000 ₪) נסמכת על טענות לנזקים תוצאתיים.
3. לאור זאת, והגם שלא קיבלו את המסמכים הנדרשים בקשר עם חוות הדעת החשבונאית, מתבקש בית המשפט לאפשר הגשת חוות דעת נגדית (שהעתקה צורף כנספח א' לבקשה) אשר תיתן תמונה מאוזנת להנחות התיאורטיות הגלומות בחוות הדעת מטעם התובע.
4. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, כתב הטענות האחרון של צד ג' הוגש ביום 10.1.2021. לאחריו הושלמו ההליכים המקדמיים וראיות הצדדים הוגשו כבר בשנת 2021. מדובר במחטף מאחר שאת חוות הדעת היה על המבקשים להגיש ביחד עם ראיותיהם לפני שנה. בעניין זה מוסיף וטוען המשיב, כי חוות הדעת החשבונאית מטעמו צורפה כבר לכתב התביעה ולכן היה למבקשים יותר משנתיים להיערך להכנת חוות דעת נגדית.
5. עוד טוען המשיב, כי מקום בו בית המשפט ייעתר לבקשה, יידחה הדיון במספר חודשים, שכן הוא יידרש לראיות משלימות ולחוות דעת נגדית מטעמו. עוד טוען המשיב, כי אין להתיר הגשת חוות דעת שכן היא כוללת הרחבת חזית אסורה.
6. לאחר בחינת טענות הצדדים ומכלול השיקולים הרלבנטיים לעניין, מצאתי להאריך את המועד להגשת חוות הדעת ולהתיר הגשתה, וזאת כנגד חיוב המבקשים בהוצאות. להלן אעמוד על הטעמים לכך:
7. הגשת ראיות הצדדים הסתיימה ביום 8.12.2021, עת הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם צד ג' 1. הואיל וענייננו בתיק שנפתח בטרם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, הרי שלעניין חוות דעת מומחים חל הדין הקודם הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – התקנות הישנות).
8. תקנה 129(ב) לתקנות הישנות קובעת כי "רצה בעל דין, שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (א), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו ענין – יגישה לבית המשפט לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות – תוגש חוות הדעת לא יאוחר משלושים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת".
9. כפי שנקבע זה מכבר, בבואו של בית המשפט לבחון בקשת בעל הדין להגיש חוות דעת מומחה באיחור, עליו לבחון את הבקשה על פי נסיבותיה ולשקלל את הנזק העלול להיגרם לכל צד, וזאת בהתחשב בשלב בו מצוי ההליך, האפשרות להשית הוצאות משפט במקום לחסום את הגשת חוות הדעת ומאזן הפגיעה בצדדים (רע"א 5202/01 מרים כהן נ' לאה אברהם (נבו, 31.01.2002); רע"א 3863/15 רחמני נ'Liberty Mutual Insurance Europe Limited (נבו 9.11.2015).
10. אכן, בענייננו היה על המבקשים להיערך להגשת חוות הדעת הנגדית במסגרת התצהירים שהוגשו על ידם. גם הבקשה דנן הוגשה באיחור ניכר, שכן חלפו חודשים אורכים מאז הוגשו ראיות המבקשים, וזמן ארוך עוד יותר מאז הוגשו ראיות המשיב. בבקשה לא ניתן כל הסבר, בוודאי לא כזה המניח את הדעת, מדוע לא הוגשה חוות הדעת הנגדית ביחד עם תצהירי העדות הראשית ו/או מדוע השתהו המבקשים זמן כה רב בהגשת הבקשה.
11. יחד עם זאת, וחרף מחדלי המבקשים, הרי שבשים לב לשיקולים הבאים, מצאתי להאריך את המועד ולהתיר את הגשת חוות הדעת.
12. ראשית, דיון קדם המשפט הבא קבוע ליום 3.10.2022. טרם נשמעו עדויות של מי מהצדדים, ואף טרם נקבע מועד לשמיעת ראיות;
13. שנית, היתר להגשת חוות הדעת הנגדית לא תגרור דחיות או הארכות בבירור המחלוקות. העתק חוות הדעת הנגדית כבר צורפה כנספח א' לבקשה, ולא נדרש לאפשר זמן נוסף להגשתה;
14. שלישית, אין בהארכת המועד והגשת חוות דעת נגדית כדי לשנות בסדר הבאת הראיות. הואיל ומדובר בבקשה משותפת של הנתבעים וצדדי ג', שממילא נדרשים להגיש את ראיותיהם לאחר ראיות התובע, הרי שלכל היותר מדובר בדחיית המועד להגשת חוות דעת, מבלי שיש בכך פגיעה בזכות דיונית של המשיב.

בעניין זה אין בידי לקבל את טענת המשיב, לפיה מתן ארכה כמבוקש והתרת הגשת חוות דעת נגדית, תגרור דחייה של מספר חודשים בשל הצורך בהגשת ראיות משלימות וחוות דעת נגדית. לתובע אין זכות מוקנית להגיש חוות דעת נגדית לחוות דעת נגדית שמוגשת על ידי הנתבעים. בין אם חוות הדעת הנגדית הייתה מוגשת במועדה, ביחד עם תצהירי המבקשים, ובין אם היא מוגדת בנפרד ולאחר הגשתם, זכויותיו של התובע נותרו ללא שינוי. כשם שלא היה זכאי להגיש חוות דעת נגדית לחוות הדעת אילו הייתה מוגשת ביחד עם התצהירים, לא קמה לו זכות קנויה גם כעת כאשר היא מוגדת בנפרד. ממילא גם אין ממש בטענה כי הגשתה תוביל לדחייה של מספר חודשים.

1. רביעית, בנסיבות מקרה דנן, ובמתח שבין הירידה לחקר האמת לכללי הפרוצדורה, דומני כי מכלול השיקולים מצביעים על מתן היתר להגשת חוות הדעת באיחור. יפים לעניין זה דברי כב' השופט סולברג ברע"א 35/21 בר דוד זכויות ממציאים (1989) בע"מ נ' ענבר לושי-סטון (נבו, 7.3.21):

"בנסיבות העניין דנן, כפי שאפרט, יש להעדיף את הירידה לחקר האמת, את הוצאת הצדק לאור, ואת זכות הגישה לערכאות, על פני עמידה נוקשה על כללי הפרוצדורה, ושמירה מירבית על יעילות הדיון; זאת, מבלי להמעיט מחשיבותם של האחרונים. כך כתבתי בהקשר אחר: "מושכלות יסוד, כי הליכים משפטיים באשר הם, צריכים להתנהל במהירות וביעילות מירבית [...] אכן למדנו במשנה, כי 'חרב באה לעולם על עינוי הדין' (משנה, אבות ה, ח; ראו שולחן ערוך, חושן משפט יז, יא). לצד זאת נאמר באותה משנה, כי חרב באה לעולם גם בשל 'עיוות הדין'; ועוד שנינו – 'הוו מתונים בדין' (משנה, אבות א, א; ראו שולחן ערוך, חושן משפט י, א). לאמור, לצד המהירות המתבקשת, גם יסודיות נדרשת. מלאכת איזון זו, בין קידום מהיר של ההליך השיפוטי לבין עיון יסודי בכל פרט מפרטיו, מלווה כל שופט ביושבו על מדין, ומלווה גם את מערכת המשפט בכללותה" (רע"א 4899/18 מדינת ישראל – קצין התגמולים באגף השיקום, משרד הביטחון נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 15 לחוות דעתי(26.11.2020)."

1. אשר לטענת המשיב כי חוות הדעת כוללת הרחבת חזית אסורה, הרי שגם בעניין זה זכויותיו של המשיב שמורות. אם וככול שיש בחוות הדעת הרחבת חזית (ואיני מביע עמדה בסוגיה זו בשלב זה), הרי שכשם שהייתה למשיב טענה בעניין זה מקום בו חוות הדעת הייתה מוגשת ביחד עם התצהירים, עומדת לו טענה זו גם בעת הגשתה כעת. כמובן שאין בהיתר להגיש חוות דעת בשלב זה, משום הכשר להרחבת חזית, ככל ואכן יש באמור בחוות הדעת משום הרחבת חזית אסורה.
2. אשר על כן, אני מתיר את הגשת חוות הדעת הנגדית כראיה מטעם המבקשים בתיק.
3. בנסיבות העניין, נוכח השיהוי בהגשת הבקשה ובהעדר כל הסבר למחדלי המבקשים, המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך של 6,000 ₪.

ניתנה היום, כ"א אב תשפ"ב, 18 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.