1. לפני בקשה לפטור את המערערות מהפקדת עירבון. זאת, במסגרת ערעור אשר הוגש על ידן על פסק דינו של בית המשפט השלום בנתניה (כבוד השופטת ליאת הר ציון) בתיק 19101-01-17 מיום 17.2.19 לפיו תביעת התובע (המשיב כאן) התקבלה.

עניינה של התביעה הוא אי תשלום דמי שכירות וארנונה על ידי המערערות והפרות נוספות של הסכם השכירות. המערערת 2 היא בעלת המניות במערערת 1.

2. במסגרת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, נקבע כי על בעל דין, המבקש כי בית המשפט ידון בערעורו, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד.

3. משכך, "דרך המלך" אותה קבע המחוקק הינה זו אשר במסגרתה מהווה הפקדה כאמור תנאי לניהולו של ההליך.

4. הפקדת העירבון נועדה להגן על בעל הדין שכנגד, כדי שלא יוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע בגין הוצאותיו. מאידך, ובהינתן היות הגישה לערכאות זכות מעין חוקתית, יש צורך להבטיח כי עוניו של בעל דין לא יהווה טעם יחיד לסגירת דלתות בית המשפט בפניו.

5. בהינתן האמור לעיל, נדרש בית המשפט מעת לעת לאזן בין אינטרסים נוגדים.

6. במסגרת בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383 (1990), קבע כב' בית המשפט העליון כי פטור מהפקדת ערבון יינתן רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים גם יחד, כמפורט להלן, שאם לא כן תידחה הבקשה:

1) מצב כלכלי קשה של המערער אשר אינו מאפשר הפקדת העירבון.

2) סיכוי של ממש לזכות בהליך

(לעניין זה ראה גם בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.2007)).

7. נקודת המוצא הינה כי על מבקש הפטור מהפקדת ערבון להניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית ראייתית, אשר יש בה כדי הצגת תמונה עובדתית מלאה, כמו גם זו אשר מכוחה אין אלא להסיק כטענת המבקש, כי אין הממון מצוי בידיו. (בעניין זה רע"א 5885/07 ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (24.9.2007)).

8. תשתית זו כולל הכנסות ורכוש של המבקש עצמו ושל בני משפחתו. עוד על המבקש להראות, כי פעל בשקידה סבירה לצורך גיוס כספי העירבון מקרובי משפחתו וכי ניסיונותיו אלו לא העלו פרי.

9. בענייננו, המערערות הניחו תשתית עובדתית מלאה ומספקת המצדיקה מתן פטור מהפקדת ערבון. עיון בבקשה ובתגובה מעלה כי למערערות חובות בהוצאה לפועל. המערערת 1 אינה פעילה משנת 2018 ביחס למערערת 2 נקבע לה צו תשלומים מופחת בסך של 100 ₪ בהוצאה לפועל המעיד כשלעצמו על מצבה הכלכלי. עיון בתדפיס חשבון בנק של המערערת 2 מעלה כי אין בו כסף נזיל, ואין לה חסכונות . המערערת 2 הצהירה שאין לה נכסים בבעלותה, פרט לרכב. רכבה של המערערת 2 מעוקל. המערערת 2 הוכרה כזכאית לקבלת ייצוג משפטי מטעם הלשכה לסיוע משפטי.

אשר על כן, מצאתי שהוכח לפני היעדר יכולת כלכלית.

10. אשר לסיכויי הערעור, סיכויים אלו נבחנים לעת הזו על ידי בהיבט לכאורי בלבד, ואין בהם כדי קביעת מסמרות. נהיר כי ההכרעה בערעור היא לעולם לשיקול דעתו של המותב אשר יישמע את הערעור לגופו.

11. בזהירות המתבקשת אציין כי עיון בפסק הדין מעלה כי פסק הדין מפורט ומנומק. עם זאת, בשים לב לטענות המערערות ולכך שהן לא היו מיוצגות, נראה על פניו ומבלי לקבוע מסמרות, שלא ניתן לחסום את דרכן של המערערות.

12. באיזון בין זכות הגישה של המערערות, לבין זכותו של המשיב להבטיח את הוצאותיו בערעור, ובשים לב ליריעת המחלוקת, אני רואה להעמיד את העירבון על סך של 8,000 ₪.

סכום זה יופקד עד ליום 1.10.19 שאם לא כן הערעור יידחה.

ניתנה בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, א' אלול תשע"ט, 01 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.