הבקשה והרקע לה

1. ביום 14.6.20, ניתן גזר דינו של הנאשם בתיק זה, בגין הרשעתו על פי הודאתו בעבירה של הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). על הנאשם הוטלו העונשים הבאים:
2. הארכת המאסר המותנה שהוטל על הנאשם בת"פ 8293-10-18 לתקופה של שנתיים נוספות במצטבר לתקופת התנאי.
3. צו מבחן לתקופה של שנתיים.
4. ביום 19.5.21, הוגשה בקשה מטעם שירות המבחן לביטול צו המבחן. נמסר, כי הנאשם לא שמר על יציבות טיפולית ונעדר מפגישות טיפוליות. דווח על הפחתה במידת יכולתו של הנאשם לשתף פעולה עד כדי ניתוק קשר עם שירות המבחן.

עוד צוין, כי הנאשם נעצר במסגרת תיק פלילי חדש (ת"פ 9123-04-21).

משכך שירות המבחן מבקש להפקיע את צו המבחן.

1. משהועבר התיק להמשך טיפולו של מותב זה, נתבקשה תגובת הצדדים לבקשת שירות המבחן.

ב"כ הנאשם אישר כי הנאשם נעצר במסגרת תיק חדש ועתר לקיים דיון בבקשה לאחר סיום ההליכים בתיק החדש.

ב"כ המאשימה ביקשה לקיים דיון שבו ישמעו טיעונים לעונש.

1. בדיון שהתקיים לפניי ביום 19.9.21 הסכים ב"כ הנאשם להפקעת צו המבחן ונשמעו טיעוני הצדדים לעונש.

עדויות וראיות לעונש

1. המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב, גיליון רישום פלילי, צו פיקוח מקורי, גזר דין בת"פ 8293-10-18, גזר דין בתיק הנוכחי, כתב אישום וגזר דין בת"פ 9123-04-21.

טענות הצדדים לעונש:

1. המאשימה בטיעוניה סקרה את השתלשלות האירועים בכל הקשור לכתבי האישום אשר הוגשו בעניינו של הנאשם. תחילה ציינה, כי בשנת 2016 במסגרת צ"א 6497-05-16, הורה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע על הטלת צו פיקוח בעניינו של הנאשם. בין יתר תנאי הצו נאסר על הנאשם לצרוך סמים ואלכוהול. בעקבות הפרות תנאי זה הוגשו כנגד הנאשם שלושה כתבי אישום שונים: התיק הנדון ושניים נוספים, כמפורט להלן:

ת"פ 8293-10-18: הנאשם נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל, 3 חודשי מאסר על תנאי שלא יפר את צו הפיקוח בפריט של צריכת אלכוהול ו-5 חודשי מאסר על תנאי שלא יפר את צו הפיקוח בדרך אחרת.

ת"פ 9123-01-21: הנאשם נדון ל-5 חודשי מאסר בפועל, הכוללים מאסר חב הפעלה בן שלושה חודשים שהוטל עליו במסגרת ת"פ 8293-10-18 הנ"ל.

1. המאשימה הדגישה את הערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מהפרות צו הפיקוח ובהם הגנה על בטחון הציבור מפני עברייני מין מורשעים, הבטחת האפקטיביות של מנגנון הפיקוח על עברייני מין, שלטון החוק וכיבוד צווים שיפוטיים.

נטען, כי מדובר בהפרה בוטה של צו הפיקוח, על ידי מי שמפר את הצווים באופן חזרתי.

נטען, כי במקרה זה לא נגרם נזק מוחשי וקונקרטי לאיש, ואולם הערכים המוגנים הועמדו בסיכון, וביטחון הציבור הועמד בסיכון, גם אם הסיכון לא התממש.

בהקשר זה הודגש, כי אלכוהול מהווה גורם מסיר עכבות, ובעניינו של הנאשם בפרט.

1. ביחס למדיניות הענישה הנוהגת הפנתה ב"כ המאשימה לפסיקה מטעמה:
2. ת"פ(ב"ש) 23760-01-17 מ"י נ' בלקר (30.4.17) – בה נדון הנאשם ל-11 חודשי מאסר בפועל כולל הפעלת עונש מותנה בן שישה חודשי מאסר, לאחר שהורשע על פי הודאתו בעבירות של הפרת צו פיקוח.
3. ת"פ (נצ') 18689-12-15 מדינת ישראל נ' קלימוב (8.9.16) – הנאשם נדון ל-9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות, לאחר שהורשע בהפרת צו פיקוח, צרך אלכוהול ועבר על תנאי הצו שאסר עליו שימוש באלכוהול, החזקה ושימוש בחומר פורנוגרפי וגלישה באינטרנט שבוצעה ללא חסימת אתרים.
4. ת"פ (ב"ש) 49050-02-12 מ"י נ' ביאדגלין (28.5.12) – הנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, לאחר שהורשע בארבע עבירות של הפרת צו פיקוח בכך שצרך אלכוהול ב-4 הזדמנויות שונות.
5. ת"פ 17915-05-12 (ת"א) מדינת ישראל נ' דדי דור (23.10.12) – הנאשם נדון ל-5 חודשי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר מותנה, קנס בסך 1,000 ₪ ופיצוי לאחר שהורשע בהפרת צו פיקוח.
6. בנסיבות אלה, המדינה עותרת לקביעת מתחם ענישה של 5-12 חודשי מאסר בפועל, במצטבר לכל עונש אחר שאותו הנאשם מרצה, מאסר על תנאי וקנס לשיקול דעת בית המשפט.
7. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה נטען, כי הנאשם, ילד 1974, בעל עבר פלילי מכביד הכולל, בין היתר, 5 הרשעות בגין עבירה זהה של הפרת צו פיקוח. נטען, כי מהרשעותיו הקודמות של הנאשם, ומעמדת שירות המבחן, ניתן ללמוד כי הנאשם מפר את הצווים כנגדו באופן שיטתי ובוטה וזאת הגם שעומד כנגדו עונש מאסר מותנה.
8. לסיכום נטען, כי מדובר במספר רב של הפרות של שני תנאים נפרדים שהוטלו על הנאשם, האחד איסור צריכת אלכוהול והשני ניתוק קשר עם קצין המבחן. נטען, כי מדובר בנאשם רצידיוויסט אשר מעל באמון שניתן לו. כן נטען, כי הנאשם אמנם הודה בפני שירות המבחן בדבר ביצוע העבירה והחל טיפול אבל בנסיבות אלו אין מקום לשקול נתונים אלא לקולא.
9. נוכח כל האמור, עתרה המאשימה לגזור את עונשו של הנאשם ברף העליון של מתחם העונש ההולם. כן ציינה כי הנאשם מרצה עתה מאסר בין הפרת צו פיקוח לתקופה של 5 חודשים בגין ת"פ 9123-01-21 ולפיכך, ביקשה כי עונש המאסר, ככל שייגזר, ירוצה במצטבר לעונש שנגזר שם.
10. ב"כ הנאשם טען, כי העונש ההולם לנאשם הוא עונש צופה פני עתיד. נטען, כי הנאשם ביצע את ההפרה בשנת 2019, כי הוא כבר סיים את הפיקוח ולכן כל האינטרסים המצדיקים החמרה בתיקים של פיקוח כבר לא קיימים בעניינו. נטען, כי טיעון המאשימה לעונש לא תואם את עקרון ההלימה, שכן בעבירות כאלה מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל.
11. כן ביקש להתייחס לכך שהנאשם שהה במעצר למעלה משלושה חודשים בתיק זה, בתחילת דרכו, לאחר מכן שהה בקהילה טיפולית והפרת הצו נעשתה רק לאחר מכן. כלומר, הנאשם כבר שהה בתנאים מגבילים תקופה משמעותית בגין תיק זה. בנסיבות אלה, יש להטיל על הנאשם לכל היותר תקופת מאסר שרוצתה בתקופת מעצרו.
12. נטען, כי בתיק החדש שהוגש בעניינו בגין ההפרה, הנאשם נדון ל-3 חודשים בהסכמת המדינה ואין הגיון בלטעון עונש חמור יותר בתיק שבפנינו.
13. נטען, כי יש למקם את עונשו של הנאשם במרכז המתחם, לאור עברו הפלילי, אך יש לשקול גם את התקופה בה שולב הנאשם בטיפול, ניסיון אמיתי להשתקם וכן יש לשקול את העובדה, כי הנאשם סיים את הפיקוח ולא נתון עוד תחת צו. משכך, עתר ב,כ הנאשם להטיל עליו מאסר אותו ריצה בתקופת מעצרו, מאסר מותנה, וקנס לשיקול דעת בית המשפט.
14. הנאשם מסר כי הוא השתחרר ממאסרו לפני חודש. הנאשם אישר שהפר את צו הפיקוח וזאת לאחר טיפול אינטנסיבי שעבר. הנאשם מסר כי הוא עדיין נמצא בטיפול NA ובקבוצה נוספת. לדבריו, מתגורר כעת בבית אחיו ומשקם את עצמו, לא משתמש בסמים או באלכוהול. הנאשם ביקש הזדמנות להמשיך בשיקום חייו. ציין, כי אין לו תמיכה כלכלית ורק לאחרונה נעזר במשפחה שלו וחידש את הקשר עם ילדיו.

דיון והכרעה

1. במקרה זה הוטלו על הנאשם עונש מאסר מותנה וצו מבחן.

ב"כ הנאשם הודיע כי הוא מסכים לבקשת שירות המבחן ודי בכך על מנת לקבל את בקשת שירות המבחן להפקעת הצו וכך אני מורה.

1. שאלת גזירת הדין החלופית היא נפרדת משאלת הפקעת צו המבחן.
2. גם במקרים בהם בקשת שירות המבחן נסמכת על חוסר שיתוף פעולה של הנאשם במסגרת צו המבחן או ניתוק קשר טיפולי קיים על פי הוראות הדין לבית המשפט שיקול דעת רחב ולא במהרה יזנח בית המשפט כליל שיקולי השיקום שהנחו את מתן פסק הדין מלכתחילה (ראו, למשל רע"פ 9795/07 שביטה נ' מדינת ישראל (01.02.2009)).
3. גם בעת הדיון בבקשה שבפניי, לאחר שהנאשם הפר את צו המבחן ומסכים לבקשה להפקעתו, בית המשפט מחויב לכך, שתוצאת ההליך תהיה מידתית ומאזנת נכונה בין מכלול השיקולים – אלה שהיו נכונים בעת מתן גזר הדין ואלה שנכונים היום, לרבות חלוף הזמן, שינוי בנסיבות, מאמץ טיפולי והישגים טיפוליים בזמן שחלף. במקרה זה, חלק מאותן נסיבות יש לזקוף לזכות הנאשם וחלק לחובתו.

קביעת מתחם העונש ההולם:

1. מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת האשם של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל בגינה. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; נסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. חוק הגנה על הציבור נועד להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. תכלית זו מתממשת, בין היתר, באמצעות פיקוח ומעקב שנועדו למנוע הישנותן של עבירות מין. ראו לעניין זה את שנקבע בבש"פ 962/10 פלוני נ' מדינת ישראל, סג(3) 638 (2010):

"האינטרס הציבורי אשר הביא לחקיקתו של החוק נהיר על פניו. הוא נולד מתוך צורך להגן על הציבור מפני פגיעתם הרעה של עברייני מין מועדים. עבירות מין נמנות על החמורות שבעבירות המנויות בחוק העונשין, ועל הקשות והפוגעניות ביותר מבחינת תוצאותיהן לקרבנות העבירה; לא אחת, מתאפיינים מבצעיהן בתכונה של רצידיביזם, ולעיתים הקרבנות הם קטינים ובגירים חסרי ישע. המגמה לצמצם את הסיכון להתרחשותן העתידית של עבירות אלה משקפת צורך חברתי חיוני."

במקרה של עבריין מין מורשע, עצם הפרת צו הפיקוח טומנת בחובה מסוכנות לשלום הציבור. בנוסף, בהפרת צו הפיקוח נפגע שלטון החוק בעצם החובה להבטיח ציות וכיבוד של החלטות וצווים שיפוטיים.

1. ערכים אלה נפגעו במקרה שבפניי: במעשיו החזרתיים של הנאשם בצריכת אלכוהול, שבו הוגבל מלכתחילה בשל עבירות המין בהן הורשע, קיים סיכון לביטחון הציבור. הסיכון קיים ואיננו זניח, גם אם בפועל הסיכון לא התממש בדרך של ביצוע עבירה נוספת. כמו כן, בניתוק הקשר הטיפולי הפר הנאשם תנאי נוסף בצו הפיקוח ובד בבד פגע בשילטון החוק, במעמדם של צווים והחלטות שיפוטיות ועשה דין לעצמו. לעניין זה, העובדה כי הנאשם המשיך וממשיך בטיפול באופן פרטי אין בה כדי להקהות את הפגיעה בערך זה. אף עובדה, כי הנאשם כיום אינו מצוי תחת פיקוח עברייני מין משפיעה על מידת הצורך בהרתעת היחיד, אך אין בה להמעיט ממידת הפגיעה בשילטון החוק שבוצעה או מן האינטרס הציבורי של הרתעת הרבים.
2. עוד יש לקחת בחשבון, כי מלכתחילה מצא בית המשפט בהליך קודם להבחין בין אופנים שונים של הפרת צו הפיקוח על ידי הנאשם. בית המשפט עצמו ראה בהפרה על דרך של צריכת אלכוהול, כשלעצמה, הפרה שחומרתה פחותה.
3. בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת האסמכתאות אליהן הפנתה המאשימה ממחישות, כי מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעוצמת ההפרה. בהקשר זה, ובדומה לסוגי עבירות נוספים, בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה רלוונטית גם התנהגותו הקודמת של הנאשם. הכוונה היא, שאף שברגיל, עבר פלילי הוא רלוונטי לבחינת העונש המתאים בתוך המתחם, הרי שבמקרה של הפרות חוזרות של צו הפיקוח, וחוסר ציות לטיפול, הרקע משליך על מידת האשם ומידת הפגיעה בערכים המוגנים, קרי שיקול לעצם קביעת המתחם.

האבחנה בין הפרה ראשונה של צו פיקוח, על ידי מי שאינו משולב בטיפול ובין הפרות חוזרות על ידי מי שמצוי במסגרת טיפולית (בפרט כשהיא מעוגנת בצו הפיקוח) איננה רלוונטית אך לקביעת העונש המתאים בתוך המתחם, אלא לעצם קביעת המתחם.

בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי המתחם צריך לכלול גם עונש צופה פני עתיד – הדבר איננו נכון ולא יכול להיות במקרה של מפר סדרתי, שהוזהר בעבר, שולב בטיפול, וההפרה כרוכה גם בניתוק קשר טיפולי.

1. חרף האמור לעיל, לא ניתן להתעלם מכך, שהמאשימה עצמה בעניינו של נאשם ספציפי זה הסתפקה בהטלת עונש מאסר של 3 חודשים, בגין הפרה זהה שהתבצעה במועד מאוחר לזה שבתיק שבפניי. לעניין זה, המאשימה לא דקה בטיעונה בפניי, שכן אמנם הוטלו על הנאשם 5 חודשי מאסר, אך תקופה זו כללה גם הפעלה מצטברת חלקית של תנאי קודם ובגין ההפרה עצמה הוטלו עליו שלושה חודשים בלבד.

די בכך על מנת לדחות את עתירת המאשימה לקביעת המתחם אותו הציגה.

1. להלן הפנייה לאסמכתאות נוספות מהן ניתן ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת:
2. רע"פ 1209/18 פלוני נ' מדינת ישראל (18.2.18), שם המבקש הורשע בעבירות של תקיפת עובד ציבור והפרת צו פיקוח, לאחר שהקים דוכן לממכר ספרים במרכז אקדמי, בניגוד להוראות צו הפיקוח ותקף את קצין הפיקוח. בית-משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על-תנאי ובין 5 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות, בצירוף קנס והטיל עליו מאסר על-תנאי וקנס. בית-המשפט העליון קבע כי העונש שהוטל על המבקש מדוד ומצוי ברף התחתון של מתחם העונש ההולם שנקבע, ודחה את הבקשה.
3. ת"פ (נצ') 39234-05-19 מדינת ישראל נ' חרב (16.9.19), מדובר בנאשם, בעל הרשעות קודמות מהן אחת בעבירה של הפרת צו פיקוח, אשר הפר צו פיקוח בכך ששתה אלכוהול. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין חודשיים ל-7 חודשי מאסר בפועל. הוטל עונש מאסר בפועל למשך ארבעה חודשים ויום, וכן הופעל עונש מאסר על-תנאי, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר, כך שסך הכל ריצה הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל ועוד יום, בניכוי ימי המעצר, בצירוף מאסר על-תנאי וקנס.
4. ת"פ (נצ') 28972-02-17 מדינת ישראל נ' סיניצקי (6.6.17), שם נקבע בעניינו של נאשם, אשר הפר צו פיקוח בשלושה מקרים בכך ששתה אלכוהול, כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה קצרה ובין תשעה חודשי מאסר בפועל. הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל, והופעל עונש מאסר על-תנאי בן 8 חודשים, בחופף ובמצטבר כך שסך הכל ריצה הנאשם עונש מאסר בן 11 חודשים, בניכוי ימי המעצר. כן הורה בית-המשפט על חילוט התחייבות, והטיל מאסר על-תנאי.
5. ת"פ (נצ') 38656-02-19 מדינת ישראל נ' חרב (17.3.19), שם הורשע הנאשם בעבירה של הפרת צו פיקוח לאחר שצרך אלכוהול בניגוד להוראות הצו. עברו הפלילי נקבע כמכביד, אולם לא היו לחובתו הרשעות קודמות בעבירה של הפרת צו פיקוח. בית-המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על-תנאי ובין מספר חודשי מאסר, והטיל עליו חודשיים מאסר לריצוי בפועל, מאסר על-תנאי וקנס.

במכלול נסיבות המקרה, נוכח מידת הפגיעה בערכים המוגנים, העובדה כי מדובר במקרה בודד של הפרה בדרך של צריכת אלכוהול, אך על רקע הפרות קודמות ושילוב בטיפול, ובשים לב לכך שלא נעברו עבירות נוספות מלבד ההפרה, מתחם העונש ההולם במקרה זה הוא 2-9 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

קביעת העונש המתאים בגדרי המתחם

1. בגזירת העונש המתאים לנאשמים, בגדרי מתחם העונש ההולם, יתחשב בית המשפט בשיקולים כלליים ובשיקולים פרטניים, שאינם קשורים בנסיבות ביצוע העבירה. במקרה שבפניי מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

לזכות הנאשם יש לקחת בחשבון, כי הנאשם הודה, נטל אחריות על מעשיו וכן חסך זמן שיפוטי יקר.

כן יש לקחת בחשבון את נסיבות חייו הנאשם, היעדר הקשר שהיה לו עם משפחתו וילדיו, שרק לאחרונה חודש ומצבו הכלכלי כפי שטען. עוד יש להביא בחשבון כי הוא אינו עוד תחת צו פיקוח.

לעניין הטיפול אותו עובר הנאשם, ניתן לראות כי אכן בתחילת הדרך הבין כי עליו להירתם לטיפול וכי הוא סיים את השלב הראשוני בטיפול. נתונים אלה יש להביא לזכותו. עם זאת לחובתו יש להביא בחשבון את הניתוק הקשר עם שירות המבחן והפסקת הטיפול, כאשר הוא פגע באמון שניתן בו הן על ידי הצדדים, שירות המבחן ובית המשפט. הנאשם ידע כי הוא מחויב לטיפול זה.

עוד לחובתו הנאשם יש לקחת בחשבון את עברו הפלילי המכביד, את העובדה שביצע את העבירות המיוחסות לו בתקופת התנאי.

לזכות הנאשם יש לקחת בחשבון גם כי אינו מצוי עוד בפיקוח עברייני מין כך ששיקול ההרתעה האישית פחות.

כמו כן, לקחתי בחשבון את חלוף הזמן מאז מועד ביצוע העבירה, את העובדה שמאז הנאשם סיים לרצות עונש מאסר בגין עבירה מאוחרת ואת דבריו בטיעון בפניי כי הוא עדיין מקפיד על מסגרת טיפולית באופן עצמאי.

סוף דבר:

1. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
2. 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה. מובהר כי הנאשם ריצה את עונשו בתקופת מעצרו.
3. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים. המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום, יעבור הנאשם עבירה בה הורשע.
4. קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15.12.21.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ז' חשוון תשפ"ב, 13 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.