לפני תביעה לתשלום בגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 27/8/18 בעיר אשדוד.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, התאונה אירעה עת רכב הנהוג על ידי רעייתו נסע בנתיב נסיעתו ונפגע מרכב הנתבע שהגיח לעברו מימין במהירות מופרזת, סטה מנתיב נסיעתו לעבר רכב התובע ובכך גרם לתאונה.

עוד טוען התובע כי הנתבע עזב את מקום התאונה מבלי להחליף פרטים וכי התובע נאלץ לפנות למשטרת ישראל לצורך איתורו. בסופו של יום אותר הנתבע באמצעות בתו של התובע.

התובע קיבל פיצוי בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכב מהמבטחת ותביעתו זו מתייחסת לראשי הנזק של השתתפות עצמית, דמי כינון, אובדן הנחת היעדר תביעות וכן לפיצוי בגין טרחה ואובדן זמן.

הנתבע חולק על טענות התובע, הן בשאלת האחריות, הן בשאלת הנזק והן באשר להתנהלות המיוחסת לו לאחר התאונה.

לטענת הנתבע, הוא נסע כדין בנתיב נסיעתו ולאחר שהאט את מהירות נסיעתו למופע אור אדום, רכב התובע שנסע מאחוריו פגע מאחור ברכבו, בשל אי שמירת מרחק.

דיון והכרעות:

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפני ושמעתי עדויות הנהגים וסיכומי הצדדים נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.

רעיית התובע, שנהגה ברכב ביום התאונה, חזרה על תיאור נסיבות התאונה כמפורט בכתב התביעה. הנהגת הדגישה כי רכב הנתבע סטה באופן פתאומי לנתיב נסיעתה, במהירות מופרזת ולאחר שפגע ברכבה, שב לנתיב נסיעתו. הנהגת הדגישה כי מעוצמת הפגיעה רכבה נהדף שמאלה וכי רק לאחר שהצליחה להתעשת היא שבה לנתיב נסיעתה וביקשה מהנתבע לעצור בצד.

עוד העידה כי הנתבע ביטל את טענותיה ועזב את מקום התאונה מבלי להחליף פרטים.

רעיית התובע הדגימה באמצעות מכוניות הדגמה את התרחשות התאונה באופן התואם את גרסתה.

התובע התייחס בעדותו להתנהלותו מול הנתבע שלאחר אירוע התאונה והעיד כי הנתבע אותר על ידי בתו, התנצל, הודה באחריותו לתאונה ואף הסכים לשאת בעלויות התיקון אך בהמשך, משהתגלה כי מדובר בתיקון שעלויותיו משמעותיות, חזר בו.

הנתבע בעדותו הדגיש כי מעולם לא ניסה להתחמק מהחלפת פרטים וציין כי לא התכחש לעצם קרות האירוע, עת פנתה אליו בתו של התובע. עוד העיד הנתבע כי אין זה יתכן שהתאונה אירעה בנסיבות כפי שתוארו על ידי רעיית התובע, מאחר ולרכבו נגרם נזק מזערי בפגוש אחורי שתוקן על ידו מבלי לפנות למבטחת. הנתבע העיד כי אין ברשותו תמונות נזק שנגרם לרכבו מאחר ודובר בפגיעה שטחית בלבד.

באשר לנסיבות התאונה, העיד הנתבע כי הוא נסע ישר בנתיב נסיעתו וכאשר בלם את רכבו, רכב התובע שנסע מאחוריו, פגע ברכבו מאחור. הנתבע הדגים את באמצעות מכוניות הדגמה פגיעת "חזית – לאחור".

עיון בתמונות הנזק שנגרם לרכב התובע בצוותא חדא עם חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה מלמד כי רכב התובע נפגע בחלקו קדמי ימני, לרבות פגיעה בכנף ימין. מיקום הנזקים אינו עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבע שלפיה רכב התובע פגע ברכבו פגיעה חזיתית מאחור שכתוצאה ממנה צפוי להיגרם נזק לכל אורך חזית רכב התובע ולא לחלקו הימני בלבד. מאידך, מיקום הנזקים ברכב התובע משתלב היטב עם גרסת הנהגת באשר לנסיבות אירוע התאונה.

באשר להתנהלות בין הצדדים שלאחר התאונה, הרי שהנתבע כלל לא הכחיש כי בתו של התובע היא שאיתרה אותו וניגשה אליו ואף הדגיש כי לא ניסה להתחמק ומסר את פרטיו.

לאור האמור, הנני קובעת כי עלה בידי התובע להוכיח את גרסתו ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך האזרחי ומשכך, לא נותר אלא לקבוע כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת במלואה לפתחו של הנתבע.

על כן, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,917 ₪ בגין השתתפות עצמית ודמי כינון הפוליסה, כעולה מאישור הפסדים שצורף לכתב התביעה.

בהיעדר אסמכתא לאי תשלום ירידת ערך בסך של 434 ₪, הנני דוחה את תביעת התובע בגין ראש נזק זה.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובע את הוצאותיו בגין ניהול הליך זה, לרבות אגרת משפט והוצאות העדה בסך של 850 ₪.

הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק דין זה לידי הנתבע שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.

ניתן בזאת היתר לפיצול סעדים בגין ראש נזק של אובדן הנחת היעדר תביעות שטרם התגבש..

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 15 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז כסלו תש"פ, 25 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.