1. לפניי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בסך 104,132 ₪.
2. התובעת הינה היורשת והמוטבת היחידה של המנוחה, אירנה ביריוקוב ז"ל, שנפטרה ביום 14.5.2018.
3. הנתבעת הייתה המבטחת של המנוחה בביטוח חיים למקרה מוות לפירעון הלוואת המשכנתא בפוליסה שמספרה 725723/1 (להלן: הפוליסה)
4. בהתאם לתנאי הפוליסה התחייבה הנתבעת, כי עם קרות מקרה הביטוח - פטירתה של המנוחה - ישולמו למוטב הקבוע בפוליסה תגמולי ביטוח בהתאם למפורט בסעיף 3 לתנאי הפוליסה, שזוהי לשונו:

"3. תגמולי הביטוח אשר ישולמו בקרות מקרה הביטוח

3.1 סכום הביטוח היסודי ישתנה כמפורט בטבלאות השתנות סכומי ביטוח ב"דף פרטי הביטוח"

3.2 לאחר קרות מקרה הביטוח, ובכפוף לתנאי הפוליסה ולהסדר התחיקתי, תשלם החברה את תגמולי הביטוח על פי הגבוה מבין:

3.2.1 סכום הביטוח היסודי, כמפורט בסעיף 3.1 לעיל נכון למועד קרות מקרה הביטוח, כשהוא צמוד למדד עד למועד קרות מקרה הביטוח על פי שיעור השינוי בין המדד הקובע ביחס למדד היסודי.

3.2.2 יתרת ההלוואה לסילוק.

3.3. החברה תשלם למוטב הבלתי חוזר את יתרת ההלוואה לסילוק. במקרה בו נמצא כי יתרת ההלוואה לסילוק לאחר תשלומה, למוטב בלתי חוזר נמוכה מסכום הביטוח היסודי כמפורט בסעיף 3.2.1 (להלן: ההפרש), ישולם ההפרש למוטב כמפורט בסעיף 6 להלן. "

1. הצדדים אינם חלוקים על כי לפי לשון סעיף 3 לפוליסה שצוטט לעיל, בעת קרות מקרה הביטוח, מחויבת הנתבעת לשלם למוטב את הגבוה מבין הסכומים - יתרת ההלוואה לסילוק או סכום הביטוח היסודי.
2. לאחר פטירתה של המנוחה, פנתה התובעת, כבתה של המנוחה והמוטבת שלה, לנתבעת בדרישה לתשלום תגמולי הביטוח מכוח הפוליסה. לטענת התובעת, מהדו"ח השנתי ששלחה הנתבעת למנוחה עולה כי סכום הביטוח היסודי למקרה מוות עמד במועד פטירתה של המנוחה על סך 172,412 ₪ וסכום ביטוח נוסף למקרה מוות עמד על סך 42,727 ₪. סה"כ- 215,139 ₪. דוחות נוספים שנשלחו למנוחה במהלך השנים מציינים סכומים דומים. לטענת התובעת, יתרת גובה הלוואת המשכנתא עמדה בעת פטירתה של המנוחה על 109,341.59 ₪, ולפיכך צריכה הייתה הנתבעת לשלם לתובעת את ההפרש בין סכום הביטוח היסודי לבין יתרת ההלוואה. הפרש זה עומד על סך 104,132 ₪.
3. הנתבעת דחתה את דרישת התובעת. לטענתה, הדיווחים השנתיים שהוצגו על ידי התובעת באשר לסכום הביטוח הינם דיווחים שגויים שאינם מבוססים על תנאי הפוליסה. הנתבעת ציינה כי על פי תנאי הפוליסה וסעיף 3.1 שצוטט לעיל, סכום הביטוח היסודי אליו מפנה הפוליסה משתנה על פי טבלאות ההשתנות המפורטים בדף פרטי הביטוח. על פי דף פרטי הביטוח של הפוליסה נשוא התביעה, במועד פטירתה של המנוחה עמד סכום הביטוח היסודי על 90,552 ₪ ובהצמדה למדד – 111,006 ₪, (הסכום מורכב משני רכיבים בהתאם לשני הסכומים שבוטחו על ידי המנוחה- האחד בסך- 73,454 ₪ והשני בסך- 17,790 ₪). לפיכך לאחר פטירתה של המנוחה, סולקה יתרת ההלוואה שנטלה המנוחה מהבנק, ואף שולם לתובעת ההפרש בין גובה יתרת ההלוואה לבין סכום הביטוח בסך 1,665 ₪.
4. התובעת מיאנה לקבל את עמדת הנתבעת, והגישה את התביעה דנן. לטענת התובעת, במהלך כל השנים הוצגו סכומי ביטוח שונים לחלוטין בדוחות השנתיים שנשלחו על ידי הנתבעת לאמה המנוחה. יתר על כן, לטענת התובעת, הפרמיה שנגבתה מהמנוחה בפועל זהה לפרמיה המצוינת בדוחות השנתיים שנשלחו למנוחה והיא גבוהה יותר מהפרמיה המצוינת בפוליסה שצורפה למכתב התשובה של הנתבעת (287.78 ₪ לעומת 362 ₪).
5. לטענת התובעת בתביעתה יש להורות לנתבעת לשלם את ההפרש בין גובה יתרת ההלוואה לבין סכום הביטוח, בהתאם לדוחות שנשלחו למנוחה, אם משום שזהו סכום הביטוח היסודי בהתאם לפוליסה, ואם משום שהנתבעת יצרה מצג שווא בפני המנוחה וגרמה לה להאמין שסכום הביטוח גבוה יותר מזה שהיה קבוע בטבלאות ההשתנות.
6. ביום 25.10.20 התנהל בפניי דיון הוכחות. בדיון נחקרה התובעת. מטעם הנתבעת נחקר מר משה סומך, אחראי תביעות של הנתבעת.
7. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

הכרעה

1. הלכה למעשה מבססת התובעת תביעתה על שתי עילות- עילה חוזית שעניינה בהתקשרות בין המנוחה לבין הנתבעת מכוחה הוקמה הפוליסה נשוא התביעה. העילה השנייה הינה עילה נזיקית שעניינה בהצגתו של מצג שווא מצדה של הנתבעת.
2. לאחר ששמעתי את חקירות העדים ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דינן של הטענות להידחות.
3. אשר לעילה החוזית- התביעה שהוגשה מבוססת על פוליסה מספר 725723/1, ולפיכך תנאי הפוליסה הם התנאים המחייבים בהתקשרות בין הנתבעת לבין המנוחה. זוהי הפוליסה מכוחה דורשת התובעת תגמולים ולפיכך כל טענה שנטענה באשר לאפשרות קיומה של פוליסה נוספת או פוליסה אחרת מכוחה הוצאו הדוחות שהועברו למנוחה, הינה טענה בעלמא, חסרת ביסוס, שאינה עולה בקנה אחד עם טענות התובעת בתביעה שהוגשה על ידה.
4. התובעת מלינה על כי אין בתנאים הכלליים של הפוליסה עליהם מתבססת הנתבעת כדי להוכיח מהי הפוליסה שנמכרה למנוחה ומהם תנאיה. לדידה של התובעת, משנמנעה הנתבעת לצרף את הפוליסה המקורית אין היא יכולה להוכיח מהו המוצר שנמכר למנוחה.
5. אינני מקבלת את הטענה. בראש ובראשונה, התובעת עצמה היא שצירפה לכתב התביעה את התנאים הכלליים המצורפים גם לכתב ההגנה של הנתבעת. התובעת הלכה למעשה מבקשת להסתמך על סעיף 3 לתנאים הכלליים על מנת להוכיח את זכאותה לתגמולים הנדרשים על ידה. במובן זה טענתה של התובעת על כי הנתבעת אינה יכולה להסתמך על אותם תנאים כלליים הינה ניסיון לאחוז במקל בשני קצותיו.
6. הלכה למעשה המנוחה אינה מבקשת לכפור בתנאי הפוליסה, אלא בטבלאות ההשתנות המפרטות את סכום הביטוח לאורך השנים - אותן טבלאות אליהן מפנה סעיף 3 לתנאים הכלליים של הפוליסה.
7. אלא שטבלאות ההשתנות הרלוונטיות על פי תנאי הפוליסה עצמה הינן אותן טבלאות המפורטות בדף פרטי הביטוח, וזאת בהתאם ללשון סעיף 3.1 לתנאים הכלליים של הפוליסה הקובע כי : "סכום הביטוח היסודי ישתנה כמפורט בטבלאות השתנות סכומי ביטוח ב"דף פרטי הביטוח".
8. ואמנם הנתבעת הציגה את דף פרטי הביטוח, הכולל את טבלאות ההשתנות לפוליסה נשוא התביעה (אשר צורף גם על יד התובעת עצמה בנספח י' לכתב התביעה). בדף פרטי הביטוח על גביו מצוין מספר הפוליסה מכוחה נתבעים התגמולים, מצוינים פרטי הפוליסה - מועד תחילת הביטוח (1.10.2002) וכן סכום הביטוח ההתחלתי שחולק ל-141,479 ₪ (כיסוי ביטוחי "שהם") ול-35,061 ₪ (כיסוי ביטוחי "שוהם ביטוח נוסף"). עוד מצורף לדף פרטי הביטוח טבלאות ההשתנות של סכומי הביטוח והפרמיות לאורך השנים החל ממועד תחילת הביטוח (1.10.2002). הסכומים המפורטים באותן טבלאות תואמים את הסכומים שצוינו על ידי הנתבעת בכתב ההגנה.
9. מעבר לדף פרטי הביטוח, הציגה הנתבעת את הצעת הביטוח שניתנה למנוחה, מיום 3.9.02, עליה חתומה המנוחה עצמה (נספח ב' לכתב ההגנה). בראש ההצעה מצוין מספר הפוליסה- 7257231- כמספר הפוליסה מכוחה תובעת התובעת את הנתבעת. על פי תנאי הצעת הביטוח, סכום ההלוואה שבוטח עמד על 128,600 ₪ ועל 32,000 ש"ח וביחד על 160,600.
10. עינינו הרואות כי הן בדף פרטי הביטוח והן בהצעת הביטוח עליה חתומה המנוחה, מצוינים אותם הפרטים בקירוב. יוער לעניין זה כי הגם שקיים פער בין סכומי הביטוח (על פי דף פרטי הביטוח הסכום המבוטח עומד על 176,540, בעוד שעל פי הצעת הביטוח עומד סכום הביטוח על 160,000 ₪ כמפורט לעיל), הרי שאין מדובר בפער משמעותי, וניתן להסבירו בדברי נציג הנתבעת המבהיר כי לעיתים נדרשים עדכונים מסוימים לאחר הצעת הביטוח בעקבות דרישת הבנק המלווה (ראו עמוד 17 שורה 30- 332).
11. הנה כי כן - הנתבעת הציגה את דף פרטי הביטוח ואת הצעת הביטוח המתייחסת לפוליסה נשוא התביעה. אל מול האסמכתאות שהוצגו על ידי הנתבעת לא הציגה התובעת כל מסמך אחר שיש בו כדי לשלול את מסמכי הנתבעת מלבד אותם דוחות שנשלחו על ידי הנתבעת למנוחה. ודוקו- התובעת לא הצליחה לבסס סכום ביטוח שונה מזה שצוין בדף פרטי הביטוח ובהצעת הביטוח, והגם שניסתה לעמת את נציג הנתבעת בחקירה הנגדית עם האפשרות כי ההלוואה המקורית שנלקחה על ידי המנוחה מהבנק הייתה גבוהה באופן ניכר מסכום הביטוח המפורט בדף פרטי הביטוח ובהצעת הביטוח, הרי שלא הצליחה להציג כל מסמך אחר. במילא יצוין כי כפי שציין נציג הנתבעת בתשובה לשאלה, הרי שסכום ההלוואה המבוטח אינו חייב להיות זהה לסכום ההלוואה שנלקחה על יד המנוחה, שכן לא מן הנמנע כי המנוחה בחרה לבטח במסגרת הפוליסה נשוא התביעה רק חלק מסכום ההלוואה שנטלה.
12. סיכומו של דבר – הדוחות השנתיים שנשלחו למנוחה אינם יכולים להקים פוליסה שלא נקנתה מעולם. הסכמות הצדדים ותנאי ההתקשרות בין המנוחה לנתבעת מעוגנים במסמכי הפוליסה- בתנאים הכלליים ובדף פרטי הביטוח. מסמכים אלו מפרטים את טבלאות ההשתנות מכוחן נשאבים סכומי הביטוח בעת קרות מקרה הביטוח. מלבד אותם דוחות שנתיים לא הצליחה התובעת להציג כל מסמך אחר שיש בו כדי להבהיר את מקור הסכומים הנקובים בדוחות. בנסיבות אלו לא הוכיחה התובעת את טענותיה החוזיות.
13. טענה נוספת המועלית על ידי התובעת הינה כי הפוליסה נשוא התביעה מעולם לא הומצאה למנוחה, ולפיכך אין הנתבעת יכולה להסתמך על הפוליסה לצורך הוכחת טבלאות ההשתנות וסכומי הביטוח כנגזר מכך.
14. גם דינה של טענה זו להידחות.
15. בראש ובראשונה, לא ברור לי כיצד יכולה התובעת לטעון לעניין המצאת הפוליסה לאימה המנוחה. התובעת אינה טוענת כי נכחה בפגישה בה ניתנה לתובעת הצעת הביטוח, ואין היא מסבירה מכוח מה הגיעה למסקנה כי הפוליסה מעולם לא הומצאה לאימה המנוחה. למעשה, בהעלאת הטענה בנסיבות אלו מבקשת התובעת להפוך את נטלי הראיה ולדרוש מהנתבעת להוכיח כי התובעת אכן קיבלה את הפוליסה מבלי שיש ביכולתה להציג ולו ראשית ראיה לכך שהפוליסה לא הומצאה לה.
16. יתר על כן, בע"א 6181-04 יוזמה ותשואה חברה לשירותים בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מו (16.6.2010)סקר ביהמ"ש את המצב המשפטי בכל הנוגע להמצאת פוליסה למבוטח. נקבע כי חובת המבטחת למסור למבוטח העתק מן הפוליסה הינה חובה מהותית ותכליתה להבטיח את יכולת המבוטח לעמוד על זכויותיו וחובותיו – הן נקיטת צעדים בכל הקשור לשמירה על נושא הביטוח והקפדה על הוראות המבטח והן מימוש זכויותיו בעת קרות מקרה הביטוח. מקום שהמבטחת לא המציאה את הפוליסה למבוטח, אין היא זכאית להסתמך על החריגים בפוליסה.
17. אלא שבמקרה דנן לא מבקשת התובעת להתעלם מסייגים, מגבלות או חרגות הקבועות בפוליסה, אלא מסכומי הביטוח עצמם.
18. סיכומו של דבר, אין מקום לקבל את טענותיה החוזיות של התובעת כלפי הנתבעת. התובעת לא הוכיחה כי תנאי הפוליסה מכוחה נתבעים התגמולים שונים מאלו שהוצגו על ידי הנתבעת, וכי טבלאות ההשתנות המצורפים לדף פרטי הביטוח אינן טבלאות ההשתנות אליהן מפנות תנאי הפוליסה.
    
19. משנדחתה הטענה החוזית יש לדון בשאלת העילה הנזיקית.
20. חזית המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה הלכה למעשה אם דוחות שגויים שהומצאו למנוחה מקימים לתובעת, המוטבת של המנוחה, זכות להסתמך עלים.
21. עמדת הנתבעת עצמה, לפיה הדוחות שהומצאו למנוחה היו שגויים מניחה מיניה וביה כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי המנוחה. כמפורט בת"א 28744-07-12 מנורה נ' יניב, 24.10.17: "מבוטחים סומכים על הדו"חות הנשלחים אליהם ממוסד פיננסי מכובד כחברת ביטוח. אף בתי המשפט סומכים פעמים רבות את מסקנותיהם וממצאיהם על הדו"חות הללו. שום נימוק אינו מצדיק שליחתם של דו"חות שגויים למבוטחים."
22. אלא שהפרת חובת הזהירות אינה יכולה להצדיק לבדה את המבוקש על ידי התובעת. על מנת עילת הטעיה ומצג שווא, עליה להוכיח קיומה של הסתמכות על אותו מצג שווא, אם מצד המנוחה ואם מצדה. לא רק זו אלא שעליה להוסיף ולהוכיח כי כתוצאה מההסתמכות זו נגרם להן נזק (ראו ע"א 536/89 פז חברת נפט בע"מ נגד גד לויטין, פ"מ מו (3) 617, ע"א 86/76 עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ נגד אברהם אורן, פ"ד לב (2) 337).
23. התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל על כתפיה.
24. לא הונחה לפניי כל ראיה לכך שהמנוחה, קל וחומר התובעת, הסתמכו על אותם דוחות שגויים שהומצאו למנוחה במהלך השנים. אזכור יחיד לכך נמצא בתצהירה של התובעת בו ציינה (סעיף 14 לתצהיר), כי "מתוך הדברים שאמרה לי אמי ז"ל, היא הסתמכה על הדוחות השנתיים שנשלחו אליה והאמינה כי היא מבוטחת בביטוח חיים על סך כ- 215,000 ₪". טענה זו נטענה באופן סתמי ובלתי מפורט. אלו דברים נאמרו, באלו נסיבות נאמרו - כל אלו נפקדים מתצהיר התובעת. עיון בתצהיר מעלה כי התובעת עצמה אף אינה טוענת כל טענה באשר להסתמכותה שלה על הדוחות השגויים. טענות התובעת בסיכומיה, הינן בבחינת השערות והנחות המבקשות לצפות או להסיק את מחשבותיה של המנוחה ואת כוונותיה. השערות אלו אינן יכולות לבוא במקום ראיות של ממש.
25. מכאן שלא קיימת כל אינדיקציה לקיומה של הסתמכות כלשהי. אכן, פטירתה של המנוחה בוודאי מקשה על הוכחת ידיעתה והסתמכותה בחייה. אלא שכאמור לעיל, אין בקושי מובנה זה כדי להפוך את נטלי הראיה. הוכחתו של מצג שווא מחייב הוכחת הסתמכות וגרימת נזק. משלא הונחה ולו ראשית ראיה לכך על ידי התובעת, יש לדחות את התביעה גם בעילה זו.
26. (לכל האמור לעיל מצטרפת גם תכליתה של הפוליסה נשוא התביעה. פוליסת ביטוח היא בראש ובראשונה, חוזה. תכליתו של חוזה מגלמת את המטרות, היעדים, האינטרסים והתוכנית שהצדדים ביקשו להגשים ביחד. במקרה דנן, כפי שציינה הנתבעת, מדובר בפוליסה שמטרתה לבטח את נוטל המשכנתא במקרה בו ילך לעולמו טרם פרעון המשכנתא במלואה. בניגוד לנטען או נרמז על ידי התובעת במהלך חקירתה, אין יסוד לסברה כי פוליסת הביטוח נשוא התביעה כוללת מרכיב חיסכון נפרד. סכומי הביטוח המפורטים בדוחות השנתיים שנשלחו למנוחה שאותם דורשת התובעת גבוהים באופן ניכר מגובה יתרות ההלוואה המוגנת בפוליסה. יתר על כן, קיים היגיון רב בטענות הנתבעת, כי סוכמי הביטוח אמורים לפחות עם חלוף השנים ועם צמצום סכום יתרת ההלוואה, שהרי הם אמורים לעמוד בקורלציה עם סכום ההלוואה. סכומי הביטוח הנטענים על ידי התובעת אינם תואמים את הרציונל הזה. ככל שנבקש להניח הנחות וסברות באשר להלך רוחה של המנוחה ולציפיותיה מההתקשרות החוזית עם הנתבעת, הגיוני יותר לסבור כי ביקשה להבטיח באמצע ותה את פרעון הלוואת המשכנתא ככל שתלך לעולמה בטרם עת, ולא מעבר לכך.
27. בסיכום הדברים - הנתבעת הציגה למנוחה דוחות שגויים לאורך השנים. הגם שיש להצר על התנהלות זו של הנתבעת, והגם שמצופה מחברת ביטוח כי תציג דוחות תקינים ותיידע את מבוטחיה בדבר נתוני האמת של הביטוחים שנקנו על ידם, אין בדוחות אלו כדי ליתן בידיה של המנוחה, קל וחומר בידיה של התובעת, עילה לדרישת הסכומים השגויים.
28. נוכח האמור לעיל דינה של התביעה להידחות.
29. אשר להוצאות - מאחר שהתנהלותה הרשלנית של הנתבעת תרמה במידה לא מבוטלת להגשת התביעה, מצאתי לנכון להעמיד את הוצאות המשפט על הצד הנמוך. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪ בלבד.

ניתן היום, ד' אדר תשפ"א, 16 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.