1. ביום 16/12/19 התקיים דיון בנוכחות בעלי הדין . בסיומו של הדיון נקבע כי התובע יגיש קבלות עבור הנזקים להם הוא טען וכי הנתבעים יהיו רשאים להתייחס לקבלות אלו.

2. התובע הגיש את הקבלות, הנתבעים הגישו התייחסות לקבלות, ולכן הגיעה העת למתן פסק דין.

3. התובע הגיש תביעה ע"ס של 17,697 ₪ , עבור נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מתנהלות הנתבעים. לטענת התובע, נגרמו לו הנזקים הבאים:

א. נזק לקולט השמש של התובע, שנגרם כתוצאה מחלקיקי פלסטיק שעפו מגג ביתה של הנתבעת. הנזק הנדרש הינו ע"ס של 1,497 ₪.

ב. נזק שנגרם לו כתוצאה מחיתוך צינור השקיה על ידי הנתבע מס' 2 (פעמיים). הנזק הנתבע הוא ע"ס של 3,000 ₪ עבור 2 הצינורות.

ג. נזק שנגרם למצלמת התובע ,לאחר שהנתבע שבר אותה. הנזק הנדרש הינו בסך של 1,200 ₪.

ד. נזק שנגרם כתוצאה מריסוס כתובות . הסכום הנדרש הינו בסך של 3,000 ₪.

ה. תיקון שער בו פגע הנתבע מס' 2. העלות הנדרשת היא בסך של 1,500 ₪.

ו. אובדן הנאה והטחת עלבונות על ידי הנתבע מס' 2 . הסכום הנתבע הינו 7,500 ₪.

4. הנתבעים הגישו כתב הגנה בו טענו כי מעולם לא נדרשו על ידי התובע לתקן חלקי פלסטיק וכי הינם מכחישים את כל טענות התובע ביחס למעשים ולנזקים שצוינו בכתב התביעה. לטענת הנתבע מס', 2, התובע הוא זה שמקלל אותו ומאיים עליו . לעניין הסימונים טען הנתבע כי בוצעו סימונים על ידי מודד לצורך בדיקת הגבולות בטאבו .

דיון והכרעה:

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים שהופיעו לפני, מצאתי כי דין התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 להידחות ודין התביעה כנגד הנתבע מס' 2, להתקבל בחלקה.

6. מלבד הטענות בדבר חלקי הפלסטיק שעפו לקולט, לא צוינה כל טענה כנגד הנתבעת מס' 1. העובדה כי היא בת זוגו של הנתבע, אין בה כדי להקנות לה אחריות כלשהי על מעשיו , כפי שעלו בכתב התביעה. גם לעניין קולט השמש, לא הוכיח התובע כי מדובר בחלקיקי פלסטיק שעפו דווקא מגגה של הנתבעת , מהתמונות שצורפו לא ניתן ללמוד את הנטען.

7. בנוסף לכך, התובע הודה כי קיבל החזר מחברת הביטוח, אולם לא צרף את מכתבה של חברת הביטוח על מנת שניתן יהיה ללמוד מהו בדיוק ההחזר אותו קיבל. בנוסף לכך, הקבלה שצרף עבור קולט השמש, אינה מלמדת כי התיקון נובע מאותם חלקיקי פלסטיק ואין בקבלה שצורפה כל פירוט לגבי מהות הנזק וכתוצאה ממה נגרם.

8. לאור זאת, התובע לא הוכיח את תביעתו ביחס לקולט השמש וגם לא את הנזק שנגרם לו ודין רכיב זה להידחות. כאמור, טענתו היחידה של התובע כנגד הנתבעת מס' 1 הייתה ביחס לרכיב זה. מדבריו בבית המשפט וגם בכתב התביעה לא ציין כי יש לו טענות אחרת כלפי הנתבעת מס' 1, לרבות לא לעניין העלבתה אותו או פגיעה בהנאתו מרכושו ואין לו גם טענתו כלפיה לגבי שאר הנזקים שנגרמו לו. לפיכך, דין התביעה כנגדה להידחות.

9. אני מקבלת את טענותיו של התובע , כלפי הנתבע, לעניין חיתוך צינורות ההשקיה. מהסרטונים שהציג התובע ניתן ללמוד כי הנתבע הוא זה שמופיע בסרטונים (למרות שמנסה להסתיר זאת באמצעות לבוש ), וכי הוא אכן גרם לתובע את הנזק הנטען. הסרטונים, לא רק שהוצגו בעת הדיון, אלא אף צורפו באמצעות תמונות סטילס וכן צורפו לתיק בית המשפט כראיה. בחינתם מלמדת כי אכן הנתבע הוא זה המופיע בסרטונים וגורם לנזק הנטען.

10.התובע צרף קבלה ע"ס של 200 ₪ מיום 29/7/18 (חיתוך הצינורות היה בלילה שבין ה28.7.18 ל-29.7.18) . צורפה קבלה נוספת ע"ס של 300 ₪, אולם זו מתאריך 11/7/18 ולכן אינה מתייחסת לתאריך המוצג בסרטונים, בגינו תובע התובע. קבלה נוספת, ע"ס של 250 ₪, צורפה עבור תיקון שסתום מים, הינה מתאריך 11/9/18 ואין בה כדי ללמד כי מדובר בפעולות הנתבע מהמועד שצולם בסרטונים שהוצגו. יש להניח , כי אם גרם הנתבע את הנזק בדמות שבר לשסתום, זה היה מתוקן בסמוך למועד גרימת הנזק, כפי שתוקנה הצנרת ביום 29/7/18, על פי הקבלה שצורפה.

לפיכך, הפיצוי המגיע לתובע עבור הנזק הינו 200 ₪.

11. התובע הציג סרטון בו נראה הנתבע בבירור כשהוא שובר את מצלמת התובע. גם אם לטענת הנתבע, הותקנה המצלמה שלא כדין, לא היה מקום כי הנתבע יעשה דין לעצמו וישבור אותה. ניתן היה לפנות לערכאות המתאימות על מנת שאלו יורו על הסרתה. התובע צרף קבלה ע"ס של 702 ₪ מיום 21/8/18. לא צורפה הצעת מחיר נגדית מטעם הנתבע, ממנה ניתן ללמוד כי המחיר אינו סביר ולכן אני מקבלת את דרישת התובע לסך של 702 ₪.

12. גם לגבי הפגיעה בשער החשמלי של התובע הוצג סרטון המלמד כי אכן הנתבע גרם לשער נזק. התובע צרף קבלה והצעת מחיר בסך של 2,000 ₪, תשלום ששולם לאחר המועד המופיע בסרטון ואני מקבלת גם את דרישתו עבור ראש נזק זה, בסך של 2,000 ₪. הנתבע לא צרף הצעת מחיר נגדית, ממנה אפשר ללמוד כי התשלום ששולם אינו סביר. אינני מקבלת את טענת הנתבע, כפי שפורטה בתגובה להמצאת הקבלות, כי מדובר בתיקון אחר שלא נוגע למעשיו. המועד בין ביצוע לבין התיקון סמוך, ולא נטען כי היו תקלות אחרות בשער. מהסרטון שהוצג ניתן ללמוד בבירור כי הנתבע גרם נזק לשער. לעניין גובה הסכום, התובע לא דייק בסכומים, גם לרעתו וגם לטובתו. כפי שלא אישרתי לתובע את הסכומים אותם דרש בכתב התביעה , לאחר שהוצגו קבלות בהן הופיעו סכומים נמוכים יותר, יש לעשות גם ההיפך ולאשר לו את הסכום שנועד לתיקון הנזק, גם אם היה גבוה משזה שהוערך בכתב התביעה.

13. לגבי ריסוס הכתובות, אין מחלוקת כי הנתבע, באמצעות המודד מטעמו, ריסס כתובות. על פי דברי הצדדים כנראה כי מדובר בריסוס כתובות בשטח משותף ולא בשטח פרטי של התובע ובנוסף, לא צרף התובע כל הצעת מחיר לעלות הסרת הכתובות. גם אם היה עושה כן, יש מקום לחלק את העלות בין כלל דיירי הבניין, היות ומדובר ברכוש משותף. מנגד, גם אם היה צורך בריסוס הכתובות לצורך ביצוע מדידות, היה מקום כי לאחר סיום המדידות ידאג הנתבע להסרת הכתובות. משלא עשה כן, גרם בהחלט לפגיעה בהנאת התובע (כמו גם שאר הדיירים) מרכוש התובע ויש מקום לפצות את התובע בשל כך. על הנתבע להפנים כי אינו יכול לעשות ברכוש המשותף, או ברכושם של אחרים, כרצונו ועליו לכבד את רווחתם ואת קניינם של הסובבים אותו.

סכום הפיצוי המוערך עבור סעיף זה הינו 750 ₪.

14. לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון לפני ועיינתי גם בתמונות אותן צרף כל צד, לרבות פרוטוקול הדיון שהתנהל בפני כב' השופט ארדמן, מצאתי והתרשמתי כי מגיע לתובע פיצוי עבור עוגמת הנפש ממנה סבל כתוצאה מתנהלות הנתבע. האמנתי לתובע כאשר תיאר את הקללות אותם ספג מהנתבע ומעשיו של הנתבע התרשמתי בעצמי, מהסרטונים ומהמתונות שהוצגו. התרשמתי גם כי התובע לא טמן ידו בצלחת וגם הוא אינו שותק כלפי הנתבע, אולם מעשיו ודבריו אינם מגיעים לרמת מעשיו ודבריו של הנתבע.

15. את הפיצוי המגיע לתובע בגין עוגמת הנפש ממנה סבל כתוצאה מהעובדות שעלו מכתב התביעה, אני מעמידה ע"ס של 1,500 ₪.

16. לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע מס' 2 לשלם לתובע את הסך של 5,152 ₪ בתוספת אגרת בית משפט בסך של 177 ₪.

מעבר לאמור לעיל, ובשים לב לנסיבות, איני עושה צו להוצאות נוספות, לרבות בעקבות דחיית תביעתו של התובע כלפי הנתבעת מס' 1.

התשלומים ישולמו לתובע תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לנתבע.

רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ז כסלו תש"פ, 25 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.