זו בקשה לבטל 10 שיקים ממניין שיקים שסורבו ובעקבותיהם נשלחה הודעת הגבלה למערער.

הנימוק העיקרי לבקשה, שלמערער היה יסוד סביר להניח, שחלה על המשיב, החובה לפרוע את השיקים נשוא הבקשה, וזאת נוכח פירעונות בנסיבות דומות לפני החזרת השיקים הראשונים נשוא הבקשה, ואף לאחריה, וכאשר פורטו תאריכים ודוגמאות בעניין, ראה סעיפים 13 - 15 להודעת הערעור.

המשיב מתנגד לבקשה ומציין בתגובתו, כי השיקים נשוא הבקשה לא כובדו, מפאת חריגה ממסגרת האשראי בחשבון במועד הפקדת השיקים, ובהעדר הסכם בין הצדדים ביחס לחריגה זו. נטען כי בחשבון המערער לא הייתה מסגרת אשראי, שנשלחה למערער התראה לאחר סירוב 5 שיקים, שבמועד ההצגה לפירעון ולפי דף חשבון שצורף, לא הייתה יתרה מספקת בחשבון לכיסוי השיקים. נטען כי היו מקרים בהם הייתה הסכמה לכיבוד שיקים בודדים, וזאת כנגד הבטחה מפורשת של המערער לדאוג לכיסוי החריגה באופן מיידי.

נטען כי ביום 2.1.19 אישר המשיב חריגה נוספת, כאשר המערער מצידו מאשר כי ידוע לו שזהו אישור אחרון, ולהבא עליו לדאוג שיהיה כסף בחשבון טרם ההצגה של השיק, אחרת השיק יוחזר, והמערער מודע לכך שחזרו לו 9 שיקים עד אותו יום.

כשבוע לאחר מכן, שוב התחייב המערער בכתב, שעליו להפקיד כסף עד סוף יום העסקים, אחרת החיובים בחשבון יחזרו, ללא אופציה נוספת.

בדיון התברר כי לאחר הודעת ההגבלה, חזרו 3 שיקים נוספים בסוף מרץ שנה זו, ובסה"כ מדובר ב- 13 שיקים חוזרים בחשבון.

ב"כ המערער מציין שהתנהלות הבנק הייתה מתעתעת ומזגזגת, כך שלפחות עד ראשית ינואר 2019 ניתן לקבוע ובקשר ל-8 שיקים שמתקיים היסוד הסביר לחובת פירעון, ונוכח התנהלות קודמת ושוטפת בחשבון.

המשיב שב וטוען שחריגות ככל שהיו ואושרו, היו נקודתיות, ועל פי סיכום ובקשה ספציפית, ואין בהם ללמד על יסוד סביר לחובה לפרוע שיקים לגביהם לא היה סיכום נקודתי, כמו השיקים נשוא הבקשה.

ב"כ המערער מציין, שלא צורף תצהיר מטעם המשיב בעניינים טעוני הוכחה, ואינו יכול לחקור בעניין הנספחים שצורפו. ב"כ המשיב ציין בסיום הדיון אפשרות חקירת המערער.

לאחר עיון בחומר ושמיעת הצדדים אני מחליט להורות על דחיית הערעור שבפניי והבקשה לגריעת השיקים כמבוקש שם.

לא ראיתי שיש מקום לקבוע בנסיבות העניין כאן שמתקיים מבחינת המערער, היסוד הסביר הנדרש לחובת פירעון של השיקים נשוא הבקשה על ידי המשיב.

למעשה אין חולק, וברור לפי דפי החשבון שצורפו, שבמועד הצגת השיקים לפירעון, ובהעדר מסגרת אשראי בחשבון לא הייתה יתרה מספקת לתשלומם על ידי המשיב.

לא שוכנעתי כי בפירעונות ספציפיים שצוינו יש לגבש הסכמה עתידית כללית לגבי חובת פירעון של המשיב, בכלל, ו/או בפרט בקשר לשיקים נשוא הדיון.

אין מקום לקבוע שפירעונות ספציפיים ונקודתיים, ועל פי סיכום מתאים וספציפי, יוצרים חבות כללית, או משנים או יוצרים מסגרת אשראי עתידית מובטחת.

המערער לא הציג ראיות מספקות בעניין, מלבד הצבעה על מועדים ספציפיים בחשבון, העובדה שבראשית ינואר 2019 המבקש אישר בכתב כמצוין לעיל ולגבי חובת הדאגה לקיום כספים עובר למועד ההצגה לפירעון מלמדת ששיח או פירעון, ככל שהיה קודם היה נקודתי, ולא היה בו ליצור יסוד סביר מספק, ובהיבט אובייקטיבי נדרש, הכולל חבות כללית של המשיב לפרוע השיקים נשוא הדיון, גם בחריגה, ולו זמנית, וזאת להבדיל אולי מציפייה סובייקטיבית, מסחרית גרידא, של המערער עצמו, שאין בה די לעניין היסוד הסביר הנדרש בהקשר זה. כן פועלת לחובת המערער העובדה שחזרו 3 שיקים נוספים, לאחר הודעת ההגבלה ובנסיבות דומות, ושעה שכבר יצאה התראה, ואף הודעת הגבלה.

לא ראיתי מקום לשינוי החלטה גם בהיעדר תצהיר מטעם המשיב , ו/או חקירת המערער, וכאשר לא הורם נטל ראשוני בעניין המוטל על המערער, ולפי כתבי הטענות.

סוף דבר ונוכח האמור אני מורה על דחיית הערעור שבפניי, ומחייב את המערער לשלם למשיב הוצאות הדיון בעניין, בגובה העירבון להוצאות שהופקד בתיק. ולצורך תשלומן מורה על העברת הפיקדון שקיים בתיק, על פירותיו, למשיב, על ידי בא כוח.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ט, 03 יוני 2019, בהעדר הצדדים.