1. בקשה לעיין בתיק בית המשפט, בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון") היא הבקשה דנא. את הבקשה לעיין בתיק הגישו המבקשים שהם תובעים בתיק שלום באר שבע 20218-08-20 ולטענתם יש חשיבות לעיון בתיק דנא מאחר שיש חשש להצגת גרסאות שונות בקשר לפעילות המשיבים.

2. הוריתי לבעלי הדין בתיק דנא להגיב לבקשת העיון. הנתבעים כולם התנגדו לבקשה. הנתבעים 1, 2 טענו כי התביעה בבית המשפט בבאר שבע היא "תביעה חסרת בסיס שיקרית ומפוברקת...המדובר בתביעה אשר המבקשים אינם אלא כסות להגשתה ולמעשה מי שעומד מאחורי התביעה הינו אך עו"ד יורם פיי" (סעיף 1 לתגובה). עוד נטען כי התביעה דנא הסתיימה "תוך חזרה מלאה מכל טענותיה בסמוך לאחר הגשת כתבי הטענות" ועל כן "ברי כי עקרון פומביות הדיון צריך להדחות" (סעיף 9), ועוד נטען כי הבקשה הוגשה מטעמים לא ענייניים בנסיו לפגוע במשיבים 1, 2.

הנתבעים 3- 5 טענו כי מדובר במסע דיג להשגת מסמכים שיש לבקשם במסגרת גילוי מסמכים בהליך בבית המשפט בבאר שבע; כי התביעה בתיק דנא נדחתה כבר לאחר הגשת כתב ההגנה מאחר ש"לא היה צריך לבוא לעולם" (סעיף 5 לתגובה); כי התיק נסגר וטרם הוגשו תצהירים ומשכך דרישת המבקשים "מרוקנת מתוכן ומנותקת מהמציאות ומטרת כאמור, נסיון דיג אחד גדול" (סעיף 6).

3. כבר לציין כי אני נעתרת לבקשה. מנוסח תקנה 4 לתקנות העיון עולה כי זכות העיון היא זכות רחבה הנובעת בעקרה מעקרון פומביות הדיון ושקיפות ההליכים, שהם נדבכים מהותיים במדיניות המשפטית הנוהגת; סטייה מעקרונות יסוד אלה מצריכה מתן טעם ממשי. לא בכדי לא מחייבות תקנות העיון קבלת תגובת בעלי הדין בתיק בו מבוקש העיון והשיקול האם להפנות לבעלי הדין בתיק בו מבוקש העיון את הבקשה לעיין לקבלת עמדתם מסור לבית המשפט שיבחן את השאלה האם יש חשש לפגיעה בצד לתיק מושא העיון והאם יש לקבל את תגובת בעלי הדין בתיק.

4. בהתאם לפסיקה שלושה שלבים לבחינת השאלה אם לאפשר העיון (ראו: ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז גז (15.02.2005); ת"צ 60832-07-13 רון נ' בנק דיסקונט (18.09.14); ת"צ 34200-06-11 אקו טק (מיקרו חלקים) בע"מ נ' חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (16.01.13); ע"א 232/10 ביטון נ' ידיד בית המשפט (11.04.13)).

כך תבחן תחילה השאלה אם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש (תקנה 4(א)), ובעניין זה נטל השכנוע להוכיח טעם להגבלת זכות העיון מוטל על מי שמתנגד לאפשר העיון, שכן נקודת המוצא בשיטה המשפטית היא פומביות הדיון. בשלב השני נבחנת השאלה האם העיון מוצדק (תקנה 4(ד) ובשלב השלישי יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון בצד מתן תשומת לב להיקף הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין שבתיקם מבוקש לעיין ובהתאם להגביל באופן יחסי את זכות העיון כדי לא לפגוע באינטרסים של בעלי דין שהתנגדו לעיון.

5. בענייננו עיינתי בטעמים לבקשת העיון ובתשובת בעלי הדין המתנגדים לעיון, ואומר כי לא מצאתי טעמים ממשיים להתנגדות, בוודאי לא כאלה המצדיקים שלא להיעתר לבקשת העיון. כך לא מצאתי כל הפנייה לאיסור שבדין ולמעשה הנתבעים המתנגדים לא הרימו את הנטל לשכנע כי העיון בתיק יפגע בהם באופן המצדיק את מניעתו; אף לא מצאתי במסגרת הטענות נימוק ממשי, בוודאי לא כבד משקל, הגובר על עקרון פומביות הדיון. הטעם שהציגו המבקשים נראה לכאורה סביר וכל טענה נגד המבקשים, נגד בא-כוחם, השאלה אם התביעה בבאר שבע מוצדקת אם לאו אינה רלוונטית למיקום הגיאומטרי שבו נבחנת בקשת העיון ושאלות בעניין מהות התביעה האחרת והטענות השונות בעניין התנהלות המבקשים ובא-כוחם כמו גם לרלוונטיות של מסמכים מתביעה זו יתבררו בפני בית המשפט שבו מתבררת התביעה האחרת. רק להוסיף עוד כי יש איסור להעלות גרסאות מנוגדות בהליכים שונים ועל כן אני סבורה כי למבקשים עשוי להיות אינטרס לגיטימי בבקשת העיון ודי בטעמיהם כדי להצדיק את העיון בהתאם לתקנה 4(ג) לתקנות (רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה והמקורות שם (29.8.13)). נראה לכאורה כי לבקשת המבקשים יש טעם, וגם אם ניתן להבין מדוע הנתבעים שסיימו את התיק דנא בראשיתו בטרם שהתקיים דיון, מתנגדים לבקשת העיון הרי קשה שלא לייחס זאת לשיקולים בניהול התיק האחר ולא מצאתי באלה די. כאמור נקודת המוצא היא - מתן קדימות לעקרון פומביות הדיון ונגזרותיו, ולא הוכח לפני מדוע יש להגביל את העיון ולא מצאתי כי הנתבעים צלחו את להרים את הנטל להוכיח כי נדרש להגביל את העיון.

לציין כי גם בחינת השלב השלישי בין השלבים, מביאה לתוצאה זהה, שכן לא הוצגה לפני האפשרות הממשית לפגיעה בנתבעים ומשכך לאחר ששקלתי נימוקי הצדדים אני סבורה כי לא תיגרם כל פגיעה לנתבעים ולאינטרסים שלהם מעצם מתן זכות העיון כמבוקש.

5129371

66. לאור האמור אני נעתרת לבקשה ומתירה העיון במזכירות בית המשפט בתיק דנא.

מזכירות - אין להוסיף את המבקשים כגורם בתיק וניתן לעיין בו במזכירות.

ניתנה היום, ד' אייר תשפ"א, 16 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.