09 ספטמבר 2019

לפני:

כב' הרשמת קארין ליבר-לוין

החלטה

1. לפני בקשה לפטור את התובעת – המבקשת מתשלום אגרה בסכום של 4,027 ₪ וזאת במסגרת תביעה שהגישה כנגד הנתבעת בגין זכויות המגיעות לה לטענתה מתקופת עבודתה ומסיומה  (להלן – הבקשה).
2. הנתבעות הגיבו לבקשה והתנגדו למתן הפטור הן מסיבות אי חשיפת מלוא המידע על מצבה הכלכלי של התובעת לרבות אי עמידה בתנאי התקנות והן בשל סיכוייה הנמוכים של התביעה להתקבל.
3. התובעת הגישה בקשה למתן החלטה לאחר שהתקבלה התגובה מטעם הנתבעות לתיק.
4. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה השונים לרבות אלו שצורפו בהתאם להחלטה מיום 9.4.19, בתגובה ובכלל החומר המצוי בתיק, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט טעמיי.

1. מדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פיצוי על פיטורים שלא כדין, פיצוי לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצוי בגין עגמת נפש, השבת קיזוז שלא כדין מהשכר והשלמת חסר הפרשות פנסיוניות ולקרן השתלמות. סכום התביעה בכללותו עובר את סך החצי מיליון ש"ח.
2. בכל הנוגע למצבה הכלכלי פירטה התובעת כי מצבה הבריאותי אינו שפיר וכי היא מקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי. לאחרונה מצאה עבודה כקופאית בסופר אולם שכרה הוא שכר מינימום. כמו כן אין לה נכסים והיא שוכרת דירה בעלות חודשית של 2,800 ₪. מצבה הרפואי מקשה עליה לעבוד במשרה מלאה ולאור כל האמור קצרה ידה מלשלם את האגרה.
3. כידוע, כל הליך הנפתח בבתי המשפט חייב באגרה. החיוב באגרה מבטא איזון בין שתי מגמות עיקריות- האחת, השתתפות ציבור המתדיינים בעלות ההליך השיפוטי, כלומר, האגרה שנדרש יוזם ההליך לשלם מהווה תשלום למדינה בעד השירות הניתן ע"י מערכת המשפט (ע"א 155/75 פקיד השומה נ' להד, פ"ד כט(2) 505, 506). המגמה השניה היא כי החיוב באגרה בא לבסס את רצינות ההליך וליצור מחסום מסוים בפני פתיחה של הליכי סרק, שמטרתם הטרדה של בעל הדין שכנגד (בג"ץ 6490/04 צביח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נט(3) 742, 750). כמו כן, העובדה שבתביעות כספיות נקבעת האגרה בשיעור יחסי לסכום הנתבע מהווה תמריץ לתובע להעמיד את תביעתו על סכום ריאלי מחד ועשויה למתן הגשת תביעות בסכומים מופרזים מאידך (רע"א 7602/11 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מיפרומאל תעשיות ירושלים בע"מ, ניתן ביום 12.7.12).
4. התנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה נקבעו בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח -2008. לפי סעיף 12(א) לתקנות על התובע לצרף לבקשתו תצהיר מפורט על רכושו, רכוש בן זוגו ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הגשת הבקשה. לפי סעיף 12(ב) על בית הדין לבחון את יכולתו של המבקש לשלם את האגרה וכן האם ההליך עצמו מגלה עילה. הפסיקה קבעה כי נטל ההוכחה בעניינים אלה מוטל במלואו על המבקש (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נגד נשיץ ברנדס, מיום   14/2/10).
5. יצוין כי הפסיקה קבעה שפטור מתשלום אגרה ניתן במקרים חריגים בלבד וכן כי על המבקש פטור מתשלום אגרה מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה באשר למצבו הכלכלי.  (רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ, מיום  8/11/07).  כמו כן נקבע כי בקשה אשר מוגשת ללא מלוא הפרטים והתשתית הראייתית הדרושה, תידחה מטעם זה בלבד (בש"א 128/89 מצא נגד מצא, ניתן ביום 29/5/89).
6. יתר על כן, על המבקש פטור מאגרה להתייחס בבקשתו לשאלה, האם נעשה ניסיון ליטול הלוואה מהבנק או ממקור אחר  - וככל שנעשה ניסיון כאמור, מה היו תוצאותיו (רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, ניתן ביום 21/9/10 בסעיף 10).
7. כפי שציינתי לעיל, מצאתי, כי דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות, הואיל ולא שוכנעתי, כי התובעת חסרת יכולת כלכלית באופן המונע ממנה לשאת בתשלום האגרה במסגרת הליך זה. להלן פרטים שעלו מבקשתה תצהיריה והנספחים שצורפו, אשר הביאוני לכלל מסקנה זו:
   • ראשית, התובעת כלל לא התייחסה לניסיונה ליטול הלוואה לצורך מימון האגרה. מהמסמכים שצירפה התובעת עולה כי היא נטלה הלוואה בסך 60,000 ₪ בחודש ספטמבר 2018 אולם לא נימקה מדוע לא יוחד חלק ממנה לטובת האגרה כאשר ידוע כי תנאי לניהול הליך משפטי כולל תשלום אגרה.
   • שנית, התובעת לא פירטה מהיכן היא מממנת את הייצוג המשפטי בהליך זה אשר ברי כי הוא עולה כסף.
   • שלישית, עיון בתדפיסי חשבון הבנק של התובעת מספטמבר 2018 עד אמצע אפריל 2019 מעלה כי החלק מהזמן היתה ביתרת זכות ואף יתרת זכות גבוהה באופן יחסי. ב-2.9.18 היתה ביתרת זכות של יותר מ-10,000 ₪, ב-8.11.18 היתה ביתרת זכות בסך 8,641.51 ₪ וזאת לאחר הפקדת מזומן בסכום 6,000 ₪ שלא ניתן לו הסבר. ביום 9.12.18 נכנס "תקבול מזה"ב" בסך 3,000 ₪ ולא הוסבר מה מקורו. בנוסף ביום 4.1.19 נכנסו שני סכומים: 2,000 ₪ מויזה ו- 7,000 ₪ זיכוי מבנק יהב שלא הוסבר מה מקורם. זאת ועוד – ביום 7.2.19 נכנס לחשבונה של התובעת סכום בסך 15,648 ₪ ממבטחים. גם סכום זה לא פורט במסגרת הכנסותיה של התובעת.
   • גם אם חשבונה של התובעת נמצא בחריגה וביתרה שלילית בסך 8,533 ₪ בסמוך להגשת התביעה, הרי שלאור הסכומים שנכנסו לחשבונה וידיעתה כי תפתח בהליך משפטי, היה עליה לייחד סכום גם לצורך תשלום האגרה.
8. כמו כן, התובעת לא נתנה הסבר מלא ומפורט לסכומים שנכנסו לחשבונה עובר להגשת התביעה שהוגשה במרץ 2019 וכן לאחר מכן.
9. די באי חשיפת מלוא המידע באשר לקבלת כספים אצל התובעת כדי לדחות את הבקשה.
10. יצוין כי מצבה הרפואי של התובעת כאמור אינו שפיר וברי כי יכולתה לעבוד במצב זה אינה כשל אדם בריא. יחד עם זאת, התובעת עובדת וקיימים סכומים נוספים שנכנסו לחשבונה. מאחר ולא ניתן פירוט לגבי אופי ההכנסות ומקורן, לא ניתן לשקול מתן פטור מאגרה לאור מצב רפואי אשר מונע אפשרות תעסוקה בהיקף מלא.
11. משלא מצאתי כי התובעת נעדרת יכולת כלכלית בנסיבות העניין,  איני נדרשת לדון בשאלת סיכויי ההליך.
12. סוף דבר, הבקשה נדחית.
13. יחד עם זאת, כדי להקל על התובעת אני מתירה לה לשלם את האגרה בששה תשלומים שווים, רצופים ועוקבים. המזכירות תשלח לתובעת שוברים מתאימים לתשלום.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ט, (09 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.