תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה מיום 11.1.19 בה היה מעורב רכב הנהוג ע"י הנתבע.

לאחר עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את הנהגים ועיינתי בתמונות ובמסמכים שהציגו לי, באתי לכלל מסקנה כי לשני הנהגים אחריות לאירוע התאונה, כאשר עיקר האחריות רובצת לפתחה של התובעת.

מחומר הראיות עולה כי התובעת ביצעה חניה ברוורס בין שני רכבים שחנו במקביל למדרכה מימין. מתמונות המקום עולה כי מדובר בכביש חד סטרי בן שני נתינים.

מעדויות הצדדים ומתמונות הנזק ניתן ללמוד כי התובעת החלה את תהליך הנסיעה לאחור תוך שהחלק הקדמי של רכבה סוטה שמאלה. הנתבע הגיע בנסיעה ופגע ברכב התובעת בשתי הדלתות השמאליות.

אין צורך לומר כי על התובעת, כמי שנסעה לאחור, מוטלת האחריות לוודא כי הנתיב פנוי ומאפשר נסיעה לאחור. בשים לב שהנתיב לא היה פנוי בעת שהתובעת נסעה לאחור, עיקר האחריות רובצת לפתחה.

לצד זאת, בשים לב למיקומי הנזק ועוצמתו, סביר יותר בעיני כי נהג הנתבעת נסע במהירות גבוהה מזו שתנאי המקום מתירים ומאפשרים, במיוחד שגם הוא לא טען שהאט את רכבו כאשר הבחין ברכב התובעת המצוי בעמידה בצד ימין במקביל לרכב חונה. ראוי היה, לכל הפחות, שהנתבע יאט את מהירות נסיעתו טרם שיחלוף על פני הרכב העומד. בכך, יתכן והיה מונע את התאונה.

לכן, מצאתי לחלק האחריות בין הנהגים באופן שהתובעת נושאת ב-65% מהאחריות לתאונה והנתבע נושא ביתרה.

אשר לנזק, התביעה נתמכה בחוות דעת שמאי אשר לא נסתרה. העובדה כי התובעת תיקנה חלק מהנזק בהתאם ליכולתה הכלכלית אין בה כדי לשלול את זכותה לפיצוי בגין מלוא הנזק שנגרם לה.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת 3,707 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (24.3.19) וכן הוצאות בסך 250 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים שאחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז לוד תוך 15 ימים.

ניתן היום, ז' תמוז תשע"ט, 10 יולי 2019, בהעדר הצדדים.