התובע, חשמלאי במקצועו, טוען כי פוטר ממקום עבודתו עקב מצבו הרפואי.

הנתבעת היא חברת ביטוח אשר במועדים הרלוונטיים ביטחה את התובע בפוליסת חיים ואי כושר עבודה. בשלב מסוים הפסיקה הנתבעת לשלם לתובע את תגמולי הביטוח לפי הפוליסה, ומכאן תביעה זו.

הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה ולהעברתה לבית הדין לעבודה, מפאת חוסר סמכות עניינית. לטענתה, התובע סומך את תביעתו על כיסוי בפוליסת מנהלים המוכרת כקופת גמל לפיצויים ולכן מקומה בבית הדין לעבודה.

התובע טוען, כי מדובר במקרה ביטוחי מובהק, ובהתאם להלכה שנקבעה בע"ע (ארצי) 625/08 מירב תותי אשבל - הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו 17.9.09) (להלן – "הלכת אשבל") מקומה בבית משפט זה.

דיון והכרעה

1. סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן – "החוק"), מקנה לבית הדין האיזורי סמכות ייחודית לדון בנושאים מסויימים. סעיף 24(א)(3) לחוק קובע כי לבית הדין האיזורי תהיה סמכות ייחודית לדון ב"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה".
2. קופת גמל מוגדרת בחוק הגנת השכר כ- "קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעסיק והעובד או המעסיק בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעסיק שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963".
3. ברע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלונית (פורסם בנבו, 21.3.2016) (להלן – "הלכת מנורה מבטחים") שינה את הלכת אשבל וקבע, כי סמכות בית הדין האיזורי תחול על כלל התביעות של עובדים או מעסיקים וחליפיהם כנגד קופות גמל – בלא תלות באופי המחלוקת ובאופי קופת הגמל, ו"די בכך שהתביעות הללו נובעות, במבט רחב, "מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות", כלשון הסעיף" (ראה עמוד 16 לפסק הדין).
4. וכך כתב כב' השופט רובינשטיין – "יש ליתן פירוש רחב לסמכות בית הדין לעבודה בנושאי ביטחון סוציאלי, נוכח התמחותו בתחום זה, ולמעט חריגים בנסיבות מיוחדות מאוד, להעביר אליו את הטיפול בנושאי ביטחון סוציאלי, כמו התדיינות בין מבוטחי קופות גמל – למשל – לקופות. ההבחנה בין תביעות "ביטוחיות ומסחריות" לבין תביעות "פנסיוניות" שנעשתה בעבר אינה פשוטה ליישום, ועל כן – אם ניטול מקרה כמו ענייננו – עסקינן באותו מבט רחב, בזכויות סוציאליות מובהקות, אשר שכמותו צריך להימצא בחצרי בית הדין לעבודה" (ראה עמ' 7 לפסק הדין).

לאור כל האמור לעיל, סבורה אני כי הצדק הוא עם המבקשת וכי הסמכות העניינית נתונה לבית הדין האיזורי לעבודה.

לפיכך, אני מורה על העברת התיק לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ט, 08 יולי 2019, בהעדר הצדדים.