1. לפניי התנגדות לביצוע שיק על סך 1,000 ₪ אשר הוגש ללשכת ההוצאה לפועל.
2. בין המשיב לבין בעלה של המבקשת נחתם הסכם שכר טרחה לפיו ישולם שכר טרחה בסך 18,000 ₪ עבור שירות משפטי. לטענת המבקשת שולם סך 7,000 ₪ מתוך הסך כאמור.
3. כידוע, מטרתו של הליך דיון בבקשת התנגדות הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן כנגד התביעה על מנת להיכנס בשערי בית המשפט. הדיון בהתנגדות אינו משפט ואינו קדם משפט וכל כולו אינו אלא בחינה ראשונית ומוקדמת של העניין.
4. אשר למועדים. השיק הוגש לביצוע ביום 11.11.18. ההתנגדות הוגשה ביום 18.3.19. מחקירת המבקשת עלה כי אישור מסירה נחתם על-ידה ביום 29.11.18. לפיכך הוגשה ההתנגדות באיחור שמשכו כ-3 חודשים.
5. המועד להגשת התנגדות קבוע בחיקוק ולפיכך נדרש טעם מיוחד להאריכו. במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית. מכאן, שאפילו נסיבות של רשלנות, אינן מונעות לחלוטין הארכת המועד ובלבד שבעל הדין אינו מסתפק בבקשה סתמית, אלא מבאר את הנסיבות. כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר. [ר' לדוגמא פסקה 17 לת"ת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' שלומי עזרן, מיום 3.5.11].
6. המבקשת לא הצליחה לספק הסבר מניח את הדעת בעניין זה (עמ' 1, שו' 19). לפיכך, אין לפניי כל נימוק, וודאי לא טעם מיוחד, להארכת המועד להגשת התנגדות.
7. הלכה פסוקה כי יש להמשיך ולבחון את סיכויי ההליך.
8. אשר להתנגדות גופה. תמצית טענת המבקשת, כי הודעה על הפסקת ההתקשרות נמסרה למשיב וכי שכר-הטרחה המבוקש הוא עבור שירות שלא בוצע.
9. במכלול הנסיבות, נחה דעתי כי יש לייתן למבקשת רשות להתגונן. ראשית, אמנם טענה המבקשת כי ההתקשרות הופסקה בגין חיסרון כיס, אולם, לצד זאת, טענה המבקשת בהתנגדותה כי סכום שכר-הטרחה אשר לא שולם, קרי, בסך 11,000 ₪, הוא עבור שירות שלא בוצע על-ידי המשיב. מכאן, שלא ניתן לקבל את טענת המשיב אשר הועלתה בדיון, שלפיה ההגנה הלכאורית מתבססת על טענת מחסור כיס בלבד ובהיותה כזו דינה להידחות. בפי המבקשת אפוא טענה מהותית לגופו של עניין. שנית, אשר לטענת ההגנה המהותית, כידוע, הלכה פסוקה כי לקוח רשאי לנתק את הקשר עם עורך הדין אף אם טרם הושלמה העסקה ובלבד שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. ר' ע"א ביניש עדיאל עו"ד נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993). בנוסף, כידוע, קביעת השכר הראוי עבור שכר טרחת עורך הדין תעשה בכל מקרה לפי נסיבותיו. קרי, אין הדבר בגדר ידיעה שיפוטית ועל בית המשפט לפסוק על בסיס הראיות המובאות בפניו. ר' ע"א 9282/02 יכין חקל נ' עו"ד יצחק יחיאל, פ"ד נח(5) 20 (2004).
10. במצב דברים שבו יש הכרח לנהל הליך שמיעת ראיות על מנת לקבוע ממצאי עובדה, יש לתת רשות להתגונן.
11. אשר על כן, ניתנת בזאת למבקשת הרשות להתגונן.
12. הגם שהמבקשת חדלה במחדל דיוני מהותי בהעדר הגשת ההתנגדות במועד וכן בהעדרו של נימוק המניח את הדעת, הרי שבמכלול הנסיבות ובהינתן שמדובר באיחור שמשכו כ-3 חודשים, מצאתי לקבל את הבקשה להארכת המועד, תוך התחשבות בכלל שלפיו נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת.
13. בגין האיחור בהגשת ההתנגדות, תישא המבקשת בהוצאות המשיב בסך 1,500 ₪, אשר ישולם לו בתוך 30 ימים מהיום.
14. הוצאות ההליך דנן יושתו בסיום ההליך העיקרי בהתאם לתוצאה.
15. ההליך על פי סכומו ידון בסדר דין מהיר.
16. התצהיר ישמש כתבי הגנה.
17. התובע ימציא לבית המשפט ולצד שכנגד את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, 214ג' ו-214ח' בתוך 30 ימים מהיום. הנתבעת תעשה כן בתוך 45 ימים מהיום. תצהירי עדות ראשית מטעם העדים יוגשו תוך 90 ימים מהיום על ידי הצדדים במקביל. לתצהירים יצורפו כל המסמכים שעליהם מסתמך העד בעדותו. תצהיר אשר לא יוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט. 
18. תואיל המזכירות לקבוע ישיבה מקדמית.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ט, 29 יולי 2019, בהעדר הצדדים.