1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 20.7.18 בחדרה. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 29,871 ₪ בגין עלות תיקונים ושכר שמאי.
2. התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל כך שרכב הנתבעים פגע בדלת רכבה הפתוחה, שעה שרכבה חנה כדין. הנתבע 1 טען כי דלת רכב התובעת נפתחה ופגע ברכבו, והוסיף כי המחלוקת בין הצדדים הוכרעה בהליך קודם. הנתבעת 2 טענה להעדר כיסוי ביטוחי של הנתבע 1, שכן היה מדובר בנהג לא מורשה בנהיגה על פי תנאי הפוליסה.
3. בפתח הדיון הוצג לעיון בית המשפט פסק הדין בהליך המקביל (ת"ק (חד') 7142-03-19) ולאורו הוסכם כי אין עוד מחלוקת בשאלת האחריות. יצוין כי בית המשפט לתביעות קטנות (כב' הש' ר' סגל מוהר) קבע כי האחריות לתאונה תחולק באופן שרכב התובעת יישא ב-60% מהאחריות ורכב הנתבעים ב-40% ממנה.
4. המחלוקת נותרה בשאלת הכיסוי הביטוחי.
5. הנתבע 1 העיד כי התברר לו שרשיונו לא היה בתוקף, אולם לטענתו הדבר היה בשל עבירה שביצע ברכבו עובד שלו, וכי זו נרשמה על שמו (של הנתבע) בתור בעליה של החברה.
6. בחקירתו התברר כי במועד התאונה (יולי 2018) היה פסול הנתבע 1 מלנהוג נוכח השלילה של רשיון הנהיגה שלו, וכי הסדרת השלילה (לאור הנסיבות שתוארו גם לעיל) נעשתה מאוחר יותר.
7. כפי שנפסק (והנתבעת 2 הפנתה לפסיקה בנושא), אין באמור כדי להכשיר את הכיסוי הביטוחי במועד התאונה, אף בשים לב לנסיבות "הסבת השלילה" כלשונו של הנתבע 2 ולהעדרן של ראיות מספקות שהוצגו בקשר לכך - ודין התביעה נגד הנתבעת 2 להדחות.
8. משכך, ובהמשך לפסיקת בית המשפט לתביעות קטנות בפסק הדין הנזכר לעיל, אני קובע כי 40% האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבע 1 ועליו לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.
9. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת סך של 11,948 ₪, וכן את אגרת התביעה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך של 2,097 ₪.
10. התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית, ובנסיבות (כשהנתבע 1 לא היה מיוצג ולנוכח ביטול הפסילה בדיעבד) - ללא צו להוצאות.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ב שבט תשפ"א, 25 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.