על פי כתבי הטענות הצדדים היו מעורבים בתאונת דרכים בכיכר בעיר עפולה, והם חלוקים בשאלה מי אחראי לתאונה.

אשת התובע שנהגה ברכבו, מספרת בעדות מהימנה, שעצרה לפני מעבר חצייה שנמצא בסמוך ליציאה מן הכיכר, כשהיא עומדת בנתיב השמאלי מבין שניים.

אז הגיע רכב הנתבעים רכב מסוג מערבל בטון, ופגע בחלק הימני האחורי של רכב התובע.

התובע סיפר שמיד לאחר התאונה דיבר עם נהג המערבל, שלקח אחריות על התאונה והסביר שבגלל גודל הרכב שלו הוא פנה בסיבוב רחב ימינה במקום התאונה ובתוך כך גרם לתאונה.

הנתבעים טוענים שהרכב שלהם אכן פנה ימינה במקום התאונה, אך בעת התאונה היה במצב עצירה לפני מעבר החצייה ואז פגע בו רכב התובע שניסה לעקוף את המערבל משמאל.

איני מאמין לעדות נהג המערבל שהרשים אותי לרעה בעדותו.

יצוין שהנתבעים הציעו מיד לאחר התאונה לתובע לתקן את רכבו.

הם טוענים כיום שעשו זאת על אף שאשת התובע הייתה אחראית לתאונה, משום שעלות התיקון הייתה מסתכמת עבורם בסביבות 600 ₪ והם רצו לחסוך התדיינות.

הם לא הכחישו את העובדה, שבשיחותיהם עם התובע הם לא טענו בשום שלב שאשתו היא שאחראית לתאונה.

נסיבה זו מחזקת מעבר לצורך את התרשמותי השלילית מעדות נהג המערבל.

אשר על כן אני קובע שנהג המערבל לבדו אחראי לתאונה ונזקיה.

התובע הוכיח את נזקיו בעדות מהימנה הנתמכת במסמכים מתאימים.

אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 9,421 ₪ בצירוף הוצאות בסך 2,000 ₪, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ט, 22 יולי 2019, בהעדר הצדדים.