לפניי בקשה מטעם הנתבעת להארכת מועד להגשת כתב הגנה, עד לאחר ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף אותה הגישה במקביל לבקשת הארכה.

ככלל, אין בהעלאת טענות סף כדי לעצור את מרוץ הזמן להגשת כתב הגנה אלא במצבים חריגים בהם ראוי יהיה ליתן ארכה ובהתקיים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; ושנית, הגשת כתב ההגנה מחייבת להשקיע משאבים רבים ביותר שאינם פרופורציונליים, על מנת להתגונן (רע"א 10227/06משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג (5.2.07)).

הנתבעת טוענת לתחולת החריג הנ"ל, ברם אינה תומכת בקשתה בתצהיר. בהעדר תצהיר כזה לא ניתן לקבל את הטענה לפיה הכנת כתב ההגנה כרוכה במשאבים רבים ביותר שאינם פרופורציונאליים בנסיבות העניין.

לפיכך, הבקשה שלפניי נדחית וזאת אף מבלי לבחון את התנאי הנוסף הדרוש (לפי הלכת בובליל) ולפיו קיים סיכוי סביר לטענת הסילוק על הסף שמעלה הנתבעת.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ט, 02 יוני 2019, בהעדר הצדדים.