המבקש הגיש בקשה להחזרת תפוסים שהינם רובה זעיר תוצרת רוג'ר 0.22 LR (להלן: "הרובה"), תיק משטרתי ירוק(להלן: "התיק הירוק"), תיק גב של חברת OUTDOOR (להלן: "תיק הגב"), משקפת ו-67 כדורי תחמושת בקוטר 0.22 (להלן: "התחמושת").

אומנם הבקשה בכתב נוגעת לכלל התפוסים אך טיעוני המבקש התמקדו בעניין החזרת הרובה.

המשיבה התנגדה לבקשה ובמסגרת תגובתה בכתב עתרה לחילוט הרובה, התחמושת והתיק הירוק. אשר לתיק הגב והמשקפת, הסכימה להחזרתם וזאת לפנים משורת הדין.

אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקש הינו הבעלים של הרובה, וכי הוא נדון בגין אירוע צייד צבי ארץ ישראלי, אותו ביצע באמצעות הרובה. כן אין חולק כי הרובה ויתר התפוסים נתפסו כדין בעקבות אותו אירוע צייד. יצוין כי תוקף תפיסת התפוסים הוארך ל- 180 ימים , על פי החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 14/3/16 במסגרת תיק 27377/3/16. יודגש כי בטרם חלוף מלוא התקופה , הוגשו כתבי אישום נגד המבקש ושותפו לעבירות.

זאת ועוד, אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיבה לא עתרה לחילוט התפוסים במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינו של המבקש ושותפו הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי (אשר דן בערעור המדינה על קולת העונש), וכי עתירתה באה במסגרת תגובה לבקשת המבקש להחזרת התפוסים.

השאלה הטעונה הכרעה הינה האם ניתן לחלט תפוסים כאשר הבקשה מוגשת לאחר גזירת דינו של הנאשם כאשר פסק הדין הפך לחלוט.

במקרה שפנינו, הגעתי למסקנה כי ניתן ואף מוצדק להורות על חילוט התפוסים לאחר גזירת דינו של המבקש, זאת נוכח הזיקה ההדוקה בין התפוסים לעבירות בגינן נדון המבקש.

סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], תשכ"ט – 1969 קובע:

(א) על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם.

(ב) ....

(ג) צו חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם תובע.

כאמור, אין חולק כי התפוסים נתפסו כדין וכי המבקש הורשע בעבירות אשר ביצע במהלך אירוע צייד בלתי חוקי ובו גרם לקטילת חית בר מוגנת באמצעות ירי ברובה.

נוכח הוראות החוק, בית המשפט מוסמך להורות על חילוט חפץ גם לאחר מתן גזר הדין.

יחד עם זאת, עיון בפסיקה מלמד כי הכלל הוא כי נושא החילוט יידון עם הטיעונים לעונש וכי הגשת הבקשה לאחר מתן גזר הדין הינה בבחינת חריג. כן מלמדת הפסיקה כי אין בשיהוי כשלעצמו כדי להצדיק דחיית הבקשה למתן צו חילוט. המדובר בשיקול שבית המשפט שוקל במסגרת מכלול השיקולים הרלוונטיים וביניהם מידת השיהוי, הזיקה בין הרכוש לעבירות, תכלית החילוט והשלכת החילוט על האיזון בין רכיבי הענישה שהוטלו במסגרת גזר הדין והפגיעה "הנוספת" הצפויה בזכויותיו של הנאשם (ראו ע"פ אלחווה נגד מדינת ישראל (15.6.15) ע"פ 2963/13 מדינת ידרל נגד פלוני (10.2.14), ע"פ 6234/03 מדינת ישראל נגד זיתאוי (9.3.05).

במקרה דנן הבקשה הועלתה בחלוף כחודשיים וחצי מיום מתן פסק הדין בערעור, כך שלא מדובר בשיהוי המצדיק כשלעצמו דחיית הבקשה לחילוט והחזרת התפוסים לידי המבקש. התפוסים שימשו לצורך ביצוע העבירות ובלעדיהם ובפרט בלעדי ברובה ובתחמושת, העבירות לא היו מתבצעות, כך שמהות ועוצמת הזיקה בין התפוסים לעבירות מצדיק חילוטם של התפוסים.

כמו כן, לחילוט במקרה זה תכלית מניעתית וחינוכית במובן זה שהחילוט מונע קטל נוסף באמצעות אותו רובה. החזרת כלי משחית לידי העבריין יש בו אף לטעמי כדי לפגוע בתכלית החינוכית שהינה אחת מתכליות הענישה, ולשגר מסר סלחני מוטעה לציבור הרחב.

אשר להשלכת צו החילוט על האיזון בי רכיבי הענישה שהוטלו על הנאשם הרי שבשים לב לרכיבי הענישה שהוטלו (ואשר לא כללו רכיב מאסר בפועל), לא זו בלבד שאין בצו החילוט כדי לפגוע באיזון בין רכיבי הענישה, אלא יש בו לטעמי כדי להגשים תכלית הענישה שהוטלה על המבקש, כפי שניתן ללמוד מגזר הדין של בית המשפט השלום ומהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה הוחמר עונשו של המבקש.

שוכנעתי כי הפגיעה בזכות הקניין של המבקש הינה מידתית ולתכלית ראויה, ומכאן האינטרס הציבורי גובר על זכותו הקניינית של המבקש.

לאו האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להחזרת התפוסים ומקבלת את הבקשה למתן צו לחילוט.

נוכח הסכמת המשיבה להחזרת חלק מהתפוסים, אני מורה על החזרת המשקפת ותיק הגב . יתר התפוסים יחולטו לטובת המדינה.

העתק מההחלטה יישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ט, 29 יולי 2019, בהעדר הצדדים.