הבקשה:

1. בפני בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 בגדרו של כתב אישום שהוגש כנגד המבקש והמייחס לו עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש ממניע גזעני – סעיף 382 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 ביחד עם סעיפים 29 ו 144 ו' לחוק.

2. עפ"י הנטען בכתב-האישום – הנאשם נהג ברכבו ולידו נער בן 16 שנים, כשהבחינו באשה ערביה צועדת בדרך – הנאשם אמר לקטין שיזרוק עליה חפץ והקטין השליך עליה בקבוק שפגע בה.

3. הקטין לא הועמד לדין ולכן בדעת הנאשם לטעון לאפליה המקימה הגנה מן הצדק.

לטענתו הוא זקוק לנימוקי סגירת התיק כדי לבסס את טענת האפליה.

התגובה לבקשה:

4. המשיבה מתנגדת למסירת המידע המבוקש, וטוענת כי בהתאם לפסיקה נימוקי סגירת התיק נגד הקטין – להבדיל מ"השורה התחתונה" של ההחלטה לפיה התיק ייסגר – אינם חומר חקירה אלא תרשומת פנימית שאין לנאשם זכות לעיין בו וגם אינה נחוצה להגנתו.

דיון והכרעה:

5. במקרה דומה – תיק 49264-02-11 (מחוזי חיפה) קבע כב' הנשיא רון שפירא כי כדי לבסס טענה לכאורה של אפליה די לנאשם להראות שהמעורב הנוסף לא הועמד לדין. בכך יעבור נטל ההוכחה למאשימה לתת הסבר למה שנראה על פניו כאפליה.

באותו מקרה נדחתה הבקשה לקבל את נימוקי סגירת התיק נגד האחר.

6. המקרה שבפני דומה וברור שעצם אי העמדת הקטין לדין דורשת הסבר – אך ההסבר אינו זה שמקים את ההגנה מן הצדק – אלא עצם העובדה של אי העמדת הקטין לדין.

מכאן שתרשומת הפנימית הזו – שאיננה חומר חקירה אלא מסקנות שהופקו מהחומר הגולמי – אינה נחוצה לביסוס הטענה של הגנה מן הצדק.

7. סיכומו של דבר- הבקשה להעביר לעיון ב"כ הנאשם את נימוקי התביעה לאי העמדתו של הקטין לדין – נדחית.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ט, 08 מאי 2019, בהעדר הצדדים.