בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש ביום 20.6.19 בהעדר הגנה.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

בפר"ק (מרכז) 45345-10-13 מועצה מקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – מנהל מיוחד לעמותה (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אם מצא כי ביטול כאמור מתחייב מן הצדק (קרי, כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין, כשלרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולת להשמיע טענות) או בהתאם לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול (ר' לעניין זה רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל - צפון (2.6.2013) (פורסם בנבו); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008) (פורסם בנבו))."

ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה, (2.2.12) קבע בימ"ש:

"אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי בית המשפט בפני המבקש זאת תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח שבדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב "נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

ההלכה היא כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון שתי שאלות: מהי הסיבה שגרמה למבקש שלא להתייצב ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. השאלה השניה היא העיקר והשאלה הראשונה יש לה רק חשיבות משנית (ראה הש' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 9, עמ' 365)-

"באשר לשאלה השניה אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית."

דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור החלטתו של בית המשפט העליון שניתנה בע"א 1643/00 פנינת טל השקעות נ. פקיד שומה (22.5.01) בה נקבע כי הזכות לבטל פסק דין הנה בעלת מימד חוקתי והינה חלק מזכות הגישה לבית המשפט. ככל ואכן התקיים מחדל ניתן לרפאו בשלב מקדמי זה בתשלום הוצאות לטובת המשיבה.

וכדברי כבוד השופט סולברג ברע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ (14.6.16)-

"כאשר עסקינן בבקשה לביטול פסק דין הרי שיש לקחת בחשבון את זכות הגישה לערכאות הנפגעת שעה שפסק הדין לא מבוטל. משמעות הדבר היא שיינתן פסק דין נגד מי שלא נשמעו טענותיו בעניין; במצב דברים זה, די בכך שסיכויי ההגנה שמראה המבקש ילמדו על כך שיש לו טענות של ממש להשמיע. ככל שאכן כך הוא, מוטב לשקול את השימוש בסנקציה חריפה פחות מאשר דחיית הבקשה, כגון השתת הוצאות (ראו עניין חלה, פסקה 11; רע"א 5904/10 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (14.12.2010))."

דהיינו, הלכה פסוקה היא כי יש להעדיף בירור סכסוך לגופו על פני הכרעה על בסיס מחדלים בסדרי הדין, וזאת גם כאשר מחדלו של המבקש עולה כדי זלזול מסוים בהליך. הימנעות מביטול פסק הדין משמעו סגירת דלתות ביהמ"ש בפני המבקש ובכך איון יכולתו לשטוח עמדתו לגופה בפני ביהמ"ש על מנת שיוכל לקבל הכרעה עניינית, לליבתה של מחלוקת.

בענייננו, המבקש אינו חולק על קבלת כתב התביעה לידיו, למעט טענה כללית, בסעיף 3 לבקשה, בלא כל התייחסות לאישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק דין. בשום שלב לא פעל המבקש להגשת בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה והנסיבות המועלות בבקשה הינן חיצוניות לחלוטין לניהול ההליך, לא גובו בתצהיר (באשר לנסיבות בהן לא פעל ב"כ המבקש להגיש כתב הגנה או למצער בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה) וכאשר הבקשה עצמה כלל אינה כוללת נימוקי הגנה אשר יש בהם להצביע על טענה כלשהיא לגופה של תובענה.

רק במסגרת תשובת המבקש מצא הוא לציין, בקצירת האומר וללא כל תימוכין, כי קיימת מחלוקת באשר להיקף הנזק.

לפיכך מצוי המבקש במצב בו כמעט ולא הצדיק את ביטולו של פסק הדין, אולם לפנים משורת הדין, נכונה אני לראות בטענה זו כטענת הגנה אפשרית.

מקרה זה הינו המקרה החריג המצדיק תשלום הוצאות כתנאי לביטולו של פסק הדין. זאת לאור העובדה כי מעובדות המקרה עולה זלזול בהליך המשפטי המצדיק חריגה מן הכלל לפיו תשלום הוצאות לא יהווה תנאי להמשך ההליכים. וראו לעניין זה הכללים שקבע ביהמ"ש בבר"ע (י-ם) 661/05 ביאליסטוצקי נ' בנק ירושלים בע"מ (1.6.05). לפיכך יישא המבקש בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום (הפגרה תבוא במניין הימים) ובכפוף לתשלום זה, במועדו, יבוטל פסק הדין. עם ביצוע התשלום יעדכן המבקש את ביהמ"ש.

לא יבוצע התשלום- יוותר פסק הדין בעינו.

המבקש יגיש כתב הגנה עד ליום 5.9.19 וזאת בכפוף לביטול פסק הדין כאמור לעיל.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ט, 23 יולי 2019, בהעדר הצדדים.