1. בפני בקשה מטעם הנתבעת להציג בפני המומחה שמונה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה סרטון המתעד את התאונה נשוא ההליך שבפני וכן את תיק המל"ל.

עסקינן בתובעת אשר נפגעה במסגרת אירוע תאונתי בו התנפצה בסביבתה דלת זכוכית ביום 10.11.2017.

בשל הפער בין חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, מונה ד"ר רנד אשר נתן חוות דעת בתחום האורתופדיה בעניינה של התובעת.

אין חולק כי לכתחילה אף המומחה מטעם הנתבעת מצא כי קיימת אצל התובעת נכות של 5% בעמוד שדרה מותני, כמו גם המומחה מטעם התובעת והמומחה מטעם בית המשפט אם כי בשיעורי נכות שונים.

בחודש 10/20 הגישה הנתבעת חוות דעת משלימה מטעם המומחה מטעמה במסגרתה שינה את קביעתו המקורית וטען כי לא נגרמה נכות בגבה בגין האירוע נשוא התביעה בפני.

המקור לשינוי בחוות הדעת מטעם הנתבעים הינו סרטון של המקרה במסגרתו ניתן לראות, כך לטענתה, שהתובעת לא נפגעה בגבה במהלך אותו מקרה.

א. טענות הצדדים

2. הנתבעות טוענות כי יש לאפשר משלוח השאלות כולל הסרטון ותיק המל"ל למומחה. לדידן מדובר בזכותן הבסיסית אשר התובעת מבקשת לפגוע בה ללא צידוק ענייני.

הנתבעות טוענות כי בשאלות ההבהרה הן מציגות בפני המומחה חומר גולמי, ללא פרשנויות והטיות וכל שנדרש המומחה להתייחס למצבו של הנפגע, בלא קבלת פרשנות מצד זה או אחר. משכך מתנגדות הנתבעות להצגת השאלות והסרטון בליווי תצהיר של התובעת, אשר נתון להוספות ופרשנות, כאשר גרסתה הבסיסית של התובעת לאשר אירע, מצויה ממילא בתיק המל"ל, וממילא התובעת אינה מתנגדת להגשתו למומחה בשלמותו.

3. מנגד טוענת התובעת כי הנתבעת מבקשת שהמומחה יבסס את חוות דעתו מצפיה בסרטון, כאשר מדובר בסרטון שצולם בזווית מסויימת- בה הוצבה המצלמה ואשר לא בהכרח מציג תמונה מלאה של האירוע בפני המומחה. לדידה, סרטון זה עלול להציג בפניו תמונה לא מדויקת ולא שלמה של האירוע. זו מוסיפה, כי קשה להסיק מסרטון ממצלמה אחת מה היה מנגנון הפגיעה והאם קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק הנטען.

4. עוד טוענת התובעת כי המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו בתחום מומחיותו ומשכך מצופה לדידה כי יבסס מסקנותיו על מסמכים רפואיים ותיעוד רפואי ולא על חומר שאינו רפואי.

התובעת מבקשת כי ככל שתותר העברת הסרטון למומחה יתאפשר צירוף תצהיר מטעמה וכן שתיק המל"ל יוגש למומחה בשלמותו.

ב. דיון – האם יש לאפשר חשיפת המומחה לסרטון של אירוע התאונה

5. כאשר ממנה בית המשפט מומחה רפואי ליתן חוות דעת בשאלת מצבו של נפגע, משמש המומחה הרפואי כזרועו הארוכה של בית המשפט בתחום הרפואה. ההשכלה, הידע והנסיון הרפואי שצבר המומחה מקנים לו עדיפות בתחומים אלה ומסייעים באמצעותו לבית המשפט להגיע לחקר האמת, כאשר זו הלא מטרתו העיקרית ההליך המשפטי.

6. השאלה העומדת להכרעה בפני, האם לאפשר חשיפת המומחה לחומר שאינו רפואי כבר נידונה לא פעם. בפסיקת בית המשפט נקבע שאין לאפשר להעביר לידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט חומרי חקירה בטרם גיבש את חוות-דעתו. שונה התוצאה אם מצויים אנו בשלב בו הוגשה חוות הדעת לתיק וחשיפת הסרטון או התמונות וכיוב' מתבקשת במסגרת שאלות הבהרה או חקירת מומחה. במקרים אלה תותר לרוב חשיפת החומר הלבר רפואי למומחה הרפואי וזאת על מנת להגיע לחקר האמת.

קביעות אלה ניתנו תחילה לגבי תביעות המתבררות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") [ראה רע"א 4640/90 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מטס (פורסם במאגרים) (להלן – עניין מטס)].

7. כלל זה, העושה הבחנה בין הגשת חומר לבר רפואי לפני הגשת חוות הדעת או אחריה, הוחל גם לגבי מומחים רפואיים שמונו על-ידי בית המשפט בתביעות שאינן נסמכות על חוק הפיצויים, לרבות תביעות מכח פקודת הנזיקין ומכח פוליסות ביטוח, זאת בהפנייה לתקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 והפרשנות שניתן לה.

באשר להמצאת חומרים לבר רפואיים בעת עריכת חוות הדעת, תקנה זו פורשה כמתירה המצאה של מסמכים רפואיים בלבד למומחה בית המשפט בטרם הגשת חוות דעתו. אחד הטעמים לאיסור על המצאת חומרי חקירה למומחה רפואי בשלב שטרם הוגשה חוות דעתו בהליך המשפטי, הוא הקושי שבהצגת ראיות מסוג זה למומחה, שכן המומחה שהוא רופא בהשכלתו, לאו דווקא מצויד בכלים ליתן את המשקל הנכון לחומרי חקירה. לעומת המומחה הרפואי, בית המשפט בהתאם לעבודתו מורגל בבחינת והערכת נסיונות הצדדים להפריך חוות דעת רפואיות (ע"י הצגת תמונות, פרוטוקולים סרטונים וכיוב') ועל כן הליך הפרכתן צריך להיעשות בפני בית המשפט ולא בפני המומחה קודם שנתן חוות דעתו, אלא רק לאחריה.

8. משכך ובמסגרת ניהול הליך הוגן הכלל הנהוג בפסיקה קובע כי תחילה תתקבל חוות דעת הרופא בהתאם לתחום מומחיותו והסתמכותו על חומר רפואי בלבד.

9. לאחר מכן כאשר מצויים אנו בשלב בו גיבש המומחה חוות דעתו מהבחינה הרפואית, קבעה הפסיקה כי ניתן לבקש התייחסותו של המומחה הרפואי, אם במסגרת שאלות הבהרה ואם במהלך חקירתו בעדותו בבית המשפט, לחומרי חקירה שאינם רפואיים דוגמת סרטון. באופן זה הופנו המומחים הרפואיים לסרטונים, תמונות, פרוטוקולים של ועדות שונות ומסמכים שאינם רפואיים בהכרח [ראו והשוו ת"א (שלום ת"א) 17820-08-18 פלוני נ' עיריית רמת גן (פורסם במאגרים), ת"א (מחוזי חי') 25485-11-19 פלוני נ' מאי מרקט מ.י בע"מ (פורסם במאגרים), תא 15728-06-14 מאג'ד נ' שאדי (פורסם במאגרים) וכך אף נקבע ברע"א (מחוזי ת"א) 73253-06-20 ע. ק. נ' הרוש (פורסם במאגרים)].

ג. מן הכלל אל הפרט:

10. במקרה בפני המומחה הרפואי הגיש זה מכבר חוות דעתו לתיק.

המומחה קיבל את התיעוד הרפואי שהוגש לו וגיבש חוות דעתו. משכך נראה כי בשלב זה אין מניעה מלחושפו במסגרת שאלות הבהרה לסרטון האירוע בו נפגעה התובעת.

11 יחד עם זאת, אני מורה לצדדים לבחון האם האירוע נשוא הליך זה צולם במצלמות נוספות מעבר לסרטון המדובר. ככל שהתשובה חיובית תוגש הודעה על כך לבית המשפט בתוך 14 יום ובנוסף יומצא הסרטון למומחה כך שהאירוע יוצג למומחה מכל המצלמות בבנק שצילמוה.

ככל שמבקשות הנתבעות להגיש למומחה את תיק המל"ל - יש להגישו למומחה במלואו.

12. התובעת לא הכחישה כי מסרה גרסתה לאירוע בפני ועדות המל"ל, משכך איני מוצא כי יש צורך לצרף תצהיר מטעמה ועל כן אינני מתיר זאת.

13. אבהיר כי הסרטון ותיק המל"ל, אשר הצגתם למומחה התבקשה במסגרת שאלות ההבהרה, הם סוג של תוצר גולמי שעל פניו לצדדים או מי מטעמם לא היתה השפעה עליהם, לא באופן התואם את האינטרס שלהם או את טענותיהם.

14. יתר על כן אדגיש כי ככל שיבקשו הצדדים לשלוח שאלות הבהרה נוספות למומחה בעקבות תשובותיו לאחר שיצפה בסרטון וייחשף לתיק המל"ל, אתיר זאת כידוע בנוסף לזכותן לבקשה לחקור את המומחה, ככל שיגיע התיק לשלב ההוכחות.

ד. סיכומו של דבר

נוכח השלב בו מצוי ההליך והעובדה כי הוגשה כבר חוות דעת המומחה לתיק ובהתאם לנהוג בפסיקה, אני מוצא לאפשר הצגת הסרטון ותיק מל"ל המלא למומחה במסגרת שאלות ההבהרה.

הואיל ולא התבקשה פסיקת הוצאות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' אדר תשפ"א, 14 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.