25 ספטמבר 2019

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 11.3.19 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 0%, מיום 6.5.17 ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2. המערער יליד 1958, מסגר במקצועו. המערער נפגע ביום 5.2.2017 באירוע, אשר הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה הינה "כאב גב".

3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 21.11.17, נכות יציבה בשיעור 0% מיום 6.5.17. המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו.

החלטת הוועדה

4. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 11.3.19, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירוכירורגיה ומומחה ברפואה פנימית. לאחר שהקשיבה לתלונות המערער, לפיהן הוא סובל מכאבי גב, תפקוד ירוד וקושי בירידה במדרגות, עיינה הוועדה במסמכים הרפואיים שהונחו לפניה.

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, שממצאיה פורטו בסעיף 7 לפרוטוקול כדלקמן:

"צבע עור וחום תקין בגפיים תחתונים. כוח גס ותחושה שמורים. החזרים תקינים שווים. SLR שלילי דו"צ. היקף שוקיים וירכיים שווה בנקודות זהות. צלקת ניתוחית אמצעית הגלידה היטב. לורדוזיס מותנית שמורה ללא כיווץ שרירים. הפעלת ע"ש מותני יישור מלא כיפוף הטיה לצדדים ותנועה סיבובית ללא הגבלה. עמידה תקינה".

הוועדה אבחנה את המערער כסובל מ"כאבי גב תחתון לאחר הרמת משא כבד. מ/א טיפול ניתוחי על רקע היצרות של התעלה עו"ש מותני". לסיכום קבעה הוועדה כך:

"לנוכח תוצאות הבדיקה הגופנית ללא קיפוח או גירוי עצבי, טווחי תנועות ורישום בדיקות הדימות, ללא ממצא חבלתי. שינויים ניווניים מפושטים עם היצרות של תעלה ע"ש מותני. עיון בחומר רפואי פניות לצורך קבלת טיפול לפני מועד התאונה הנדונה עקב כאבי גב תחתון והגבלה בתנועות. הוועדה דוחה את הערר".

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

6. נכויות זמניות: לטענת המערער, עבר ניתוח קיבוע עמוד שדרה מותני, והיה על הוועדה לשקול קביעת נכויות זמניות. המשיב טען מנגד, כי הן בערר והן בדיון בוועדה לא נטענה הטענה לקיומה של נכות זמנית, ולכן אין לקבל את הטענה שנפלה טעות משפטית בהעדר התייחסות לטענה של עמדה לפני הוועדה.

7. דין הטענה להידחות. אין לקבל את טענת המערער שהוועדה התעלמה לחלוטין מהאשפוז ביום 14.03.17 ומהניתוח שבוצע ביום 15.03.17. ניכר מהחלטת הוועדה, כי הייתה מודעת לניתוח שעבר המערער. לפי סעיף 7 לפרוטוקול, הוועדה בדקה את המערער וציינה בממצאיה קיומה של "צלקת ניתוחית". כמו כן, בסעיף האבחנות ציינה הוועדה שהמערער לאחר "טיפול ניתוחי על רקע היצרות של התעלה עמוד שדרה מותני". לו סברה הוועדה שמצבו של המערער בעקבות הניתוח מצדיק קביעת נכות זמנית, חזקה עליה שהייתה קובעת כך, בהתאם לשיקול דעתה הרפואי-מקצועי. לא זו אף זו: למקרא פרוטוקול הוועדה עולה, שלדעת הוועדה הניתוח אינו נובע מתאונת העבודה, אלא בוצע על רקע היצרות של תעלת עמוד שדרה מותני. בהעדר קשר סיבתי בין הניתוח ובין תאונת העבודה, ממילא לא היה מקום לדון בנכויות זמניות.

8. שלילת קשר סיבתי: לטענת המערער, הוועדה אמנם מוסמכת לשלול קשר סיבתי, מלא או חלקי, אך עליה לעשות כן בהתאם להלכת מרגוליס. דין הטענה להידחות. משקבעה שתוצאות הבדיקה הגופנית ללא קיפוח או גירוי עצבי וטווח התנועות מלא ותקין, הגיעה הוועדה למסקנה שלא נותרה למערער נכות בעקבות התאונה הנדונה. משבהירה הוועדה שאין הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני, ואין הפרעה בתחושה – הרי שלא קיימת נכות הקשורה לתאונה. בהעדר נכות, אין מקום לעריכת חשבון עובר ושב.

9. אף לא מצאתי ממש בטענת המערער שהוועדה לא נימקה דייה את מסקנתה בדבר העדר קשר סיבתי. כעולה מסעיף 10 לפרוטוקול, מסקנה זו מבוססת הן על תוצאות הבדיקה הגופנית והן על ממצאי בדיקות הדימות, אשר לא הדגימו ממצא חבלתי. כמו כן, ציינה הוועדה כי עוד קודם למועד התאונה הנדונה קיימים בתיקו הרפואי של המערער רישומים רפואיים בדבר קבלת טיפול רפואי עקב כאבי גב תחתון והגבלה בתנועות. מדובר, אפוא, במסקנה רפואית סבירה וברורה, ואין מקום להתערבות בית הדין בעניין זה.

סוף דבר

10. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

11. אין צו להוצאות.

12. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ט, (25 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.