לפני תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר בסכום של 11,084 ₪ המהווה יתרת חוב בהתאם להסכם שנחתם בין הנתבעת לבין התובע . התובע, עורך דין במקצועו, טען כי ביום 7.12.16 נחתם הסכם שכר טרחה עם הנתבעת לפיו התחייבה לשלם לו סכום כולל של 35,000 ₪ בתוספת אגרות והוצאות אולם, בפועל שילמה סכום של 25,000 ₪ בלבד על אף, שההליך המשפטי התנהל והסתיים. התובע טען כי יתרת החוב לעיל מורכבת מיתרת שכר טרחה בסך 10,000 ₪, אגרות בסך 334 ₪ ו- 750 ₪ בגין הוצאות נסיעה והוצאות משרדיות. לכתב התביעה צורף, בין היתר, אישור הזמנת שירות משפטי-התחייבות לתשלום שכ"ט.

המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן ובה טענה, בין היתר, כי התובע משך אותה בהבטחות כי יוציא לה לכל ילד 3,000 ₪ מינימום, כי תקבל בתוך 30 ימים מזונות זמניים נוכח זאת שלא עבדה וכי רק אחרי ארבעה חודשים קיבלה מזונות זמניים. עוד טענה כי במשך כל התקופה, התובע נעלם ורק אם היה מסמך שצריך להעביר לפרוד שלה, יצר קשר איתה. עוד טענה הנתבעת כי הגיעו לדיון חצי שנה אחרי שנקבעו המזונות הזמניים (שנקבעו אחרי ארבעה חודשים), היא לא יכלה להתייצב ובסופו של יום המזונות נקבעו על הסכום המינימלי וכי אילו ידעה זאת, הייתה חוסכת את העניין של עורך דין ומפרנסת בכבוד את ילדיה. הנתבעת טענה כי עמדה בהסכם ואילו התובע לא התאמץ בשבילה ואפילו את פסק הדין לא שלח לה.

הצדדים זומנו לדיון במהלכו המבקשת נחקרה .

דיון והכרעה

1. הלכה היא כי בית המשפט יסרב לתת רשות להתגונן רק אם ברור על פניו למעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו.
2. רשות להתגונן תינתן לנתבע אם יראה כי בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק. גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט להבדיל ממי שהגנתו הגנת בדים.
3. רשות להתגונן תינתן כל אימת שקיים, ולו קצה חוט המצדיק בירור משפטי. אין צורך בשלב זה להוכיח שלנתבע סיכוי טוב מאוד.
4. המבקשת נחקרה ונשאלה אם סירבה להגיע למשרד התובע ולחתום על תצהיר עדות ראשית בטענה כי חזרה לבן זוגה והשיבה כי זה לא קרה (עמ' 2 שורה 16-18 לפרוטוקול הדיון). המבקשת גם הכחישה בעדותה כי ידעה שהוגשה בקשה למחיקת התביעה נוכח קשר שלה עם הפרוד וסירובה להיחקר (עמ' 2 שורה 23-25). המבקשת בעדותה טענה כי התובע התחמק ממנה כל הזמן, משך אותה חצי שנה, הבטיח לה הבטחות למזונות גבוהים, וכי לגבי האגרות בוצע קיזוז (עדותה עמ' 2 שורה 31-32, עמ' 3 שורה 2 ושורה 23-28). עוד העידה כי התובע אמר לה שיש מזונות מהירים תוך 30 יום (ראה עדותה עמ' 4 שורה 8).
5. בשלב זה בית משפט אינו בוחן ראיות או מהימנות של עדים אלא אך ורק אם קיימת הגנה ולו בדוחק למתן רשות להתגונן. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ומאחר והכרעה  בתיק מחייבת בירור עובדתי, לרבות בירור לגבי הבטחות שניתנו למבקשת, לטענתה, לגבי סכום המזונות ומועד קבלתם וכן, טענות לגבי תשלום אגרות, נחה דעתי כי יש לתת למבקשת רשות להתגונן.
6. אי לכך, ניתנת בזאת רשות להתגונן כמבוקש.
7. התצהיר ישמש כתב הגנה.
8. נוכח קבלת הבקשה למתן רשות להתגונן ונוכח סכום התביעה, היא תתברר בסדר דין מהיר בהתאם לפרק ט"ז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). התיק יתנהל תוך מתן דגש על קיצור זמן ההתדיינות. לפיכך, אני מורה כדלקמן:

א. התובע ימציא לבית המשפט ולצד השני בתוך 15 יום מהיום את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנה 214 ג' ו - 214 ח' לתקנות.

ב. הנתבעת תמציא לבית המשפט ולצד השני  בתוך 15 ימים לאחר מכן את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה לפי תקנה 214 ג' ו - 214 ח'.

ג. בתוך 30 ימים לאחר מכן יגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית על פי תקנה 214 ט' לתקנות עם העתק לצד השני. לתצהירי העדות יצורפו המסמכים שעליהם מסתמך העד בתצהירו; לא היה המסמך מצוי ברשות המצהיר, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי. תצהיר עדות שלא יוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט.

ד. אני קובעת את התיק להוכחות ליום 5.8.20 בשעה 11:00 עד 12:00.

1. בשים לב לטענות הצדדים ולסכום התביעה, מומלץ לצדדים לנסות ולהגיע להסכמות רבות ככל הניתן שכן ניהול הליך משפטי עולה ממון רב וזמן שיפוטי יקר. הכבדה וסרבול הדיון שלא לעניין יתורגמו להוצאות שיוטלו על מי מהצדדים. הצדדים רשאים להודיע על הסכמה לדיון על דרך הפשרה לפי סעיף 79א.
2. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ותזמנם לדיון.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תש"פ, 19 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.