10 אוגוסט 2020

מונחת לפני תביעה כנגד החלטת הנתבע שדחתה את תביעת התובע להכיר בפגיעה בכתף וברך שמאל, כפגיעה בעבודה לפי עילת מיקרוטראומה.

ולהלן העובדות הרלוונטיות לענייננו:

1. התובע, יליד 1972, עבד כעובד הכנות במטבח וטבח ב "אייר קפה" מטעם מ עצמון החזקות בע"מ (להלן: "המעסיק") משך 11 שנים, מיום 1.7.2007 ועד ליום 19.7.2018.
2. התובע עבד 6 ימים בשבוע.
3. ידו הדומיננטית של התובע הינה יד שמאל.
4. ביום 9.9.2018, הגיש התובע הודעה על פגיעה בעבודה בגין פגיעה בכתפו וברכו השמאלית עקב מאמץ ממושך (להלן: "התביעה למוסד").
5. ביום 9.10.2018, מילא המעסיק שאלון בגין מיקרוטראומה (להלן: "שאלון למעסיק").
6. ביום 22.10.2018, הגיש התובע שאלון מטעמו (להלן: "שאלון התובע").
7. ביום 4.11.2018, דחה הנתבע את התביעה למוסד עובדתית ורפואית.
8. ביום 8.4.2019, הגיש התובע תביעתו דנן.
9. ביום 3.12.2019, הגיש התובע הגיש תצהירו, כשאינו חתום.
10. ביום 23.12.2019, הגיש התובע תצהיר מתוקן וחתום.
11. ביום 26.5.2020, התקיים דיון הוכחות ללא נציגי ציבור, משניתנה החלטה לעניין זה. התובע נחקר על תצהירו, הנתבע סיכם בע"פ בדיון. התובע הגיש סיכומיו בכתב, והתיק הועבר לכתיבת פסק דין .

דיון והכרעה

1. התובע מבסס תביעתו על תורת המיקרוטראומה, יציר כלאיים של הפסיקה הנועד למלא את החוסר בחוק ומשכך נבחנת בזהירות שלא להרחיבה יתר על המידה. ^[1]
2. תורת המיקרוטראומה, מבוססת על כך כי אפשר ובעבודה אדם יבצע תנועה מסוימת, החוזרת על עצמה בתכיפות מספקת כדי לגרום לנזק לגוף. העיקרון הוא כי אותה תנועה, פועלת בדיוק על אותו איזור נקודתי – על מפרק או פיקת הברך לדוגמא, בתדירות כזו ולפרק זמן כזה, שתגרום לנזק, משל טיפות מים המטפטפות טיפין טיפין בנקודה מסוימת עד שיוצרות סדק.
3. ההלכה הפסוקה לגבי הוכחת מיקרוטראומה, דורשת קיום שלושה יסודות –

"הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)".^[2]

1. לגבי התשתית העובדתית הקשורה לתנועות עצמן נאמר כי התנועות –

"אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", ובלבד שיפעלו במקום מוגדר בגוף. בנוסף, תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ובלבד שתהא ממושכת וחוזרת. זאת ועוד, 'הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות אילו אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו'".^[3]

וכן –

"..נקבע כי "יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02), להלן - עניין שבח). דהיינו, פעולות אשר חוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה".^[4] [ההדגשה במקור].

"כללם של דברים – על מנת להוכיח קיומה של תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו על פי נסיבותיו, יש להצביע על קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר בגוף ועל קיומו של רצף (או רצפים) בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה. בעובדה שהמבוטח נדרש לבצע במהלך שגרת עבודתו פעולות מגוונות אין די כדי לשלול את האפשרות לקיומה של תשתית כאמור, כל עוד התמלאו התנאים הנזכרים לעיל."^[5]

1. לאחר עיון במלוא החומר בתיק וטענות הצדדים אני סבורה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת התקיימותם של אירועים תאונתיים זעירים חוזרים ונשנים אשר פעלו על מקום מוגדר בגוף – כתף וברך שמאל –ואסביר:
2. במסגרת תביעתו למוסד, צירף התובע את נספח א' ושם תיאר את סדר יומו באופן זהה כמעט לתצהירו בתביעה זו. התובע צירף לתצהירו שאלון התובע ושאלון למעסיק.
3. כך תיאר התובע את שגרת עבודתו –
   1. הכנת הדגים – פעולה הכוללת מילוי דגים ממקרר לארגז במשקל של 30 ק"ג, הרמת הארגז והעברתו למטבח. פילוט הדגים במשך שעה, בידו השמאלית כשהימנית מחזיקה את הדג. לאחר העביר את הדגים לקופסאות, הרים והכניס אותן למקרר מספר רב של פעמים לגובה. בסוף הוציא 30 ק"ג של דגים והעבירם להפשרה עבור היום הבא.^[6] בעדותו הסביר התובע כיצד הוא פילט את הדגים, עם ידו השמאלית^[7] –

"ש. אתה אוחז את הדג ביד ימין ומפלט ביד שמאל?

ת. בשני ידיים. שוטף, שם על השולחן. אני שמאלי, ועובד רק עם צד שמאל.

ש. אתה מחזיק את הדג עם יד ימין ועובד עם שמאל?

ת. אם זה שולחן העבודה שלי, אני שמאלי, הכיור מצד שמאל שלי, אז כך אני לוקח את הדג מהכיור ושם אותו עם שני הידיים, על שולחן העבודה. אני שם על קרש חתוך ומתחיל לחתוך עם יד שמאל ועם יד ימין אני מחזיק את הדג שלא יחליק."

התובע הפנה להצהרת המעסיק לגבי משקלם הכולל של הדגים.^[8] ייאמר כי בשאלון למעסיק אין התייחסות קונקרטית למשקל הדגים – אך המעסיק אישר כי התובע הרים כל יום לפחות 25-20 פעמים ארגזים השוקלים כמה ק"ג כל אחד מהם, לפחות חלק מהיום.^[9]

• 1. קבלת ירקות, פריקתם וטיפול בהם – התובע העיד כי קיבל בכל יום ירקות בארגזים שהובאו לתוך המטבח על ידי נהג המשאית^[10]. ביצע פעולות חיטוי ושטיפה ותוך כדי סידר את הארגזים והסחורה שהגיעה – כ-30 ק"ג מלפפונים, 20-25 ק"ג עגבניות, 18 ק"ג תפוח אדמה, 18 ק"ג גזר, 15 ק"ג פלפלים ו-30 ק"ג כרוב. פעולות אלו נמשכו כ-40 דקות. בתום השטיפה, התובע סידר את הירקות בקופסאות של 10 ליטר וסידר במקרר.^[11]
  2. הכנת אנטי פסטי – במסגרת יום עבודתו ובכל יום, הכין התובע את הירקות ל'סרוויס'. התובע פירט המשקלים שנדרש להרים ומשך הזמן בתצהירו - "אני מרים דליים במשקל של כ-18 ק"ג תפוחי אדמה, 10 ק"ג חצילים, 5 ק"ג גזר, 5 ק"ג בטטות ומחזיק את הדליים בעיקר ביד שמאל. בכל פעם אני מרים דלי אחד ויורד עם הדלי 19 מדרגות למטבח שנמצא בקומה למטה. כך אני עושה עם כל אחד מהדליים". בעדותו נשאל וענה כי הדרוש קילוף היה מקלף – חצי שעה – 40 דקות בסכין ידנית, חותך לפרוסות (תפו"א) מכניס לדלי מים בנפח של 18-20 ליטר (ובו הירקות), מוציא מהכיור ולשם כך ונוכח עומק הכיור היה - "מרים את הדלי, ותוך כדי הרמה מרים את הידיים והכתפיים כדי למשוך את הדלי מעומק הכיור." ולגבי כמות הדליים שהרים ביום ענה – "אם זה גזר או תפו"א. משהו כמו 5-6 דליים".^[12]
  3. הכנת רטבים – התובע הצהיר כי הכין שני סוגי רטבים בדלי ומהדלי היה מעביר לקופסת פלסטיק ולבקבוקים, תוך שימוש בידיו להרים את הנדרש לביצוע המילוי.^[13]

1. עוד הצביע התובע על פעולות שנהג לבצע בתדירות של מספר פעמים בשבוע –
   1. קבלת דגים בין 3 – 4 פעמים בשבוע. לפחות פעמיים קפואים ופעם אחת דגים טריים.^[14]
   2. פריקת סחורה 'קשה' פעם בשבוע - בסעיף 10 לתצהירו פירט לגבי קבלת הזמנות של אורז, פסטה וקמח וכן דליי חמוצים, סויה, סקה ושימורים. אותם הוא מסדר על המדף ולשם כך מתכופף ומתרומם מס' רב של פעמים. התובע העיד כי הסחורה מתקבלת למטבח וכי משקל הארגזים נע בין 5 – 50 ק"ג.^[15]
   3. מוצרי חלב – בסע' 9 לתצהירו הצהיר התובע כי קיבל מוצרי חלב 3 פעמים בשבוע – 5 ארגזים כ"א 10 ק"ג. את הארגז הוא הניח ליד המקרר התרומם ותכופף כדי לסדר את הסחורה במקרר.
2. את כל הפעולות האלו, בתדירות כאמור, היה התובע מבצע בכל יום, מהגעתו לעבודה ועד לשעה 11 בבוקר, אז היה עולה ועובד במסגרת ה'סרוויס' כשעתיים ככל שנדרש, לאחר מכן יורד חזרה למטבח, מכין פשטידות, מנקה ומסדר למשמרת ערב.^[16] כמו כן היה התובע מנקה ומחטא את משטחי העבודה במטבח באופן קבוע ועל פני כל המשמרת.
3. התובע הציג מסכת עובדתית של פעולות מגוונות אשר בחלקן בלבד פועלות על הכתף אאו הברך – הרמת משאות, סידור סחורה, שטיפת ירקות, קילוף וחיתוך ירקות, פילוט דגים, הכנת רוטבים ומילוי בקבוקים, עבודה בסרוויס, הכנת פשטידות, ניקוי וחיטוי משטחי עבודה במטבח באופן קבוע, נקיון וסדר המקרר. עבודת התובע כוללת מגוון רחב של פעולות לגביהן מפעיל התובע איברים שונים בגופו.
4. לא נעלם מעיני כי בחלק מהפעולות מפעיל התובע את הכתף והברך כמו הרמת דליים כבדים מהכיור העמוק אך לא בתדירות מספקת לקיום תשתית למיקרוטראומה. לא השתכנעתי כי מתקיימים התנאים הבסיסיים לקיום התשתית העובדתית הנדרשת בעילת מיקרוטראומה בכתף ובברך שמאל. עבודת התובע כאמור כוללת מגוון רחב של פעולות רבות לאורך היום, גם בסדר היום כפי שהציג התובע ישנן הפסקות תכופות בין הפעולות השונות שביצע כפי שפרטתי לעיל.

לסיכום

1. מכל האמור הגעתי למסקנה כי עבודת התובע במקרה דנן לא חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך רוב יום עבודתו בכתף ובברך שמאל. על כן אני סבורה כי יש לדחות את התביעה מבלי להיזקק למינוי מומחה רפואי.
2. אשר על כן התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ' אב תש"פ, (10 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. עב"ל (ארצי ) 29129-06-18 אברהם בנימין - המוסד לביטוח לאומי (6.05.2019)‏‏ ↑

2. עב"ל (ארצי) 32446-07-16 קפלה – המוסד לביטוח לאומי (5.9.17) ↑

3. עב"ל (ארצי) 26150-02-11 אלברט אמר – המוסד לביטוח לאומי (27.10.13) והאסמכתאות שם ↑

4. עניין קפלה, פסקה 14 לפסה"ד, ה"ש 3 לעיל. ↑

5. עב"ל (ארצי) 39738-05-13 נירה צבי – המוסד לביטוח לאומי (11.8.2015). ↑

6. ראו עדותו בעמ' 4 ש' 12-10 ↑

7. ראו עמ 4 ש 24-18

   ↑

8. עמ' 4 ש' 25-24 ↑

9. ראו שאלון המעסיק ↑

10. עמ' 1 לפרוטוקול עד עמ' 2 ש' 18 ↑

11. עמ' 2 ש' 27-8 וכן ס' 7-8- ↑

12. עמ' 5 לעדותו בפרוטוקול ↑

13. ס' 11 לתצהירו ↑

14. עמ' 4 לפרוטוקול ש' 19-18 ↑

15. עמ' 6 ש' 5 ↑

16. ראו עמ' 6 לפרוטוקול ↑