זוהי תביעה כספית שעניינה יחסי ספק לקוח. התובעת ציינה בסעיף 13 לכתב התביעה כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה, אך לא פירטה דבר בהקשר זה בכתב התביעה.

ביום 8.5.2019 הגיש הנתבע בקשה להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך בעכו, בטענה כי מקום מגוריו ומקום עסקו בעראבה; שם (או בדיר חנא) גם המקום שנועד לקיום ההתחייבות ואף מקום אספקת הציוד.

אתמול (14.5.2019) הגישה התובעת תגובתה וציינה כי מקום מושבה בנצרת, חלק ניכר מהעסקאות בוצע בנצרת. כספים וציוד נמסרו בנצרת ומשכך כל האלמנטים (כלשון התגובה) מצביעים על זיקה לעיר נצרת. לבקשה לא צורף תצהיר.

היום הוגשה תשובת הנתבע בה נטען כי יש לדחות את תגובת התובעת ולו משום שלא צירפה תצהיר בתמיכה לו. עוד נטען כי הציוד נמסר בעראבה, שם גם נערכו החשבונות בין הצדדים, וכי מעולם לא הגיע הנתבע לנצרת לביצוע עסקה כלשהי עם התובעת.

ביני לביני הגישה התובעת "הודעה משלימה" ובה הודיעה על השלמת תגובתה בדרך של הוספת תצהיר והשלמת פרטים.

אפתח בכך שלא נתבקש וממילא איני מאשר את השלמת הפרטים והגשת תצהיר באיחור. לתובעת היה די והותר זמן להיערך ולהגיש תגובה סדורה ומלאה, נתמכת בתצהיר. אף לא ברורה לי הדרך הדיונית בה בחרה תובעת לעשות כן. בהקשר זה אציין כי תגובתה של התובעת מיום 14.5.2019 אינה מזכירה ולא ברמז דבר קיומו של תצהיר ואינה מפנה לתצהיר.

"ההודעה המשלימה" נמחקת אם כן.

ולעצומה של בקשה, שני הצדדים עשו מלאכתם קלה באופן הגשת כתבי הטענות, לא פירטו את טענותיהם ואף לא היטיבו לנמקן. יש להצטער על כך.

מכל מקום, בבואי להחליט, עלי לבחון את המונח לפניי. מצד אחד הנתבע, הטוען בתצהיר כי מקום מושבו, המקום שנועד לקיום ההתחייבות ומקום אספקת הציוד מקנים סמכות מקומית לבית משפט השלום בעכו; ומן הצד השני התובעת, אשר טוענת טענות עובדתיות (חלקן אינן רלוונטיות כמו מקום מושבה) מבלי לתמוך אותן בתצהיר ומבלי להניח כל טענה משפטית נגד טענות הנתבע.

מצב דברים זה דוחק לקבלת הבקשה.

אני מורה אם כן על העברת התיק לבית משפט השלום במחוז חיפה. המזכירות תביא החלטה זו לפני כב' נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה לשם ניתובו.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.