1. בהחלטה מאתמול, בין היתר מאחר והשוואת חתימת המצהיר הנחזית בתצהיר המתוקן שהוגש באותו יום במסגרת הבקשה להטלת צווי עיקול זמניים, לחתימת המצהיר בתצהיר שהוגש תחילה עם אותה בקשה, מעלה ספק בלתי מבוטל לגבי נסיבות החתימה על התצהיר המתוקן הנזכר, הוריתי כי "ב"כ המבקש יגיש עד מחר את ה מ ק ו ר של התצהיר שצורף לבקשה ואת ה מ ק ו ר של התצהיר המתוקן המצ"ב..." (ההדגשות במקור).

2. ההחלטה הנזכרת ברורה. אף דומה כי היא הובנה בידי ב"כ המבקש, אשר הודיע בעקבות נתינתה כי "תצהירי התובע המקוריים יוגשו עד מחר... כאמור בהחלטת כב' בימ"ש מהיום".

3. היום הועלה ללשכתי תצהיר אחד, שאינו אחד משני התצהירים הנזכרים לעיל (השוו את תאריכי אישור החתימה בתצהירים).

4. איני רואה מנוס, לכאורה, נוכח הזהות לכאורה בין חתימות המצהיר בשני התצהירים מושא החלטתי הנזכרת והספק העולה מזהות זו בענין נסיבות החתימה על התצהירים הללו, מהעברת העתקי התצהירים מושא החלטתי הנזכרת לעיל, לידי הנהלת בתי המשפט, על מנת שתשקול העברת הענין להמשך טיפול בידי הגוף הרלוונטי או הגופים הרלוונטיים.

5. טרם אחליט בענין, ניתנת בזאת הזדמנות לב"כ המבקש לטעון בענין בתוך 3 ימים.

6. לעיוני בעוד 4 ימים.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ט, 11 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.