תביעה הנוגעת לשכר טרחת עו"ד.

התובע מבקש לחייב את הנתבע להשיב לו את שכר טרחה ששילם בסכום של 10,500 ₪. בנוסף ביקש לחייב את הנתבע בפיצויים בגין נזק שלטענתו נגרם לו בשל ייצוג רשלני ואובדן הכנסות כרופא.

אין מחלוקת כי התובע פנה אל הנתבע כדי שזה ייצג אותו במסגרת וועדת ייעוץ ומעקב של הטכניון.

לטענת התובע, בהתאם להסכם שכר הטרחה מיום 28.02.19 התחייב התובע לשלם לנתבע סכום של 28,000 ₪ כאשר הוא שילם לנתבע מקדמה בסך 8,000 ₪ ומסר לו עוד 8 שיקים בסכום כולל של 20,000 ₪ (2,500 ₪ כל שיק) – הסכם שכר הטרחה הוגש וסומן נ/1. לטענתו, הנתבע פרע את השיק הראשון ולאחר מכן התובע ביטל את כל שאר השיקים, זאת לאחר שהתברר לו כי הנתבע כלל אינו יכול לייצג את התובע בפני אותה וועדה, וכי לצורך נקיטה בהליכים בבית משפט דרש שכר טרחה נוסף.

התובע הוסיף וטען כי בשל יעוץ משפטי רשלני שקיבל, לא הופיע בפני אותה וועדה, ומשום כך ניתנה החלטה שחייבה אותו לחזור על שנה אקדמית, ומשום כך גם נגרמו לו הפסדי שכר ושכר לימוד אקדמאי. התובע העמיד את תביעתו על סכום כולל של 31,239 ₪.

הנתבע ביקש לדחות את התביעה. לטענתו, הוא אכן ייצג את התובע בפני אותה וועדה, שלח אליה מספר מכתבים ודרש ממנה לאפשר לו לייצג את התובע ולהופיע בפניה. בשעה שהוועדה סירבה, המליץ לתובע לפנות לבית משפט, ועל כן דרש מהתובע שכר טרחה נוסף, בהתאם להסכם שכר הטרחה שנחתם, אלא שמרגע זה, התובע ביקש לנתק את הקשר. הנתבע הדגיש כי התובע חתם על הסכם שכר הטרחה פעמיים ואף אישר כי קיבל לידיו העתק מההסכם.

הנתבע מדגיש, כי על אף שהיה רשאי לנקוט נגד התובע בהליכי הוצאה לפועל, לצורך פרעון מלוא השיקים שבוטלו (7 שיקים בסכום של 2,500 ₪ כ"א) הרי שלפנים משורת הדין נמנע מלעשות כן, וחרף זאת התובע הגיש את התביעה הנוכחית. עוד הפנה לנזקים שנגרמו לו בעקבות ביטול השיקים.

הצדדים הסכימו, כי יינתן פסק דין אשר ינומק בקצרה, בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.

לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות, וטענות הצדדים מצאתי לקבל את התביעה באופן חלקי.

מחומר הראיות התרשמתי, כי במסגרת שכר הטרחה ובמסגרת ההסכמות שהושגו בין הצדדים, הרי שלסוגיית הייצוג הפרונטלי של הנתבע בפני הוועדה, היה משקל משמעותי ולכן שעה שהוועדה לא אפשרה לנתבע להופיע בפניה, הרי שפעולות הייצוג שבוצעו על ידי הנתבע, כללו בעיקר משלוח מכתבים בהם דרש מהוועדה לאפשר לו להתייצב לדיון המתוכנן. באותם מכתבים אף לא פירט הנתבע את טענות התובע לגופה של מחלוקת, בניסיון להדוף את טענות הוועדה נגד התובע.

משכך, לאחר שבפועל הנתבע לא התייצב בפני הוועדה ולא ייצג את הנתבע באותו דיון (למעט משלוח מכתבים סביב שאלת ההתייצבות בפני הוועדה) היה על הנתבע להשיב לתובע חלק משכר הטרחה.

יתרה מכך, על אף שהסכם שכר הטרחה כלל גם הגשת "ערעור במידת הצורך" (ר' נ/1 – הסכם שכה"ט) הנתבע לא הציג אסמכתאות על כך שביקש לערור על סירובה של הוועדה לאפשר לו להתייצב בפניה. מן הצד השני לקחתי בחשבון את העובדה, כי נרשם בהסכם שזה אינו כולל פניה לבית משפט אזרחי (הסכם שכ"ט הוגש וסומן נ/1).

כמו כן שקלתי ובחנתי את טענות התובע לנזק שנגרם לו בשל יעוץ שניתן, ומנגד העדר ראיות ממשיות בעניין זה בפרט בכל הנוגע לקשר הסיבתי הנדרש, וכן הקטנת נזק ואשם תורם. כך גם לא הוצגה ההחלטה עצמה של הוועדה. בנוסף רכיבי התביעה שמעבר לסכום של 10,500 ₪ ששולם, לא פורטו ולא בוססו די הצורך.

לאור כל האמור, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, מצאתי כי בנסיבות המקרה, יש לחייב את הנתבע להשיב לתובע סכום של 7,000 מתוך הסכום ששולם (10,500 ₪), כך ששכר הטרחה שיוותר בידי הנתבע בנסיבות המקרה יעמוד על 3,500 ש"ח. בנוסף מצאתי, לחייב הנתבע בהוצאות בסך 1,000 ₪.

בפסיקת סכום זה וכן בפסיקת סכום ההוצאות, לקחתי בחשבון את העובדה שהנתבע לא הגיש נגד התובע הליכים בהוצאה לפועל לצורך פירעון יתרת השיקים, וכן את סכום התביעה בשים לב לסכום שנפסק בסופו של יום.

התוצאה

אני מחייב את הנתבע להשיב לתובע סכום של 7,000 ₪ (ההפרש בין הסכום ששולם 10,500 ל-3,500 ₪). בנוסף אני מחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

מאחר שהנתבע הפקיד בקופת בית המשפט סכום של 10,000 ₪, הרי שמתוך כספי הפקדון, סכום של 8,000 ₪ יועבר על ידי מזכירות בית משפט לתובע (באמצעות ב"כ התובע) והיתרה - 2,000 ₪ תוחזר לנתבע.

יובהר כי בהתאם להחלטת בית משפט מיום 16.01.20 הותר לשני הצדדים להיות מיוצגים.

בנוסף להסדר הדיוני שהושג יוער, כי על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, בתובענה בהליך של תביעות קטנות, פסק הדין ינומק באופן תמציתי, ובהתאם לשני אלה ניתן פסק הדין.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין, וזאת תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין, לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, כ"ד אב תשפ"א, 02 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.