1. בפניי תביעה לפיצוי בגין ארבעה ביקורי טכנאי אשר תואמו בין הנתבעת ובין התובע, על מנת לבדוק את טענתו של התובע לחיובים חריגים בגין צריכת הגז בביתו. לטענת התובע, בכל ארבעת המקרים בהם תואמו כאמור ביקורי הטכנאי, הוא המתין בביתו לבוא הטכנאי לשווא, וזה לא בא.
2. לכתב התביעה צירף התובע התכתבות בינו ובין הנתבעת בדוא"ל ובוואטסאפ, וכן טופס הזמנה של הנתבעת, בו נכתב (בין השאר) - "דחוף מאוד, ביטלו לו כבר ארבע פעמים."
3. אם כי לא ציין זאת מפורשות בכתב התביעה, עותר התובע לקבלת פיצוי בסך של 600 ₪ עבור כל אחד מארבעת הביקורים שתואמו והטכנאי לא הגיע, זאת על פי הוראות סעיף 18א(ד)(1) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן), סך הכל 2,400 ₪, ופיצוי נוסף בסך של 900 ₪ עבור הטרחה והטרדה שב"מרדף" אחר נציגי הנתבעת וביטול זמנו בהמתנה בביתו להגעת הטכנאי. סך הכל הועמדה התביעה, איפוא, על 3,300 ₪.
4. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה. בדיון שהתקיים בתובענה, אליו התייצבה מנהלת הנתבעת, טענה כי כתב ההגנה לא הוגש משום ש"נפל בין הכסאות", טענה שנותרה טענה בעלמא שלא באה לה ולו ראשית ראיה.
5. על אף שמנהלת הנתבעת לא הכחישה כי תואמו עם התובע ארבעה ביקורי טכנאי, שלאף אחד מהם לא הגיע טכנאי הנתבעת בפועל, טענה מנהלת הנתבעת שוב ושוב, כי דין התביעה להידחות על הסף, משום שהתובע מצא לעצמו, בהגדרתה "פלטפורמה נוחה" להגיש תביעה בלתי מוצדקת ולהתעשר בכוונת מרמה על חשבון הנתבעת. כן טענה מנהלת הנתבעת, כי כלל לא היתה צריכה חריגה, ומכל מקום, לא נדרשה הימצאותו של התובע בבית בעת הגעת הטכנאי, שכן מונה הגז נמצא מחוץ לביתו.

דיון והכרעה

1. בהתאם למצוות סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976, ינומק פסק הדין בקצרה.
2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת ראיותיהם, מצאתי כי דין התביעה להתקבל במלואה, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות.
3. אין מחלוקת בין הצדדים, כי תואמו ארבעה ביקורי טכנאי וכי הטכנאי לא הגיע. נציגת הנתבעת הודתה בכך, וכן יש לכך ראיה במסמך הנתבעת שצורף לכתב התביעה. די בכך על מנת להקנות לתובע את הפיצוי הקבוע בחוק הגנת הצרכן. אין כל רלוונטיות לשאלה האם היו צריכות חריגות בחשבונו אם לאו, או אם נדרשת נוכחותו בבית לצורך הבדיקה אם לאו.
4. ראוי לציין, כי לא היה בידי מנהלת הנתבעת להציג בדיון את כרטיס הלקוח, את פירוט השיחות שנערכו עמו, את מועדי הביקורים שתואמו עמו ואת הסיבות לכך שהטכנאי לא הגיע לאף אחד מארבעת הביקורים, וזאת על אף שניתן היה לצפות כי נתונים הרלוונטים אלו יוצגו בדיון, במיוחד משלא טרחה הנתבעת להגיש כתב הגנה.
5. לשון החוק ברורה והיא עולה בקנה אחד עם תכליתה של החקיקה הצרכנית החדשה, לפיה הוכר הצרכן כמי שזכאי לקבל שירות נאות ויחס הולם, וכחלק מכך - כמי שזמנו אינו הפקר. דוגמאות לחקיקה צרכנית זו ניתן למצוא בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012; תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), תשע"ב-2012; וגם בסעיף 18א לחוק הגנת הצרכן. תכליתה של חקיקה זו היא שיפור איכות השירות, מניעת תחושת תיסכול ובזבוז משאבים אצל הצרכן ומניעת השחתת זמנו של הצרכן לריק (ראה ת"ק (פתח תקווה) 40009-05-15 כהן ואח' נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ [8.11.2015]).
6. אכן, סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן מהווה פלטפורמה עבור צרכנים לעמוד על זכויותיהם, אולם בדיוק לשם כך הוא נועד, ויישומו על ידי הצרכנים בדרך של הגשת תביעות לבית המשפט, במקרים המתאימים, אין בו טעם לפגם, כפי שניסתה להציג זאת מנהלת הנתבעת, ואין בו משום "כוונת מרמה", אלא להיפך, יש בו משום מילוי של תכלית חקיקתו.
7. לאור האמור לעיל, ובהעדר מחלוקת כי בכל ארבע הפעמים בהן תואם ביקור הטכנאי, הוא לא הגיע, הרי שיש להחיל את הוראות החוק על המקרה, ולחייב את הנתבעת בסך של 600 ₪ עבור כל אחד מארבעת הביקורים, סך הכל - 2,400 ₪.
8. בנוסף, אני מקבלת את תביעת התובע לפיצוי בסך של 900 ₪ בשל ביטול זמנו (ארבע פעמים!) והטרחה הכרוכה בנסיון לתאם ביקורים מול הנתבעת ולקבל מנציגיה מענה ראוי, כפי שבא לידי ביטוי בהתכתבויות שצורפו לכתב התביעה.
9. אציין, כי הזלזול שגילתה הנתבעת בהתנהלותה מול התובע נמשכה גם במסגרת הליכים אלו, כאשר, כאמור, לא טרחה להגיש כתב הגנה ולא הביאה עמה לדיון את הנתונים הרלוונטים להתנהלות מול התובע ואף מצאה לנכון להאשימו בנסיון להוציא ממנה כספים במרמה (!) רק משום שעמד על זכויותיו כצרכן על פי חוק. מצאתי לנכון לתת ביטוי להתנהלות זו של הנתבעת בשיעור ההוצאות שאפסוק לטובת התובע.
10. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,300 ₪.
11. בנוסף, ובשים לב לאמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.
12. הסכום הכולל בסך של 4,300 ₪ ישולם לתובע בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ח תשרי תש"פ, 27 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.