בשם המאשימה: עו"ד עידן סטולוב

בשם הנאשם: עו"ד שמשון וייס

רקע ועובדות כתב האישום

1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר דיוני שכלל את תיקון כתב האישום, בעבירות שעניינן דרישת רכוש על ידי אדם מזויין, לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק); תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק; ותקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק.

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 13.4.2019 בשעה 22:38 שהה הנאשם בחניון של פארק נאות שקמה בראשון לציון ביחד עם שני חברים, כשהוא מחזיק באקדח אוויר של אחד מחבריו (אברהם). באותה שעה עברו במקום אביתר פז, שהיה חייל, ואדיר תמם (להלן: אביתר ו-אדיר וביחד: המתלוננים). הנאשם ניגש לכוון המתלוננים כשהוא אוחז בידו באקדח, כיוון את האקדח לעבר מצחו של אביתר ודרש ממנו פעמיים את כספו באומרו "זה שוד, תביאו לי את כל הכסף". בתגובה מסר אביתר את ארנקו לנאשם, אז כיוון הנאשם את האקדח לעבר ראשו של אדיר ואמר לו "תביא גם אתה". אדיר מסר אף הוא את ארנקו לנאשם והמתלוננים החלו להתרחק מהמקום. בשלב כלשהו פנה אביתר לנאשם וביקש ממנו את תעודת החוגר שלו, ובתגובה החל הנאשם לירות על הנאשמים מספר כדורים אשר פגעו ברגלו של אדיר ובצווארו ואפו של אביתר. כתוצאה מהמתואר נגרם לאביתר שפשוף באפו. בהמשך למתואר, השיב הנאשם למתלוננים את ארנקם, כשצעדו לעברו ואמר להם: "זו מתיחה. תחזרו, זה ילד קקה".

3. בהודעה משותפת של ב"כ הצדדים, שהוגשה על פי החלטתי לאחר מועד הטיעונים לעונש, הובהר שהאקדח בו השתמש הנאשם הוא אקדח "איירסופט".

4. במסגרת ההסדר הדיוני הצהירה המאשימה שמיד לאחר ביצוע העבירות הביע הנאשם חרטה כנה על מעשיו והשיב את הרכוש למתלוננים. בסיום הדיון הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר, שנוכח גילו של הנאשם הוא גם תסקיר חובה. בסופו של יום הוגשו בעניינו של הנאשם שלושה תסקירים לעונש, על אודותם ארחיב בהמשך. כבר עתה ניתן לומר שלמרות שבתחילת הדרך אופיין ההליך הטיפולי בקשיים, הרי שבסופו של יום המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה, צו של"צ בהיקף של 280 שעות ופיצוי למתלוננים.

בהמשך הוגשה בעניינו של הנאשם אף חוות דעת של הממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם נמצא כשיר לרצות מאסר בדרך של עבודות שירות.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

5. ב"כ המאשימה הגיש תמונות של אביתר, המתעדות את השפשוף שנגרם לאפו.

6. ב"כ המאשימה עמד על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם ועל נסיבות ביצוע העבירות, כמפורט בכתב האישום, והטעים את חומרתה של עבירת דרישת נכס באיומים, שלדבריו פוגעת קשות בביטחון הציבור ומחייבת ענישה מרתיעה שתסייע במיגור התופעה. התובע טען כי בהינתן הנסיבות המתוארות בכתב האישום נעשה עם הנאשם חסד בכך שלא הועמד לדין בגין עבירת שוד. בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות ובפסיקה הנוהגת, ביקש התובע לקבוע מתחם ענישה הנע בין 10 לבין 24 חודשי מאסר בפועל, וכפועל יוצא מכך לדחות את המלצת שירות המבחן, שלדבריו "סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה ומשיקולי ענישה רחבים". עוד העלה ב"כ המאשימה ספקות בנוגע לטיפול שעבר הנאשם, שלדבריו אינו ייעודי לסוג העבירות בהן הורשע ולא ברור אם פחת הסיכון הנשקף הימנו. לאור האמור, ובהינתן שמהתסקירים עולה שעד היום מתקשה הנאשם לבחון לעומק את הגורמים שברקע להתנהלותו, נטען שאין הצדקה לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם, חרף גילו הצעיר של הנאשם ועברו הנקי. בשקלול מכלול השיקולים ביקש התובע למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה שהוצע, ולצד זאת להשית עליו מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננים.

7. מנגד, טען ב"כ הנאשם שנסיבות ביצוע העבירות מלמדות על "מתיחה שהסתבכה". לדבריו, הנאשם החזיק באקדח "איירסופט" של חברו במטרה למתוח זוג חברים להם המתין בפארק, ובעקבות "טעות בזיהוי" "מתח" את המתלוננים ו"בטעות" ירה עליהם. הסנגור ביקש למצוא חיזוק לטענתו בכתב האישום, בו צוין שהנאשם אמר למתלוננים "זו מתיחה" ובכך שהשיב להם את רכושם בסמוך לאחר מכן. בהיעדר כוונה לשלול את רכוש המתלוננים, טען הסנגור שיש מקום לאבחן את ענייננו של הנאשם מהמקרים החמורים שנדונו בפסקי הדין שהוגשו מטעם המאשימה.

ב"כ הנאשם הרחיב בטיעוניו ביחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם, צעיר כבן 21 כיום (ובן 19 במועד ביצוע העבירות), בעל נסיבות חיים מורכבות, נעדר עבר פלילי ובן למשפחה נורמטיבית ותומכת. הסנגור ציין כי הגם שהתהליך הטיפולי ידע עליות ומורדות הרי שבסופו של דבר, משהבין הנאשם את משמעות השיקום במסגרת ההליך המשפטי, הוא נרתם להליך הטיפולי, מסר בדיקות שתן נקיות לאורך זמן ומאז ביצוע העבירות לא נפתחו נגדו תיקים חדשים. במצב דברים זה נטען ששליחת הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה לדרדרו לעולם הפשע, דבר המנוגד לאינטרס הציבורי, שבמקרה זה מחייב את שיקומו והשבתו לחברה כאזרח תורם. הסנגור הדגיש את החרטה שהביע הנאשם למן תחילת הדרך, את הודאתו בהזדמנות הראשונה, ואת שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה. עוד צוין שהנאשם שילם מחיר כבד בגין הסתבכותו, בכך ששירותו הצבאי הופסק והוא שהה משך תקופה של למעלה משנה במעצר בית מלא. לגישת הסנגור, בהסתכלות כוללת על נסיבות המקרה, התיק קרוב יותר לסיום ב"אי הרשעה", מאשר לסיום באופן בו ירצה הנאשם עונש של מאסר בפועל. עוד נטען שהמלצת שירות המבחן לא ניתנה בכדי, אלא היא נסמכת על התנהלותו החיובית של הנאשם במשך מספר חודשים ועל גילו הצעיר. בנסיבות אלו עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה, ולכל היותר להרחיב את היקף שעות השל"צ "ככל שבית המשפט יסבור שכדי לאזן את השיקולים נדרש היקף נרחב".

8. הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, התנצל, הביע חרטה עמוקה ובושה על מעשיו, והבטיח שלא יחזור על מעשיו לעולם.

קביעת מתחם העונש ההולם

9. קביעת מתחם העונש ההולם לאירוע הפלילי נעשית בהתאם לעיקרון ההלימה, היינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירות בנסיבותיהן ומידת אשמתו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם הענישה ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

הערכים החברתיים שנפגעו ונסיבות ביצוע העבירות

10. במעשיו פגע הנאשם בערך המוגן שעניינו שמירה על קניינו של אדם ועל תחושת הביטחון שלו. על חומרת העבירה של דרישת נכס באיומים עמד בית המשפט העליון בע"פ 1938/13 גרבאן נ' מדינת ישראל (27.2.14), פסקה 5 (להלן: עניין גרבאן). הגם שהדברים נאמרו ביחס לעבירה שבוצעה תוך שימוש בסכין, דומני שהם יפים גם לענייננו:

1. "העבירות בהן הורשע המערער – דרישת נכס באיומים ואחזקת סכין שלא כדין – הן קשות, לרוב הן מכוונות כלפי אנשים תמימים, ההולכים להם ברחובה של עיר, או כאלה העובדים לפרנסתם. באמצעות הטלת אימה ופחד גוזלים אותם עבריינים נכסים וסכומי כסף מבעליהם, שעמלו קשה להשגתם. לפעמים הקרבנות נבחרו בצורה שרירותית ולפעמים במכוון בשל ההנחה שקבוצות אלה או אחרות קלות יותר לניצול…".

נסיבות ביצוע העבירות

11. נסיבות ביצוע העבירות הן חמורות. הנאשם דרש מהמתלוננים את כספם תוך שימוש באקדח מסוג איירפוסט הנחזה לאקדח רגיל. את האקדח כיוון הנאשם לראשם של המתלוננים. כתוצאה מהבהלה שאחזה בהם, מסרו המתלוננים לנאשם את מבוקשו. בהמשך אף הגדיל הנאשם עשות וירה מספר כדורים לעברם של המתלוננים שפגעו בהם. מעובדות כתב האישום עולה שאחד הכדורים גרם לשפשוף קל באפו של אביתר, ומכאן שבשעת הירי כיוון הנאשם את האקדח לפניו של אביתר. טענות הנאשם כי מדובר במתיחה וכי ירה על המתלוננים "בטעות" נעדרות תימוכין, מה גם שהן אינן מתיישבות עם ההסברים שמסר לשירות המבחן, לפיהם הגיע למקום כדי לצרוך סמים וכי "באופן אימפולסיבי החליט לאיים על המתלוננים ודרש את כספם, כשהחזיק וירה באקדח אוויר שהיה ברשותו. בנוסף, מסר כי כעבור זמן קצר התעשת והשיב למתלוננים את ארנקם כמתואר". עוד ציין הנאשם שהוא חש אובדן שליטה בסיטואציה ותלה את התנהלותו האימפולסיבית ברצונו להוכיח את גבריותו בפני חבריו. נוכח כל האמור יש לדחות מכל וכל את הטענה כי מדובר במתיחה שהסתבכה. למותר לציין שדברי הנאשם למתלוננים, לפיהם מדובר במתיחה, אינם מעידים שכך היו פני הדברים, שכן הם נאמרו רק בסוף האירוע, לאחר שהנאשם הבחין שפגע באביתר ולאחר שככל הנראה הבין שהסתבך באירוע פלילי חמור, אותו היה ביכולתו להפסיק בשלבים מוקדמים יותר.

12. לצד הנסיבות לחומרה, יש ליתן את הדעת לכך שאין מדובר באירוע מתוכנן. מבלי להקל ראש במעשים, העובדה שמדובר באקדח מסוג "איירסופט", היורה כדורי פלסטיק, מפחיתה עד מאד את יכולתו של האקדח לגרום לנזק חמור. משכך, פוטנציאל הנזק שיכול היה להיגרם נמוך יחסית וכך גם הנזק שנגרם בפועל. הרכוש שנלקח הוחזר, כאמור, למתלוננים באופן מידי.

1. 13. נוכח כל האמור, מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה היא בינונית-נמוכה.
2. מדיניות הענישה הנוהגת
3. 14. טרם אדרש לפסיקה הנוהגת, מצאתי להעיר שעל אף תיקון סעיף עבירת דרישת נכס באיומים בכתב האישום, מעבירה לפי סעיף 404 סיפא לחוק, המחמירה יותר, לעבירה לפי סעיף 404 רישא לחוק, המקלה יותר, כמעט ולא תוקנו עובדות כתב האישום, והן לא הותאמו לסעיף החדש. משכך, נותרו עובדות כתב האישום על הצד המחמיר, קרי, דרישת הנכס "כשהעבריין נושא נשק חם או קר". כפי שצוין לעיל, עת נדרש בית המשפט לקבוע מתחם עונשי, עליו להתבסס, בין היתר, על נסיבות ביצוע העבירות, להבדיל מהתבססות טכנית על סעיף העבירה תוך התעלמות מנסיבות המקרה. כאמור, במקרה שלפנינו השתמש הנאשם בנשק שהוא לכל הפחות נשק קר, ומכאן השימוש שייעשה, בין היתר, גם בדוגמאות מן הפסיקה בהן הורשעו נאשמים בעבירה לפי סעיף 404 סיפא לחוק, כמובן בשינויים המחויבים ותוך עריכת השוואה בין חומרת המעשים בכל מקרה ומקרה, הנזק הפוטנציאלי, התכנון שקדם למעשים וכיו"ב. להלן יובאו מספר דוגמאות, לרבות פסקי דין שהוגשו מטעם הצדדים.
4. א. בת"פ (מרכז-לוד) 32569-05-18 מדינת ישראל נ' מסארווה (31.12.2018) (להלן: עניין מסארווה) הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירה של דרישת נכס באיומים (סעיף 404 סיפא לחוק). הנאשם הגיע לתחנת דלק כשהוא רעול פנים ומצויד בסכין מטבח גדולה, דרש מעובד המקום סיגריות ובהמשך שלף את הסכין ממכנסיו ודרש באיומים את כספי הקופה. בתגובה מסר העובד לנאשם 19 קופסאות סיגריות. בהמשך איים הנאשם על העובד שיהרוג אותו. בנסיבות המקרה סבר בית המשפט המחוזי שיש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל- 28 חודשי מאסר בפועל, אולם בסופו של יום העמיד את הרף העליון של המתחם על 18 חודשי מאסר נוכח עמדת המאשימה. על הנאשם הושת עונש של 12 חודשי מאסר, בין היתר נוכח עמדת המאשימה שהגבילה עצמה לעונש זה. בעניין מסארווה הובאו מספר דוגמאות נוספות אליהן אתייחס להלן.

ב. בע"פ 1938/13 גרבאן נ' מדינת ישראל (27.02.2014), שהוגש מטעם המאשימה, אישר בית המשפט העליון עונש של 36 חודשי מאסר בפועל שהוטל על נאשם בעל עבר פלילי מכביד, שהורשע בעבירות של דרישת נכס באיומים (סעיף 404 סיפא לחוק) והחזקת סכין לאחר שדרש מעובדת מכולת כסף מזומן, תוך שאיים להורגה בעודו מניף לעברה סכין מטבח גדולה.

ג. בע"פ 7538/11 גיגי נ' מדינת ישראל (21.2.2012) אושר עונש מאסר של 8 חודשים שהוטל על נאשם שהורשע בשתי עבירות של דרישת נכס באיומים ובעבירה של היזק בזדון. באותו מקרה נכנס המערער לחנות באישון לילה ואיים באמצעות מזלג על המתלוננת שתמסור לו את הכסף שהיה בקופה בסך של 900 ₪ ואת מכשיר הפלאפון שלה, ואף שבר את מכשיר האינטרקום בחנות.

ד. בת"פ (מחוזי נצ') 42172-06-13 מדינת ישראל נ' היב (9.10.2013) הורשע הנאשם בעבירה של דרישת נכס באיומים וכן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש (בתיק שצירף). הנאשם תדלק את רכבו בתחנת דלק, מבלי שהתכוון לשלם עבור הדלק. משניגש המתלונן לנאשם לגבות את התשלום עבור הדלק, שלף הנאשם סכין, אחז בה באופן מאיים ונמלט מהמקום מבלי לשלם. מתחם העונש שנקבע לעבירת דרישת נכס באיומים היה בטווח שבין 8 ל- 12 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נדון לעונש כולל של 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית בגין שני התיקים.

ה. בת"פ (מחוזי ת"א) 57103-05-15 מדינת ישראל נ' סעדי (30.11.2015), הורשע הנאשם בביצוע עבירה של דרישת נכס באיומים (סעיף 404 סיפא לחוק). הנאשם איים באמצעות סכין על המתלונן, עמו היה לו סכסוך כספי, נטל ממנו את רכושו ודרש את כספו. מתחם העונש ההולם שנקבע נע בין 6 ל- 36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נדון ל-10 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

ו. בת"פ (מחוזי ת"א) 49909-07-14 מדינת ישראל נ' טוניק (8.7.2015) הורשע הנאשם בעבירות דרישת נכס באיומים וגניבה. הנאשם נכנס יחד עם שני אחרים, לחנות כשהם רעולי פנים, איימו על עובד החנות באמצעות מברג ונטלו ממנו כסף מזומן וחפיסות סיגריות. בנסיבות המקרה נקבע מתחם עונשי הנע בין 3 ל-18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נדון לעונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות מטעמי שיקום, לאחר שעבר הליך גמילה מסמים ולאחר שעלה חשש שמאסר של ממש יסיגו לאחור.

ז. בת"פ (מחוזי ב"ש) 1031-03-18 מדינת ישראל נ' ספנייב (29.10.2018) (להלן: עניין ספנייב) הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירה של דרישת נכס באיומים (סעיף 404 סיפא לחוק). הנאשם התקרב אל המתלונן כשהוא מחזיק את ידו מתחת לחולצתו על מנת לגרום למתלונן לחשוב שהוא אוחז באקדח, הורה למתלונן לתת לו כסף, אולם המתלונן סירב. בהמשך, שב הנאשם ורץ לעבר המתלונן כשהוא אוחז בידו סכין, ודרש ממנו כסף. המתלונן התקשר למשטרה והנאשם נבהל ונמלט מהמקום. בנסיבות המקרה נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 9 ל- 27 חודשים מאסר בפועל. על הנאשם הוטל עונש של 26 חודשי מאסר שכללו הפעלת מאסר מותנה.

ח. בת"פ (מחוזי חי') 30138-10-15 מדינת ישראל נ' נגוסה (28.2.2016) הורשע הנאשם בביצוע עבירה של דרישת נכס באיומים והושתו עליו 12 חודשי מאסר בפועל כעונש עיקרי. על פי עובדות המקרה דרש הנאשם מהמתלונן כסף, תוך שימוש באיומים, כשהוא נושא חפץ חד. בנסיבות המקרה נקבע מתחם עונש הולם הנע בין עונש 6 ל-18 חודשי מאסר.

ט. בת"פ (שלום ב"ש) 30844-03-20 מדינת ישראל נ' מנגיסטו (31.1.2021) הורשע הנאשם לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות של דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 רישא לחוק, איומים, היזק לרכוש במזיד, גניבה והחזקת סכין. מדובר ברצף של עבירות שתחילתן בכך שהנאשם נכנס לחנות, איים על המתלונן כי ירצח אותו ואת משפחתו ובהמשך הגיע לחנות אחרת של אותו מתלונן ובעודו אוחז בסכין גדולה ומנופף בה, דרש מעובד החנות בקבוקי אלכוהול, שתיה קלה וסיגריות. כמו כן, ניפץ הנאשם בבעיטה את דלת החנות. העובד מסר לנאשם את הרכוש. בנסיבות המקרה נקבע מתחם ענישה הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר. על הנאשם הושת עונש של 23 חודשי מאסר בפועל שכללו 4 חודשי מאסר מותנה שהופעל.

15. לצד האמור, ניתן למצוא דוגמאות בהן מתחמי ענישה שנקבעו במקרים בהם הורשעו נאשמים בעבירות של דרישת נכס באיומים שבוצעו באמצעות סכין כללו עונשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות ברף תחתון (ראו למשל המבואות שאוזכרו בעניין ספנייב).

16. כפי שניתן להיווכח, ברובם המוחלט של המקרים שאוזכרו נדונו מקרים חמורים בהרבה מהמקרה שלפנינו, בין אם משום התכנון שקדם לביצוע העבירות ובין אם בשל החבירה לאחרים, ריבוי המעשים באירוע העברייני, או לקיחת הרכוש בפועל. אשר על כן, לאחר שנתתי דעתי לערכים המוגנים שנפגעו ולמידת הפגיעה בהם, לנסיבות ביצוע העבירות ולמדיניות הענישה הנוהגת, כאשר מצד אחד השתמש הנאשם בנשק קר, ומהצד השני המתלונן לא נפגע באופן משמעותי, וכאשר ממילא יכולתו של הנשק בו השתמש הנאשם לפגוע היא מוגבלת ופחותה, ככלל, מפגיעת סכין, וכאשר למעשים לא קדם תכנון מוקדם, אני קובע שמתחם העונש ההולם בנסיבות המקרה שלפניי נע בין 9 חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר.

קביעת עונשו של הנאשם – נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

17. הנאשם רווק כבן 21, נעדר עבר פלילי. בעת ביצוע העבירות היה הנאשם כבן 19. מתסקיר שירות המבחן מיום 9.11.2020 עולה כי הנאשם גדל בנסיבות מורכבות, הוריו נעדרו פניות מלאה לצרכיו הרגשיים ומגיל צעיר חבר לחברה שולית והחל לצרוך סמים ואלכוהול. הנאשם סיים 10 שנות לימוד ולאחר חצי שנת שירות בצה"ל ביצע את העבירות ושוחרר מהשירות הצבאי.

מהתסקיר עולה שמלכתחילה נטל הנאשם אחריות על מעשיו ואף הביע בגינם חרטה כנה, הגם שצמצם מחומרתם ומהפגיעה במתלוננים. נמסר שהנאשם מאופיין באימפולסיביות ונוטה לפעול מתוך חשיבה לטווח קצר. הגם שצוין שהנאשם הורתע ממעצרו ובעל תכניות נורמטיביות לעתיד, הוערך הסיכון להישנות עבירות אלימות מצדו כבינוני. עוד נמסר שבמרוצת הזמן ניתק הנאשם קשר עם שירות המבחן ולא השתלב בטיפול, על אף שהביע נכונות לכך וחרף מספר ניסיונות שנעשו על ידי שירות המבחן לגייסו לטיפול.

בתסקיר השני מיום 27.1.2021 דווח על כך שהנאשם חידש את הקשר עם שירות המבחן, הביע חרטה על התנהלותו והסביר שהיה ממוקד בעבודתו כמנהל תחנת דלק והתקשה לפעול באופן שקול. הנאשם שולב בטיפול פרטני והופנה לאגף צעירים ונוער במסגרת תכנית ית"ד. צוין שהנאשם מצוי בשלב ראשוני בטיפול, מתקשה לבחון לעומק את התנהלותו השולית ולהתמיד במסירת בדיקות שתן, הגם שהבדיקות שמסר נמצאו נקיות מסמים. לאור מוטיבציה מסוימת שהפגין להמשך טיפול, ובהמלצת שירות המבחן, נדחה הדיון ב-3 חודשים נוספים, זאת במטרה לעקוב אחר השתלבות הנאשם בטיפול קבוצתי.

בתסקיר השלישי והאחרון מיום 4.7.2021 דווח על המשך שינוי חיובי במצבו של הנאשם. הגם שנמסר שהנאשם עדיין מתקשה לבחון לעומק גורמים ברקע להתנהלותו, הרי שהפגין מוטיבציה להמשך שיתוף פעולה. מגורמי הטיפול בית"ד נמסר שהנאשם התמיד להגיע לפגישות ולשתף מעולמו. כמו כן, התמיד הנאשם למסור בדיקות שתן שבועיות שנמצאו נקיות. שירות המבחן העריך כי מכלול השיקולים מצביעים על הפחתה בסיכון להישנות העבירות והתרשם כי יש בכוחו של טיפול וליווי כדי להפחית את הסיכון הנשקף מהנאשם. בהינתן האמור, והעובדה שלא נפתחו נגדו תיקים חדשים, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה, ענישה חינוכית בדמות צו של"צ בהיקף של 280 שעות ופיצוי לנפגעי העבירה.

18. הנה כי כן, עסקינן בנאשם צעיר, שעל פי התרשמות שירות המבחן הוא בעל כוחות ורצון לנהל חיים נורמטיביים ולחזור למוטב. שקלתי את גילו הצעיר של הנאשם במועד ביצוע העבירות, את עברו הפלילי הנקי, האחריות שנטל למעשים, החרטה שהביע והדרך השיקומית בה החל לצעוד בליווי שירות המבחן. עוד נתתי דעתי לעובדה שהנאשם שהה במעצר במשך יומיים, ולפרק הזמן הארוך בו שהה במעצר בית. מכלול השיקולים הובילני למסקנה שיש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה שנקבע. בנקודה זו אציין שהעונש עליו המליץ שירות המבחן, החורג לקולא באופן משמעותי ממתחם הענישה, אינו הולם את המעשים והוא אף עלול להעביר מסר מוטעה, הן לנאשם והן לעבריינים בכוח, לפיו ניתן לעבור לסדר היום על מעשיו, ובכך לפגוע בשיקולי ההרתעה.

עוד אציין שלא נעלמה מעיניי העבודה שהנאשם נמצא בעיצומו של הליך שיקומי וששיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן בתחילת ההליך היה בעייתי. בנסיבות אלו, ובשים לב לפרק הזמן בו יצטרך הנאשם לרצות עונש מאסר בעבודות שירות, מצאתי להאריך בחצי שנה את התקופה שהומלצה על ידי שריות המבחן לביצוע צו המבחן.

19. אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות ב"בית לשובע" ברחוב צ'לנוב 18, תל אביב. על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות שירות מחוז מרכז ביום 4.1.2022 לא יאוחר מהשעה 8:00, כשהוא מצויד בתעודה מזהה ובגזר הדין. מובהרת לנאשם חובת שיתוף הפעולה עם הממונה ועם מקום ההשמה, וכי כל חריגה מהכללים יכול ותוביל להפקעת עבודות השירות ולריצוי יתרת התקופה בדרך של מאסר ממש.
2. מאסר למשך 8 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מהיום על עבירת אלימות או על עבירה לפי סימן ג' בפרק י"א לחוק.
3. מאסר למשך 4 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מהיום על עבירת איומים או על עבירה אחרת לפי פרק י"א לחוק.
4. קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.2.2022.
5. פיצוי בסך 10,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים אביתר ואדיר (ע"ת 1 ו-4 בכתב האישום המתוקן).

הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 30.12.2021 ויועבר למתלוננים על ידי המזכירות בהתאם לפרטים שיועברו לידיה על ידי המאשימה בתוך 7 ימים מהיום.

מובהר שכל סכום שיופקד בקופת בית המשפט ייזקף תחילה לצורך תשלום הפיצוי.

1. צו מבחן למשך 18 חודשים.

מובהר לנאשם שככל שלא יעמוד בצו המבחן או לא ישתף פעולה עם שירות המבחן באופן מלא, ניתן יהיה להפקיע את צו המבחן ולגזור עליו כל עונש אחר. ואם הדברים אינם ברורים דיים, אני מוצא להבהיר לנאשם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ששיקול מרכזי להסתפק במקרה זה בעונש עיקרי של מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, להבדיל מעונש של מאסר בפועל, מקורו בהליך השיקומי בו החל ומפוטנציאל השיקום הגלום בו. ככל שהנאשם לא יעמוד בציפיות בית המשפט ממנו, ולא יתמיד בתכנית השיקום במסגרת צו המבחן, יכול והדבר יוביל להטלת עונש של מאסר בפועל בנוסף לכל עונש שהוטל עליו במסגרת גזר הדין.

20. ניתן בזאת צו כללי למוצגים.

21. כסף שהופקד על ידי הנאשם במסגרת תיק זה או אחד מתיקי המעצר הקשורים אליו, ולא חולט, יושב לנאשם, בהעדר מניעה חוקית אחרת, לרבות עיקול.

22. המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ג כסלו תשפ"ב, 17 נובמבר 2021, בנוכחות הצדדים.