בפני תביעה כספית בסך 26,300 ₪.

לטענת התובע בחודש 12/17 הוא ובת זוגו החליטו ליישב את המחלוקות ביניהם על ידי יועץ זוגי מוסמך, הנתבע הציג עצמו כבעל הכשרה מיוחדת ובעל תעודת ייעוץ זוגי מוסמך ועיקר עיסוקו הוא מתן ייעוץ לצורך יישוב מחלוקות ובעיות בין בני זוג.

התובע טען כי לאחר שיחה טלפונית התרשם מהנתבע הנתבע הגיע לביתו על מנת לבדוק מה הוא הייעוץ המתאים לפתרון המחלוקות ולאחר שיחה הנתבע הציע ייעוץ זוגי המורכב מפגישות עם בני הזוג כאשר כל פגישה בת שעה וחצי ועלותה בסך 300 ₪.

התובע טוען כי הנתבע ביקש תשלום מראש של חמש פגישות בכל פעם, כי לאחר 14 פגישות פנה לנתבע והודיע לו כי הפגישות אינן מניבות פרי והמצב הופך להיות יותר גרוע אלא שהנתבע ענה כי תהליך זה כרוך בעוד מס' פגישות.

התובע טען כי הרגיש חסר אונים וחש כי הנתבע אינו יועץ זוגי מוסמך המטפל בסוגיות אלה ועת ביקש מהנתבע להציג תעודת הסמכה הנתבע התעלם.

התובע טען כי שילם לנתבע סכום הקרוב ל-6,300 ₪ והיחסים בין בני הזוג עלו על שרטון הכול השתבש.

התובע טוען כי בדיקה שערך התגלה כי הנתבע אינו מוסמך לתת ייעוץ בין בני זוג ואין לו הסמכה המעניקה לו סמכות לטפל בבני זוג ומשפחות שכן יועצים זוגיים חייבים לעבור קורסים והכשרות. התובע טען כי הוא ובת זוגו נפגעו נפשית, היחסים ביניהם התדרדרו ונותרו אומללים ומאוכזבים מכל התנהלות הנתבע שגרמה להם בנוסף לחוסר הביטחון דאגה ממשית לשלום בית.

התובע טען כי על הנתבע להחזיר לו את הסכום של 6,300 ₪ עקב התנהגותו המטעה והשקרית ולפצות אותו בסך 20,000 ₪ בגין הנזק הנפשי הטרטור ועוגמת הנפש שנגרמו לבני הזוג כתוצאה מהטעיה והשקר שהנתבע הציג עצמו יועץ זוגי מוסמך.

התובע צרף "קריטריונים להסמכה בטיפול משפחתי" מאת האגודה הישראלית לטיפול זוגי משפחתי.

הנתבע הגיש כתב הגנה וטען כי התובע ואשתו קיבלו ממנו לפי בקשתם סדרה של מפגשי טיפול זוגי כדי לנסות ולשפר את הזוגיות שלהם.

הנתבע טען כי הוא מטפל אישי בשיטת הקאוצ'ינג (אימון אישי) ומיישם שיטה זו בטיפולים זוגיים לשיפור חיי הזוגיים. הנתבע טען כי למד את מקצוע הטיפול בשיטת האימון האישי במסגרת תכנית מקיפה של מכללת דעת ותבונה להכשרת מאמנים ומטפלים, השלים 200 שעות לימוד, עמד בכל הדרישות של התוכנית וקיבל תעודת גמר כבר בשנת 2010, עליה חתם היועץ האקדמי של התוכנית. עוד טען כי עבר אימון אישי בעצמו וצירף תעודה כי סיים תכנית להכשרת מאמנים של האגודה הישראלית לפסיכולוגיה אימונית וכן, תעודה שהוא חבר בלשכת המאמנים בישראל. עוד טען הנתבע כי הסביר לתובע ואשתו כי אינו מספק ייעוץ זוגי אלא טיפול זוגי בדרך של אימון אישי המבוסס בין היתר על רעיונות מתורת חסינות חב"ד, דבר ששימח אותם.

הנתבע טען כי עדכן את התובע ואשתו באיזה מסגרת הוכשר כמאמן ואודות הכשרתו כמאמן אישי.

הנתבע טען כי מעולם לא נשאל על ידי התובע ואשתו אם הוא בעל הכשרה בייעוץ זוגי.

הנתבע טען כי בכל הקבלות נכתב מפורשות בפרטי השירות כי התשלום בוצע עבור אימונים ולא ייעוץ זוגי.

הנתבע טען כי מדובר בשוק פרוץ וכל אדם יכול להציג עצמו כמטפל אישי או יועץ זוגי גם אם הוא חסר כל הכשרה מקצועית. עוד טען שאין הבדל בדרישות בין טיפול אישי או אימון אישי או ייעוץ זוגי והחוק אינו דורש כל הכשרה או הסמכה מכל העוסק בכל אחד מאלה. אולם, הנתבע כן הוכשר כמאמן אישי באופן מקצועי ומקיף והתקבל בלשכת המאמנים בישראל.

הנתבע טען כי התובע ואשתו שילמו סך הכול לנתבע 3,900 ₪ בלבד וגם נותרו חייבים לו 600 ₪. הנתבע טען כי לא הבטיח לתובע דבר וכי אין מטפל כלשהוא, בכל תחומי הטיפול, שיכול להבטיח הבטחות למטופליו.

הצדדים זומנו לדיון.

בדיון חזר התובע וטען כי חיפש יועץ זוגי מוסמך, חבר שלו שהעיד בדיון בשם עמיר בוטנרו, אמר שהוא מכיר את הנתבע וכי הנתבע הודיע שיש לו הכשרה מיוחדת בטיפול זוגי וכן בשיחה שהייתה בבית עת נשאל הנתבע אם יש לו הכשרה לייעוץ זוגי ענה שכן. התובע טען כי יצאו מאוכזבים עם מצוקות נפשיות, השיחות לא הביאו לשום מקום וגרמו להם צער ועוול, באשר למס' המפגשים התובע טען כי יש הקלטה שהנתבע מודה שהיו 28 שעות שיחות.

במהלך הדיון הושמעה הקלטה שהנתבע מציין 28 שעות שיחות אולם, הנתבע הגיב לעניין זה וטען כי המפגש היה שעתיים במקום שעה וחצי. גם בחקירתו , התובע נחקר על ידי הנתבע כי בקריטריונים שצורפו לא צוין נוסח של ייעוץ זוגי אלא טיפול משפחתי והתובע השיב שליעוץ זוגי צריך לימודים נוספים מאימון אישי וזאת לדברי אסנת מנהלת לשכת המאמנים.

באשר לטענת התובע לסרטון שהופץ באינטרנט לפיו הנתבע הציג עצמו כיועץ זוגי, הנטל הוא על התובע להציג סרטון זה , אולם זה לא הוצג.

העד עמיר בוטרנו, אשר חיבר בין התובע לנתבע, העיד בחקירתו עת נשאל מה ההבדל בין יועץ זוגי מאמן זוגי או מטפל זוגי, השיב כי הוא אינו אדם מקצועי לענות על שאלה מסוג זה וכי לא דובר על הסמכה.

הנתבע העיד בעדותו כי יש הרבה חוסר דיוקים והוא הגיע לבית התובע ושמע את המצב והסביר את השיטה בה הוא עובד שיטת אימון המבוססת על תורת חב"ד, התחילו את הטיפול וזה זרם מצוין. הייתה הפוגה בגלל החגים, נוצר קשר לאחר החגים ,אולם, אחד מבני הזוג לא יישם בצורה טובה את הדברים הנלמדים והייתה הפוגה.

לטענת הנתבע , התובע זימן אותו לפגישה, שהם חייבים לו בגינה סך של 300 ₪, אלא עת הגיע הנתבע לביתו של התובע, התחיל האחרון טוען שהטיפול לא מספיק טוב. הנתבע טען כי אין שום חוק המחייב הסמכה כדי לעסוק בייעוץ זוגי, טיפול, אימון וכי האגודה הישראלית שצורפו הקריטריונים שלה היא גוף פרטי בלבד.

הנתבע טען כי הסביר במפורש את מהלך הטיפול וכי התובע ואשתו התעניינו בשיטת הטיפול שהיא שיטת אימון שמבוססת על שיטות חב"ד וכי אין שיטת טיפול שנקראת ייעוץ זוגי. באשר לסכומים, הנתבע טען כי ניפחו את הסכום שכן תחילה כתבו 14 פגישות ואחר כך הגיעו ל-21 פגישות.

העד מטעם הנתבע מר שי שטנר העיד כי הנתבע היה מגיע אליהם הסביר להם את הגישה שלו וכי הוא מטפל עם הבעל והאישה ביחד ולזה קרא אימונים.

דיון והכרעה

1. פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית בהתאם לתקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

2. בהליך זה נטל השכנוע חל על התובע, החובה עליו להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה", וזאת על אף שמדובר בתביעה קטנה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה נגד הנתבע להידחות ואנמק.

3. גרסת התובע היא שהובטח לו על ידי הנתבע כי הוא בעל הסמכה בייעוץ זוגי לעומת זאת, גרסת הנתבע היא שהסביר לתובע כי אינו מספק ייעוץ זוגי אלא טיפול זוגי בדרך של אימון אישי. מדובר בגרסה מול גרסה ולאחר ששמעתי את שני הצדדים, לא מצאתי להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע. גרסת התובע לא נתמכה במסמך כלשהוא. אין הסכם בין הצדדים וגם העד מטעם התובע טען כי אינו יכול להבחין מה ההבדל בין יועץ זוגי , מאמן זוגי או מטפל זוגי.

4. בנוסף לאמור לעיל, הנתבע תמך גרסתו בתעודות כי הוא סיים תכנית להכשרת מאמנים מאת האגודה הישראלית לפסיכולוגיה אימונית וכן, צרף תעודה כי הוא עמית בלשכת המאמנים בישראל. בנוסף, מעיון בכותרת של הקבלות שצירף הנתבע עולה כי צוין "אימון אישי במודעות יהודית" . כמו כן, בפרטי הקבלות שניתנו צוין "אימונים". לעומת זאת, הקריטריונים אותם צרף התובע ומבסס עליהם את תביעתו מתייחסים לקריטריונים להסמכה בטיפול משפחתי ולא ייעוץ זוגי כטענת התובע.

5. בנוסף לכל האמור לעיל, ולעניין סכום התביעה התובע לא הוכיח כי שילם לנתבע את הסכום של 6,900 ₪, אותו הוא מבקש להחזיר. הנתבע הציג קבלות בסך 3,900 ₪ בלבד והתובע לא הציג כל אסמכתא לרבות קבלות כי שילם מעבר לסכום בו הודה הנתבע. גם בהקלטה שהושמעה בעת הדיון ובה הנתבע מציין 28 שעות שיחות, הנתבע הסביר והעיד כי המפגש היה שעתיים במקום שעה וחצי.

6. התובע לא הוכיח כי הנתבע התחייב לתוצאות כלשהן מהטיפול שסופק לו ולבת זוגו, לא הוכיח כי הנתבע לא עמד בהתחייבותו ולא הוכיח עילה להשבת הכספים.

7. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

8. לפנים משורת הדין , איני עושה לצו להוצאות.

המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק הדין הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג חשוון תש"פ, 11 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.