כללי

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירה של פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע, לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע – התשל"א 1971.
2. שלב הבאת הראיות הסתיים, והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.
3. לסיכומי הנאשם צורפה החלטת כב' הרשם ניר שפר מיום 4.4.21 על פיזור תיק האיחוד של הקובל שמספרו 515868-04-18 (להלן: " ההחלטה בתיק האיחוד").
4. בתאריך 26.5.21 ניתנה על ידי החלטה, במסגרתה סברתי שראוי להגיש את כל תיק האיחוד ולא רק חלקים ממנו, ובהתאם בקשתי את עמדת הצדדים בעניין.
5. בתאריך 31.5.21 הגיש הקובל את תגובתו, במסגרתהּ עתר לפסילתו של מותב זה מלהמשיך ולדון בתיק.

טענות הקובל

1. לטענת הקובל, יש בהחלטָתי מיום 26.5.21 כדי ללמד על כך שבית המשפט פועל בעוינות כלפי הקובל ובמשוא פנים, בכך שהוא נותן לנאשם ייעוץ משפטי ואף יוזם, בניגוד לכללי הראיות, הגשת ראיות הפועלות לחובתו של הקובל, הגם שאינן רלוונטיות להכרעת הדין. בנוסף, הקובל העלה טענה כללית, לפיה בית המשפט פועל באופן חד צדדי, בכך שהוא מאפשר לב"כ הנאשם לנהוג, כפי שנהגה במהלך הדיונים, הכול כפי שעולה מפרוטוקול הדיונים, וכמפורט בסיכומיו בכתב. בנסיבות אלו, הקובל אינו נותן כל אמון במותב זה ועותר לפסילתו.
2. הנאשם מתנגד לבקשה. הנאשם הפנה לעובדה, שהקובל היה זה שהצהיר, שאין כל מניעה מהגשת כל תיק ההוצל"פ. בהקשר זה הדגיש שתיק ההוצל"פ, שהוגש בשלב שמיעת הראיות, היווה למעשה חלק מתיק האיחוד. בנוסף הפנה לעובדה, שהיה זה הקובל, שצירף לסיכומיו מסמכים, שלא הוגשו בשלב שמיעת הראיות. עוד הוסיף, כי טענות הקשורות בכך, שבית המשפט אפשר לב"כ הנאשם להתנהג, כפי שהתנהגה במהלך הדיונים, יש להגיש בהזדמנות הראשונה, ולא בשלב מאוחר זה.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את האמור בבקשה, ואת טענות הקובל אני סבור, כי דין הבקשה להידחות.
2. סעיף 77א(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע את עילת הפסלות כדלקמן: "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות, אשר יש בהן ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, מצד המותב הדן בתיק. חשש זה צריך להיות מבוסס. יש להראות, כי קיים בסיס אובייקטיבי לחשש זה, ולא אך חשש סובייקטיבי למשוא פנים [ע"פ 4284/19 ‏לורי שם טוב נ' מדינת ישראל (23.7.2019)]. מדובר בשאלת יכולתו של השופט לשבת בדין [יגאל מרזל "פסלות שופט: האתגר של מראית פני הצדק למבחן החשש הממשי למשוא פנים" ספר שטרסברג-כהן 229 (2017)]. "הליכי פסלות צופים פני עתיד ומטרתם היא לבחון האם השופט יכול להמשיך ולשבת בדין או שמא יש להעביר את הדיון בהליך המתנהל בפניו למותב אחר . . ." [ע"א 8104/20 ‏פלונית נ' פלוני (21.2.21)].

1. סיכומי הנאשם, אליהם צורפה ההחלטה בתיק האיחוד, הוגשו בתאריך 12.4.21. ממועד זה ועד להחלטָתי מיום 26.5.21 לא הובעה כל התנגדות מצד הקובל לצירוף ההחלטה בתיק האיחוד.

יש לתהות על התנגדותו של הקובל להגשת תיק האיחוד, לאחר שהסכים להגשת תיק ההוצל"פ, המהווה חלק מתיק האיחוד. יצוין, ששאלת חובותיו של הקובל במסגרת תיק ההוצל"פ הוצגה על ידי הצדדים כסוגיה מרכזית במסגרת קובלנה זו.

1. אכן ההחלטה בתיק האיחוד אינה מיטיבה עם הקובל, וכב' הרשם אף ציין בהחלטה, כי אין לאפשר מצב דברים, בו תיק האיחוד ישמש מגן ומחסה לחייב המתחמק מתשלומיו. דווקא משום כך סברתי, שנכון להציג את התמונה המלאה טרם מתן הכרעת הדין, וזאת על מנת לאפשר לקובל להפנות למסמכים אחרים בתיק האיחוד, ככל שהוא מעוניין בכך.
2. יודגש, כי לא עיינתי בתיק האיחוד, לא הוריתי על הגשתו, ואין בכוונתי לעשות כן ללא הסכמת הצדדים.
3. אשר לטענת הקובל ,לפיה בית המשפט אפשר לב"כ הנאשם לנהוג כפי שנהגה במהלך הדיונים, הרי שאין כל מקום להידרש לטענה כללית ובלתי מנומקת, בוודאי שלא בנקודת זמן זו, לאחר שנשמעו הראיות והוגשו סיכומי הצדדים. ככל שב"כ הקובל סבר, שהיה על מותב זה לפסול עצמו כבר בשלב מוקדם יותר, היה עליו לעתור באותו שלב, ולנמק עתירתו.

לסיכום

1. אין בהחלטתי לקבלת עמדת הצדדים בנוגע להגשת תיק האיחוד, כדי ללמד על צל צילהּ של עוינות כלפי הקובל או על חשש, ולו הקל ביותר, למשוא פנים.
2. בנסיבות אלו, הבקשה נדחית.
3. נוכח האמור בסעיף 9 לבקשה, ב"כ הקובל מתבקש להודיע עד ליום 15.6.21 אם הוא חוזר בו מהקובלנה.
4. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ל' סיוון תשפ"א, 10 יוני 2021, בהעדר הצדדים.