1. לפניי בקשה לקיים בדיקה חוזרת של התובע בתחום הפסיכיאטריה. התובע מבקש להורות כי המומחית, ד"ר נועה קרת, אשר מונתה על ידי בית המשפט במסגרת הליך שהוגש לפי חוק הפלת"ד תשל"ה-1975, תבדוק אותו בשנית.

2. התובע נבדק על ידי המומחית מטעם בית המשפט בתאריך 25.9.2019, כשנה וחצי לאחר התאונה. המומחית קבעה כי נותרה לו נכות נפשית זמנית, למשך שנה, בשיעור 20%, והעריכה את נכותו לאחר מכן, ב-10%. לצד האמור העירה המומחית כי "את נכותו כיום אני מעריכה בשיעור של 10%...יש לצפות, במידה רבה שלך סבירות, כי מצבו ימשיך וישתפר ובתוך עוד כשנה, הנכות הנפשית תפחת ואף תאוין." הערה זו, יש להבינה, כך לפי טענת התובע, כקביעה של נכות זמנית נוספת על הנכות הזמנית הראשונה, ולא כנכות צמיתה, כפי שטוענת הנתבעת. הנתבעת מתנגדת אפוא לבקשת הבדיקה החוזרת של המומחית בתחום הפסיכיאטריה.

3. בנוסף, התובע טוען כי במהלך הזמן שחלף מאז הבדיקה לא רק שלא ניכר שיפור כלשהו במצבו, אלא שחלה החמרה ניכרת. להוכחת טענתו הוא מצרף רצף טיפולי עדכני המהווה ראשית ראיה להחמרה הנטענת.

4. בהתבסס על שני הגורמים הללו – קביעת המומחית שמלכתחילה נועדה לקבוע נכות זמנית ("כיום") וההחמרה הנטענת – מהווים את הבסיס לבקשתו של התובע לבדיקה חוזרת.

5. מנגד, טענת הנתבעת כי הנכות שנקבעה נועדה להיות צמיתה וכי לא בנקל – אלא במקרים חריגים במיוחד מורה בית המשפט על ביצוע בדיקה חוזרת על ידי המומחה הרפואי. לטענת הנתבעת אין זה המקרה המתאים למילוי דרישת טענת ההחמרה. עוד טוענת הנתבעת העדר קשר סיבתי בין ההחמרה, ככל שישנה, לבין התאונה וכי נסיבות חיצוניות לתאונה – כגון סגרים ובידוד בעת נגיף הקורונה – עומדים ברקעה של ההחמרה הנטענת

6. הסמכות להורות על בדיקה מחודשת של הנפגע בידי מומחה נתונה לבית המשפט ונטועה בתקנה 14 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז – 1986. לפי התקנה "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת לתת הוראות למומחה על פי בקשתו או על פי בקשת בעל דין...". הנה כי כן, בכל עת לאחר מועד הבדיקות המקוריות, קיימת אפשרות להורות למומחה על ביצוע בדיקה חוזרת.

א' ריבלין, בספרו "תאונות דרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים" (מהדורה שלישית, תש"ס 1999) מציין כי: "בנסיבות מתאימות יהיה מקום להורות על בדיקה חוזרת של הנפגע על ידי המומחה הרפואי שנתמנה, אפילו נקבעה לו כבר נכות יציבה, כדי שניתן יהיה להציב למומחה שאלות הבהרה או שאלות בחקירה בבית המשפט, בעניין שיפור או החמרה במצבו של הנפגע", ובהמשך "במקרה של ספק בשאלה אם חלו שינויים במצבו של הנפגע, אשר מצדיקים מתן הוראה לבדיקה מחודשת על ידי המומחים, נראה כי הנטייה תהא ליתן לנפגע ליהנות מן הספק" (עמ' 609).

7. בהינתן הוראות הדין כאמור, מצאתי להיעתר לבקשה. התובע הציג ממצאים המצביעים על אפשרות לשינוי במצבו, וממילא הסיפא של חוות דעתה של המומחית עשויה על פי תוכנה להתפרש כקביעת נכות זמנית בלבד וכהזמנה לבדיקה משלימה בנסיבות שנוצרו.

עוד יוטעם בהקשר זה כי שאלת הקשר הסיבתי תהא מסורה אף היא לבחינתה של המומחית.

8. לנוכח האמור, אני מורה על ביצוע בדיקה חוזרת של התובע על ידי מומחית בית המשפט, הד"ר נועה קרת.

הנתבעת תישא בשכר טרחת הבדיקה החוזרת של המומחית כמימון ביניים, תוך שמירת מלוא טענותיה ככל שיתברר כי הבדיקה החוזרת הייתה לשווא.

9. המומחית תקבע מועד לבדיקה תוך 75 ימים לכל היותר, ככל שקיימת מניעה לכך הצדדים מתבקשים לעדכן את בית המשפט; המומחית תתבקש ליתן את חוות דעתה תוך 45 ימים ממועד הבדיקה בכפוף להסדרת שכר טרחתה (ע"י הנתבעת).  עותק מחוות הדעת יועבר לבית המשפט ולצדדים.

10. התיק נקבע לתזכורת פנימית בעוד 130 יום.

11. המזכירות תמציא עותק של החלטה זו לבאי כוח הצדדים ולמומחית.

ניתנה היום, י"ד טבת תשפ"א, 29 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.