ניתנה ביום 06 מאי 2019

השופט אילן סופר

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (הנשיא מירון שוורץ; ב"ל 28473-02-19) בו נמחק ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 9.10.18 (להלן – הוועדה) אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו הרפואי של המבקש.
2. מעיון בפרוטוקול הדיון שהתנהל בפני בית הדין קמא, עולה כי הוצע למבקש למחוק את ערעורו. זאת תוך שצוין כי התנהלותו מול הערכאות השונות בהליכים חוזרים ונשנים מהווה ניצול לרעה של הליכים משפטיים. המבקש הסכים למחוק את הערעור וכעת הגיש בקשת רשות ערעור תוך שטען כי הערעור נמחק ללא הצדקה.
3. משמדובר בפסק דין למחיקת הערעור שניתן בהסכמה וללא נימוקים אין בית הדין יכול להתערב בו. בבקשת רשות הערעור טען המבקש כי ערעורו נמחק ללא הצדקה, אך לא הסביר ולא נימק טענה זו. הדרך הפתוחה בפני המבקש היא הגשת תביעה לביטול פסק הדין. ייאמר בעניין זה כי הפסיקה הכירה באפשרות לביטול פסק דין רק במקרים מצומצמים שבהם ניתן כתוצאה ממרמה (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי עמ' 585-587 (מהדורה 12, 2015)). במקרה שלפנינו לא ברורה טענת המבקש לביטול פסק הדין שניתן בערעור והאם לטענתו הושג פסק הדין במרמה, אך אין ספק כי גם לו היה המבקש טוען טענה שכזו, עליו לפנות לערכאה הדיונית בתובענה כאמור לביטול פסק דין ולא באמצעות ערעור על פסק הדין המקורי (ראו: ע"א 417/89 אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פד"י מ"ה(4) 641, 647 (1991)). בנסיבות אלה אין מנוס אלא לדחות את הבקשה.
4. סוף דבר – הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ט (06 מאי 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.