בפניי תביעה כספית לתשלום חוב חשמל. התובעת טוענת כי מדובר בחוב שנוצר מגניבת חשמל.

התביעה הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל, ולאחר הגשת בקשה להארכת מועד והתנגדות, הועברה התביעה לבית המשפט.

ביום 12.11.19 ניתנה הארכת מועד ורשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט. התביעה נדונה בסדר דין מהיר.

טענות התובעת:

1. התובעת טוענת כי לנתבע חוב חשמל בסך 15,983 ₪ (נכון למועד הגשת התביעה) וכי חוב זה נובע מגניבת חשמל שבוצעה באמצעות חיבור כבל חדש, תוך ניתוק הישן.
2. על שם הנתבע רשום מונה חשמל שמספרו 100302919. ביום 16.4.17 ביקר פקח מטעם התובעת, מר פאדי תרהי, בנכס ומצא כי הנתבע חיבר כבל חשמל בצורה בלתי חוקית לדירתו וזאת על מנת להפסיק את צבירת המונה וליהנות מזרם חשמל ללא כל תשלום.
3. עם הגילוי נותק הכבל על ידי מר תרהי.
4. התובעת טוענת כי משך תקופה נהנה הנתבע מחשבונות חשמל נמוכים שלא שיקפו את צריכת החשמל המלאה והנכונה.
5. התובעת ערכה תחשיב בהתאם לאמות מידה 14 ו – 16 לפיהן היא מורשית במקרים מסוג זה, לבצע הערכה לצריכה רטרואקטיבית החל ממועד תחילת השימוש הבלתי חוקי.

טענות הנתבע:

1. הנתבע טוען מנגד, כי הכבל הבלתי חוקי שנותק אינו שלו וכי הוא שילם באופן סדיר חשבונות חשמל.
2. לדבריו, לא ידוע לו על פקח שהגיע לביתו ומכל מקום, לו אכן מדובר בגניבה, היה על התובעת לפנות למשטרה בעניין זה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בראיותיהם ושמעתי עדיהם, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

1. נציג התובעת אשר העיד הבהיר, כי התבקש להגיע לנכס, ולבדוק גניבת חשמל ממונים 1848 ו – 2919 (ראה מוצג ת/1).
2. בהתאם, הוא הגיע לנכס, בדק ומצא כי אכן קיימת גניבת חשמל ממונה 2919, המונה אשר רשום על שם הנתבע. מר תרהי הבהיר, כי הניתוק בוצע ממונה זה בלבד, שכן זה המונה שהוא מצא כי מבוצעת ממנו גניבה (עמ' 11 שורות 17 – 20).
3. מר תרהי, אשר נחקר ארוכות, העיד כי כאשר הגיע למקום, מצא קו בלתי חוקי המתחבר לצינור שמגיע לביתו של בעל המונה. קו זה נמצא מעל השטח של הבית. העד העיד, כי עלה על סולם וביצע ניתוק של הקו (עמ' 5 שורות 18 -23). לדבריו אחרי מספר שעות חזרה הצריכה למונה הרשום.
4. הנתבע מלין על כך שהכבל שצולם בתמונה שהוצגה לבית המשפט, הינו הכבל התקני ולא הפירטי. אכן, מר תרהי, העיד על כך בחקירתו, הוא הבהיר, כי הבניין צולם מהמכונית וממרחק, אולם העיד בצורה ברורה, כי הניתוק מבוצע לפי מספר מונה ולא לפי זהות האנשים אותם הם פוגשים. המונה הנדון, לא העביר אינפורמציה, ועל כן הלכו לבודקו, מצאו את הקו הפירטי וניתקו (עמ' 7 שורות 26-30). עוד העיד, כי בבניין הנדון השייך למשפחה אחת, יש שני מונים, אחד לא עבד והוא נותק בהתאם (עמ' 10 שורות 11-13).
5. הנתבע טען, כי נציג התובעת פגש אדם מבוגר, אשר טען, כי המונה שנותק הינו שלו, וכי אדם זה אינו הוא. אכן, אין מחלוקת, בעניין זה, ומהעדויות עולה, כי ככל הנראה מדובר באביו של הנתבע, אולם אין בכך כדי לשנות מהמסקנה שהמונה שנותק הינו מונה 2919 כעולה מעדות נציג התובעת. בשים לב, כי הנתבע טען, שבבניין מתגוררים מספר בני משפחה (5 דירות אולם ישנם רק 2 מוני חשמל רשומים בבניין) (עמ' 11 שורות 26-31).
6. עוד אציין, כי הנתבע טען, שהוא משלם חשבונות חשמל באופן סדיר ואף צירף דוגמת חשבונות ששולמו למונה 2919 במסגרת ההתנגדות, אלא שבחינת חשבונות אלו מעלה כי כולם הינם ממועד לאחר ניתוק כבל החשמל הפירטי, קרי, לאחר אפריל 2017. במצב דברים זה, הרי שהנתבע לא הוכיח ששילם חשבונות חשמל בתקופה בה היה הכבל הפירטי מחובר לביתו. הנתבע ניסה להרחיק עצמו מהנטען כלפיו, אולם, לא יכול היה להסביר מדוע קיימים אך 2 מונים לבניין בן 5 דירות כאשר מונה אחד הינו על שמו ואילו מונה אחר הינו על שם אימו, שלטענתו אינה מתגוררת בתוך הבניין, אלא בדירה חיצונית לבניין (עמ' 13 שורות 9-24).
7. אם כן לעמדתי, הנתבע אכן עשה שימוש בחשמל שלא כדין.
8. כעת נשאלת השאלה, כיצד בוצעה הערכת מחיר החשמל שלא שולם.
9. במקרה הנדון חלות אמת המידה מחודש יולי 2014 שנקבעו מכח חוק החשמל. סעיף 4 לאמות המידה קובע כי הפרטים הרשומים בפנקסים יהיו ראיה לכאורה לכל עניין הרשום בהם.
10. במסגרת סיכומיה הפנתה התובעת לאמות מידה 13,14 ו – 16.
11. אמת מידה 13 ד' קובעת כי חשמל שנצרך שלא על פי מונה, הערכתו תבוצע על פי אמת מידה 14. אמת מידה 14 (א) קובעת כי קביעת כמות חשמל שנצרכה בדרך של הערכה תתבצע על יסוד כמות החשמל שנצרכה על ידי הצרכן בתקופה אחרת ומתקיימים בה תנאים דומים לתקופה בה מבוצעת ההערכה. אמת מידה 14 (ג) קובעת כי כאשר מדובר בצריכה שלא כדין, רשאי הספק להתבסס על צריכת עבר במערכת הממוחשבת, של מכשירי חשמל.
12. מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה ולתגובה להתנגדות, עולה כי התובעת ביצעה הערכות למכשירי חשמל ספציפיים (תאורה, מכונת כביסה, מזגן ובויילר חימום). הרשומה מהווה ראיה לכאורה ולא הובא כל מסמך לסתור זאת.
13. אשר על כן הצריכה הכללית אשר לא שולם בגינה עומדת על סך 8,661 ₪. במסגרת החשבון, הוסיפה התובעת קנס של 5,000 ₪. לא מצאתי את מקור חיוב הקנס הנדון. התובעת לא הפנתה למקור בסיכומיה. נוכח האמור, איני מקבלת רכיב זה בחשבון.
14. אשר על כן, הנתבע ישלם לתובעת סך של 8,661 ₪ בצירוף 17% מס קרי, 1,472 ₪ ובסה"כ 10,133 ₪. התיק יושב ללשכת ההוצאה לפועל, וסכומו יותאם בהתאם לסכום שנקבע.
15. לסכום זה יתווספו הוצאות אגרה בסך 980 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪. סכומים אלו ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יתווספו לתיק ההוצאה לפועל.

הפיקדון על סך 5,000 ₪ הנמצא בקופת בית המשפט יועבר למבקש או בא כוחו ויקוזז מסכום החוב הכולל.

המזכירות תעביר לצדדים.

ניתן היום, כ"ב אב תשפ"א, 31 יולי 2021, בהעדר הצדדים.