זוהי החלטה בבקשה למחיקת כותרת.

רקע וטענות הצדדים-

1. התובעת משרד עורכי דין, הגישה כנגד הנתבעות, תביעה בסדר דין מקוצר על סך 1,863,557.13 ₪. על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעות הינן חברות בנות הנמצאות בבעלות מלאה של חברת תמ"א 38 חברה לחיזוק מבנים בישראל בע"מ (להלן: "חברת האם"), העוסקת בין היתר, ביזום והקמה של פרויקטים בתחום הנדל"ן בדגש על תחום ההתחדשות העירונית. עפ"י הנטען מר יוסף חסון, הינו מנהל חברת האם, דירקטור ומנהל בנתבעות וכל פועלן נעשה באמצעותו.
2. בכתב התביעה נטען, כי בשנת 2010 התקשרה חברת האם עם התובעת, באמצעות חסון, לצורך קבלת שירותים משפטיים. עם תחילת התקשרות, הגיעו הצדדים להסכם שכר טרחה לפיו, שיעור שכר הטרחה אשר ישולם לתובעת יעמוד יהא בשיעור 1.5% בתוספת מע"מ מתמורת המכר של כל דירה ודירה בכל פרויקט אשר יטופל על ידי התובעת.
3. במהלך חודש ינואר 2015 ולאחר שתוקנו תקנות המכר (דירות) (הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות), פנה חסון לתובעת וביקש להפחית את שיעור שכה"ט. בין הצדדים התנהל מו"מ ובסופו ובמסגרתו הושגה הסכמה לרבות בדבר הפחתת שכר הטרחה ומועדי התשלום (להלן: "התוספת להסכם"). הפחתה זו ניתנה למול התחייבות החברה, למסור לטיפול התובעת פרויקטים רבים נוספים. הסכמה זו, הועלתה על הכתב בהתכתבויות בין הצדדים (נספח 4 לכתב התביעה).
4. סמוך לתחילת חודש נובמבר 2018 הודיע מנהל חברת האם באופן חד צדדי על הפסקת ההתקשרות עם התובעת. מאחר והתחייבות חברת האם, לפיה תמשיך התובעת לקבל לטיפולה פרויקטים חדשים, הופרה, הסכמת התובעת להפחתת שכר הטרחה ושינוי מועדי התשלום, בטלה ומובטלת וכך הודע.
5. הסכום בכתב התביעה חושב ביחס לדירות שנמכרו על ידי כל נתבעת, על בסיס הסכם שכר הטרחה המקורי כפי שנטען, בשיעור של 1.5% בתוספת מע"מ.
6. הנתבעות הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, למצער, בקשה למחיקת כותרת ובקשה לרשות להגן. לטענת הנתבעות אין מחלוקת כי ההסכם שנכרת לכאורה עם חברת האם, לא צורף לכתב התביעה. אין מחלוקת כי בגין הדירות שנמכרו החל מיום 10.1.15 שולם שכר טרחה בהתאם להתכתבות נספח 4 לכתב התביעה. הנתבעות טוענות כי גם לפי גרסת התובעת, לפיה היא זכאית לקבל את ההפרש בין הסכומים ששולמו לסכומים המגיעים לה (דבר המוכחש), מי שאמור לשאת בתשלום – כמו גם נשא בו בפועל – אלה צדדים שלישיים ולא הנתבעות.
7. הנתבעות טוענות כי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, מאחר ואינה נסמכת על חוזה או התחייבות, לא צורפה ראיה בכתב להסכם שכר הטרחה שנכרת לכאורה עם חברת האם שאף אינה צד לתביעה, הראיות היחידות שצורפו לתביעה הינן הסכמי מכר בין צדדים שלישיים לבין נתבעות 5 ו- 7, אשר קודמים להסכם היחיד שצורף לכתב התביעה, בין התובעת לחברת האם. אין מחלוקת כי שכר הטרחה המלא, על פי ההסכם היחיד שנכרת בין התובעת לבין חברת האם, שולם. לא צורפה כל ראיה לפיה הסכם זה בוטל או בגין זכותה של התובעת לבטלו. ואפילו בוטל (דבר המוכחש), התובעת לא רשאית להמציא הסכם חדש מול הנתבעות, קל וחומר כשמדובר בתביעה בסדר דין מקוצר.
8. לא צורפה כל ראיה להוכחת טענת התובעת להסכם בעניין טיבם וטבעם של השירותים המשפטיים שיינתנו ע"י התובעת. מכתב התביעה עצמו עולה כי שכה"ט שולם ישירות על ידי רוכשי הדירות. הנתבעות מוסיפות וטוענות כי התביעה אינה עותרת לקבלת סכום קצוב, וכי פרשנות חוזה היא מורכבת ודורשת דיון שאין מקומו בתביעה בסדר דין מקוצר.
9. הצדדים הגישו סיכום טענותיהם בכתב. בסיכומי התובעת נטען כי לדחות את הבר"ל ולחילופין ליתן פסק דין חלקי על סך 895,218.43 ₪ סכום אשר אינו במחלוקת וכן ליתן רשות להגן המוגבלת לטענת הגנה אחת והיא, האם התוספת להסכם בוטלה כדין וניתן לחזור להוראות ההסכם הקובע שכ"ט בשיעור 1.5% בתוספת מע"מ.
10. בסיכומיה טוענת התובעת כי בסעיפים 3 ו- 4 לסיכומי הנתבעות, כלולה טענת פרעתי, אולם הנתבעות שוגות בחישוב האריתמטי הפשוט בסכום שהיה עליהן לשלם לשיטתן. הנתבעות לא טענו כי תמורת המכר שונה מהתמורה אותה פירטה התובעת ולא טענו כי שילמו תשלומי שכר טרחה נוספים מעבר למפורט בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה. בסעיפים 3-13 לסיכומי התובעת, עורכת התובעת חישוב שכר הטרחה המגיע לה ועותרת לפס"ד חלקי על סכום של 895,218 ₪. החישובים בוצעו על בסיס טבלאות אשר צורפו לסיכומים.

התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר-

1. תקנה 202 (1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת:

"ואלה תביעות שתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

1. תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית הבאות-
2. מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראשית ראיה שבכתב."
3. הסכם שכה"ט עליו מבוססת התביעה ואשר על פי הנטען נכרת בין התובעת לחברת האם, לא צורף לכתב התביעה. צורפו, סדרת הסכמי המכר עם רוכשי הדירות (נספח 3 לכתב התביעה), במסגרתם נקבע שכ"ט בשיעור של 1.5% ממחיר התמורה של הנכס, וכי שכה"ט ישולם ע"י הקונה במעמד חתימת החוזה. בהסכם שכה"ט מחודש ינואר 2015 בין התובעת וחברת האם, נספח 4 לכתב התביעה, הוסכם כי שיעור שכה"ט ירד לסך של 1.1%-1.35%. הנתבעות טוענות כי ענין זה אינו שנוי במחלוקת. אולם מוסיפות וטוענות כי הסכמת הצדדים היתה, כי לצורך קבלת שכ"ט מהנתבעות ולא מרוכשי הדירות, היה על התובעת לספק לנתבעות שירות מקיף ומלא והיא לא עשתה כן.
4. בהסכמי המכר עם הקונים(נספח 3 לכתב התביעה) ביחד עם ההסכמות נשוא ההתכתבות בין הצדדים (נספח 4 לכתב התביעה) יש כדי לקיים את "ראשית הראיה הנדרשת". אכן, במסגרת ההסכמים עם הקונים נקבע מפורשות כי החיוב מוטל על הקונה אולם כפי שניתן ללמוד במסגרת ההתכתבויות (נספח 4 לכתב התביעה), כותב חסון בין היתר "שכה"ט ישולם לנו ואנו נעביר לך". כך גם החשבוניות שצורפו לכתב התביעה הוצאו לחברת האם. "אין צורך במערכת מלאה של ראיות בכתב "וראשית ראיה" מספקת... הכתב הנדרש אינו חייב להיות ראיה מלאה על עילת התביעה על כל פרטיה ודקדוקיה ודי במה שקרוי "ראשית ראיה" (ר' אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי עמ' 396-397). נקבע כי חוזה או התחייבות המשמשים יסוד לתביעה יכולים להיות מפורשים או מכללא, משמע שאלה יכולים להיות בכתב או בע"פ, ואף ניתן להסיקם מהתנהגות בעלי הדין או מנסיבות המקרה (ע"א 197/67 רוזנר נ' שטרויגולד כא(2) 273.
5. הנתבעות טוענות כי התובעת לא צרפה ראיה, המעידה על זכותה לבטל את הסכם שכה"ט מחודש ינואר 2015 ולחזור להסכם שכר הטרחה המקורי הנטען. אין בטענה זו כדי לבסס טענה למחיקתה של הכותרת. הלכה היא כי בתביעה על הפרת חוזה די שתובא ראיה בכתב לחוזה עצמו ואין צורך להביא ראיה בכתב להפרתו כתנאי מוקדם לתביעה בסדר דין מקוצר (ר' ד. בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה מהדורה תשיעית (2008) עמ' 182-3).
6. כך, יש לדחות טענת הנתבעות לפיה אין המדובר בסכום קצוב. הסכום הנתבע ניתן לחישוב אריתמטי באופן העונה על הנדרש בתקנה 202(1)(א) וכפי שנקבע בפסיקה. אין המדובר בסכום הנובע משומה או הערכה (ר' ע"א 410/88 רותם חברה לביטוח בע"מ נגד כוכב בע"מ פ"ד מג(4)ע' 761). הסכום חייב אמנם להיות קצוב אך איננו חייב להיות מוסכם.

יש ליתן לנתבעות רשות להתגונן-

1. הדיון בבקשה לרשות להתגונן מיועד לאפשר לאדם שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר, לזכות באפשרות להתגונן כנגד התביעה ולהיכנס לשערי בית המשפט. הנטייה בפסיקת בית המשפט היא ככלל לתת רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ראו: ע"א 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו,עמ' 11 וההפניות.
2. בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה כי הגנה אפשרית בפיו. אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. אין בשלב הרשות להתגונן שקילת מהימנות או קביעת ממצאים (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מ"ז(5) 133, בעמ' 138; א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) בעמ' 402-403). לשון אחרת, די אם יראה הנתבע הגנה אפשרית ומשתמעת ולו בדוחק רב על מנת להצדיק את מתן הרשות להתגונן (י.זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 677-675). הנתבע יקבל רשות להתגונן גם אם הסתפק בהעלאת טענה בע"פ נגד מסמך בכתב (ע"א 390/59 רוזינסקי נגד וייט, פ"ד יג(3)2149).
3. אכן אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. לא תינתן רשות להתגונן למבקש, אשר לא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו. כן לא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים' (ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק מזרחי פ"ד מ"ה (1) 66, 69-70). על המבקש רשות להתגונן להכבד בפרטי פרטים של הגנתו ולא להסתפק בטענות בעלמא (ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ מיום 18/2/08, פורסם בנבו).
4. משלא צורף הסכם שכר הטרחה על בסיסו הוגשה התביעה, ועל מנת לעמוד טיבו ועל תנאיו ובכלל זה טענות הנתבעות לעניין השירותים המשפטיים אליהם התחייבה התובעת, כמו גם לטענת התובעת לפיה הנתבעות ולא חברת האם הן שחייבות בשכה"ט, יש לקיים בירור עובדתי. גם טענת התובעת לפיה הינה רשאית לחזור להסכם שכה"ט המקורי, דורשת בירור עובדתי באשר לפרשנות ההסכם מחודש ינואר 2015 ולכוונת הצדדים.
5. הנתבעות אינן כופרות בהסכמות מחודש ינואר 2015 ולפיהן נקבע, כי שכה"ט שישולם לתובעת יעמוד על 1.35% או 1.1% ואף טוענות כי חברת האם שילמה לתובעת את מלוא שכר הטרחה בהתאם להסכמות אלה. עם זאת אין בידי לקבל טענת התובעת כפי שנטענה במסגרת הסיכומים לפיה, היות והמחיר החוזי של כל דירה שנמכרה אינו במחלוקת, ניתן על בסיס הטבלאות שצורפו לסיכומי התובעת, להורות על פסק דין חלקי בגובה 895,218 ₪. אין הלימה בין הסכום הנטען לבין הסכום נשוא מכתב ההתראה נספח 6 לכתב התביעה. יש לקיים ברור עובדתי ביחס לטענת הנתבעות, אשר בשלב זה לא נסתרה, לפיה מלוא שכר הטרחה, גם בהתאם להסכם שכר הטרחה נספח 4 לכתב התביעה, שולם.
6. אשר על כן ניתנת לנתבעות הרשות להגן. התצהיר ישמש כתב הגנה. הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים בתוך 30 ימים מהיום. בהחלטה מיום 3.10.19 הוצע לצדדים לפנות להליך גישור. ככל ותושג הסכמה ניתן יהיה לעתור להארכת המועדים.
7. לאור התוצאה אליה הגעתי אין צו להוצאות.
8. קדם משפט ביום 16/12/19 בשעה 10:00.

ניתנה היום, י"ב חשוון תש"פ, 10 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.