א. כתבי-האישום:

הנאשמת הורשעה בעקבות הודאתה בשני כתבי-אישום כדלקמן:

במסגרת ת"פ 49342-04-19 בשלושה אישומים שונים המייחסים לה מספר עבירות הונאה בכרטיס חיוב, זיוף, התחזות לאחר וקבלת דבר במרמה.

החלק הכללי מוסר כי בעת הרלוונטית עבדה הנאשמת ב"הום סנטר" ומתוקף עבודתה היא צירפה לקוחות למועדון הלקוחות של מקום העבודה, ולשם כך צילמה את תעודות הזהות של המצטרפים כדי לסרוק אותן למערכת הממוחשבת. עוד נמסר, כי בעת הרלוונטית הוכרזה הנאשמת פושטת רגל והוצא נגדה צו עיכוב יציאה מן הארץ.

באישום הראשון, רכשה הנאשמת במרמה תוך שימוש בכרטיס האשראי של הלקוחה חמישה מכשירי טלפון סלולאריים, בשווי כולל של כ – 15,000 ₪ - היא הציעה הנאשמת ללקוחה להצטרף למועדון הלקוחות והלקוחה הסכימה. לשם כך, צילמה הנאשמת את תעודת הזהות של אותה לקוחה וכן את כרטיס האשראי שלה. בו ביום, רכשה הנאשמת שני מכשירי טלפון סלולאריים בסך 9,711 ₪ ושילמה באמצעות כרטיס האשראי של הלקוחה תוך שימוש בתעודת הזהות שלה. בהמשך, פנתה הנאשמת לחברה הסלולארית במטרה לרכוש שני מכשירי טלפון סלולאריים נוספים בסך 9,784 ₪, שילמה באמצעות כרטיס האשראי של הלקוחה, הציגה את תעודת הזהות של הלקוחה,. בהמשך רכשה מכשיר טלפון סלולארי נוסף בשווי 5,384 ₪ ושילמה בכרטיס האשראי של הלקוחה, הכל כמפורט בעובדות.

באישום השני, רכשה הנאשמת במרמה מוצרים ושירותים המפורטים בעובדות, בין השאר חמישה מכשירי טלפון סלולאריים בשווי כולל של כ – 30,000 ₪, וכן מוצרים ושירותים נוספים בשווי כולל של כ 7,600 ₪, תוך שימוש בכרטיסי אשראי של אחר. בין השאר, רכשה מכשירי טלפון סלולאריים, שילמה עבור עיצוב שיער, רכשה שירות מ"הדקה ה – 90", הכל כמפורט בעובדות ובטבלה המצורפת.

באישום השלישי, רכשה שלושה מכשירי טלפון סלולאריים תוך שימוש בפרטי כרטיס אשראי של אחר בשווי כולל של כ – 14,000 ₪ וניסתה לרכוש מכשיר נוסף בשווי של כ – 6,116 ₪.

במסגרת ת"פ 60116-05-20 בעבירות של ניסיון לתקיפת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בתאריך 24.4.20 ביקש פקח למסור לנאשמת דו"ח בגין השלכת פסולת ברשות הרבים. הנאשמת סירבה לחתום על הדו"ח, צעקה עליו וירקה לכיוונו. אל המקום זומנו שוטרים, אשר בקשו ממנה להתלוות אליהם, אך הנאשמת התנגדה לעיכוב והתנהגה כמתואר בעובדות.

ב. מתחם ענישה:

נוכח עקרון ההלימה, התכליות המוגנות אחר העבירות שאותן ביצעה הנאשמת, שהן השמירה על רכושו של הזולת ועל האמון והוודאות הנוגעים לאמצעי התשלום בכרטיסי האשראי, ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע, כי מתחם הענישה ביחס לאירוע המתואר בכתב-האישום הראשון נע בין מספר חודשי מאסר בפועל עד 15 חודשי מאסר בפועל ואילו ביחס לכתב-האישום השני בין מאסר מותנה עד מספר חודשי מאסר בפועל.

אפנה אל פסקי-הדין הבאים, שאותם יש לאבחן לקולה ולחומרה לנסיבותיהם, לפי מספר העסקאות, שווי הרכוש שהושג בהונאה, השבת הרכוש, עבר פלילי וכיו"ב:

רע"פ 5212/13 אדינה שמעון נגד מדינת ישראל (29.8.2013):

נאשמת אשר הורשעה בשני אישומים בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב וקבלת דבר במרמה. בהתאם לעובדות כתב-האישום, שימשה הנאשמת כמטפלת של קשיש, והחזיקה בכרטיס חיוב המצוי בהחזקתו של המתלונן. הנאשמת עשתה שימוש בכרטיס חיוב של המתלונן לשם תשלום חובות אישיים. בית-משפט השלום השית על הנאשמת, בעלת עבר פלילי, 10 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, והתחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך 3,000 ₪. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי. בית-המשפט הורה על קבלת תסקיר משירות המבחן, אך בסופו של דבר קבע שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן, נוכח עברה הפלילי. לפיכך, הערעור נדחה. הוגשה בקשת רשות ערעור, בית-המשפט העליון דחה את הבקשה.

רע"פ 1579/16 ספיאן נגד מדינת ישראל (28.2.16):

24 חודשי מאסר בפועל נגזרו על מי אשר הונה בכרטיסי חיוב, ביצע רכישות ממספר בתי עסק תוך שימוש ב – 7 כרטיסי חיובי שונים.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 12105-01-13 מסיקה נגד מדינת ישראל (25.11.12):

נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בשמונה אישומים שבמרכזם מספר אירועים בהם גנב כרטיסי חיוב ועשה בהם שימוש על מנת לקבל במרמה מכספי הקורבנות, בתקופה שהתפרשה על פני כשנה, כאשר הסכום שנלקח הינו בסך כולל של כ-15,000 ₪. בית-משפט השלום השית על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי בסך 15,000 ₪ (רכיב הפיצוי הוסכם על-ידי הצדדים). הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, הערעור נדחה.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 34485-06-14 פבלוביץ נגד מדינת ישראל (21.09.14):

נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, שימוש בכרטיס חיוב מזויף, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה. בהתאם לעובדות כתב-האישום, דובר במספר מקרים בהם נכנס הנאשם לחנויות ורכש טובין באמצעות כרטיסי אשראי מזויפים בהיקף כולל של 11,445 ₪. בית-משפט השלום השית על הנאשם, בעל עבר פלילי קל, 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן למשך שנה, וכן פיצוי בסך 9,000 ₪. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, אשר קבע כי העונש שהושת על הנאשם הינו עונש ראוי, ואף מקל. לפיכך, הערעור נדחה.

ע"פ (נצרת) 1132/07 אבו חמיס נגד מדינת ישראל (24.06.15):

נאשם אשר הורשע בעבירת הונאה בכרטיס חיוב. בעל עבר פלילי בעבירות דומות. בית-משפט השלום השית על הנאשם 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, 7 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, הערעור נדחה. בית-המשפט המחוזי קבע כי לאור עברו הפלילי של הנאשם בעבירות דומות, העונש שהושת עליו איננו חמור ואף מקל.

ג. שיקולי ענישה:

מבלי להקל ראש בעובדות כתב-האישום הדנות ביריקה לכיוון הפקח, אשר כל חטאו היה שביקש לבצע את תפקידו ובהתנהגותה כלפי השוטרים, עיקר החומרה במסגרת גזר-דין זה רובצת לפתחה של הנאשמת נוכח מעשי המרמה, ההונאה, הזיוף וההתחזות המתוארים בכתב-האישום הראשון.

כתב-האישום הראשון מתאר התנהגות מרמתית שיטתית, מתוכננת, שבמסגרתה קיבלה הנאשמת שירותים ומוצרים בסכומי כסף נכבדים בשווי כולל של כ – 70,000 ₪ וניסיון לכך בשווי של כ – 6,000 ₪, תוך פגיעה ומעילה באמון מעסיקתה והאמון שהעניקו לה האנשים אשר מסרו לה את כרטיסי האשראי שלהם.

עבירות שכאלה מחייבות הטלת ענישה מחמירה, המשיבה לנאשמת כגמולה, שבכוחה להרתיע אותה באופן מיוחד, נוכח הפרטים שימסרו בהמשך, ולהרתיע את הרבים שכמותה.

אין במדובר בנאשמת אשר גנבה מוצרים שמוגדרים מוצרי צריכה בסיסיים, אשר פעלה ממניעים של מצוקה, אלא נאשמת שבחרה מוצרים ושירותים שכולם נהנתנות, מוצרים העוברים לסוחר, כדי לספק את רעבה להימורים.

הנאשמת לא השיבה את הגזלה, ולפיכך החרטה אשר הביעה על המעשים היא חרטה במלל בלבד. אילו הייתה בפיה חרטת אמת, הייתה טורחת ועושה להשבת הגזלה ולא בחלקה.

הנאשמת נשלחה אל שירות המבחן ואל בית-המשפט הקהילתי, כדי לאפשר לה לעלות על דרך טיפולית-שיקומית, אך דרך זו נחלה כישלון.

התסקיר מאוקטובר 2020 לימד כי הנאשמת אינה מגיעה לפגישות אצל שירות המבחן, ולפיכך לא נמסרה כל המלצה.

התסקיר מאפריל 2021 תאר את נסיבות חייה, כבת 46, גרושה, אם לשניים, סיימה 12 שנות לימוד, גדלה בבית בעל דפוסי התמכרות לאלכוהול ולהימורים, לאחר גירושיה השניים החלה להתמכר להימורים – התמכרות ממנה מתקשה להיגמל, ניהלה אורח חיים בלתי יציב, נקלעה לחובות כבדים, בשנת 2016 נקלעה לפשיטת רגל, תואר ההליך שהיה מוצלח בשעתו בבית המשפט הקהילתי, אולם נוכח העבריינות הנוספת הסתבר להיות כושל, הרושם שהתקבל היא שהנאשמת בעלת דפוסי חשיבה והתנהלות אימפולסיביים ועברייניים, המובילים אותה להתנהגות עבריינית פורצת גבולות, היא נוקטת בגישה מצמצמת ביחס לעבירות שאותן ביצעה, אינה מגלה אמפטיה לקורבנותיה, נערך ניסיון טיפולי ביחידה להתמכרויות אולם היא התקשה להתמיד בו ולהציג תוצאות של ממש, שירות המבחן מעריך כי יש צורך לשלב את הנאשמת בקהילה טיפולית סגורה, אולם הנאשמת אינה מסכימה לכך בשל הדאגה לבנה, ובסופו של יום אין כל המלצה טיפולית שיקומית בעניינה.

בכל זאת, לאחר שהנאשמת נשאה דברים באולם בית-המשפט מהם ניתן היה ללמוד כי היא מבקשת הזדמנות נוספת הוזמן תסקיר נוסף.

התסקיר מיולי 2021 שב על קודמו, מלמד כי הנאשמת נעדרת מוכנות לשלם מחירים אישיים לצורך שיקום ועריכת שינוי משמעותי בחייה, אינה מוכנה לצאת מ"אזור הנוחות שלה" ואין המלצה עונשית שיקומית.

התסקיר העדכני מאוקטובר 2021, שהוגש לקראת מתן גזר-הדין אינו נושא בשורה חיובית, הוא מציין שהטיפול המפורט בו אינו מעניק מענה טיפולי הולם לצרכיה של הנאשמת ולסיכון הנובע מהתנהלותה העבריינית, ולפיכך הוא אינו בא בהמלצה שיקומית

לחובת הנאשמת עבר פלילי הכולל הרשעה קודמת אחת בעבירות של גניבה, מרמה והונאה בכרטיס חיוב (במ/2).

במסגרת ההרשעה דלעיל, לחובת הנאשמת מאסר מותנה בר הפעלה בן 6 חודשים, אשר נגזרו עליה בתאריך 12.11.17 בתפ"ק 6948-05-15, במסגרת ההליך בבית-המשפט הקהילתי שבו שולבה. היה זה לאחר שהשלימה הליך שיקומי בבית-המשפט הקהילתי. אפנה בעניין זה לגזר-הדין (במ/3). עיון בגזר-הדין מלמד, כי גם אז השתמשה הנאשמת בכרטיס אשראי שאינו שייך לה לצורך רכישת ביגוד, מוצרים שונים ומשיכת מזומן בכספומטים. כאמור, במסגרת הליך זה, הופנתה הנאשמת אל בית-המשפט הקהילתי. אפנה אל התסקיר המסכם שהוגש במסגרת אותו הליך (במ/5).

בית-המשפט הקהילתי הינו הליך שיקומי, ייחודי, שבו עוטפת הקהילה את הנאשם, אשר פשע כלפיה, במעטפת שיקומית כוללת, המסייעת לו לעלות על דרך הישר. והנה, למרבה הצער, כתבי-האישום העומדים בפניי מלמדים, כי הנאשמת כלל אינה מכירת תודה להליך שאותו עברה, היא שבה ופשעה כלפי הקהילה אשר הושיטה לה יד שיקומית ואילו ההליך השיקומי הנטען שאותו עברה, במבחן התוצאה, כשל.

כאמור, זוהי נאשמת, אשר פתחה התמכרות ארוכה, רבת שנים להימורים, ואשר מצאה דרך לממן התמכרות זו על חשבון רכושו של הזולת.

במילותיה האחרונות, הן במעמד הטיעון לעונש והן בפרוטוקול יום 11.5.21 עמוד 14, נשאה הנאשמת דברים, הביעה צער וחרטה, טענה שעושה מאמצים רבים לשינוי וניתן לומר שעיקר מעיניה נתונים לבנה בן ה – 8. יחד עם זאת ניכר היה שדבריה עוטפים התנהגות דרשנית, המעמיסה את בעיותיה על הזולת, מבלי יכולת להתבונן באופן ביקורתי אל מעשיה שלה, אשר הובילו אותה למצבה הנוכחי.

שקלתי את האמור במסמך הרפואי (במ/1), אך בכל הכבוד אין בו כל משקל מקל נוכח מעשיה החמורים של הנאשמת והעדר הליך שיקומי מוכח.

נמסר בטיעון לעונש, כי למרבה הצער, הנאשמת מכרה כליה, כדי לממן את חובותיה שנבעו מהתמכרותה להימורים, אך מה לגבי מצוקת של אחרים אשר בכיסם פגעה ?

שקלתי בכובד ראש את העובדה כי מדובר באימא לקטין כבן 8, שבו היא מטפלת ואת המשמעויות הנלוות לכניסתה אל מאחורי סורג ובריח ביחס לאותו קטין, אך במקרים כאלה יש לומר לנאשמת כי מעשיה ובחירותיה הם אלו שהובילו לתוצאות הנלוות ביחס לבנה ועתה אין לה להלין אלא על עצמה.

ד. מסקנה:

הנאשמת ביצעה מעשי מרמה חמורים, מתוכננים, תוך שימוש בכרטיסי אשראי של אחרים, קיבלה סכומי כסף נכבדים, שאותם לא השיבה.

היא לא השכילה לעלות על דרך שיקומית והדרך השיקומית שאותה נטען שעבדה במסגרת בית-המשפט הקהילתי הוכחה במבחן התוצאה ככישלון.

זוהי נאשמת בעלת התמכרות להימורים, אשר מממנת את התמכרותה מכיסו של הזולת.

היא בעלת עבר פלילי הכולל מאסר מותנה ,שלא הרתיע אותה לשוב לסורה ואף עשתה כן ביתר שאת.

לפיכך, אני סבור שלמרות שנמצאה כשרה לביצוע עבודות שירות, לא ניתן שלא להטיל עליה ענישה בדרך של מאסר בפועל, אשר תשיב לה כגמולה, תרתיע אותה במידת האפשר מלשוב ולבצע עבריינות מרמה בעתיד וזאת בתוך מתחם הענישה.

ה. תוצאה:

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. 8 חודשי מאסר בפועל.

ב. אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 6 החודשים מתפ"ק 6948-05-15 שלום רמלה במצטבר לעונש המאסר בפועל.

ג. סה"כ תרצה הנאשמת 14 חודשי מאסר בפועל, מהם תנוכה תקופת מעצרה בין ה – 15.4.19 – 18.4.19.

לשם ריצוי עונשה תתייצב הנאשמת בתאריך 5.12.21 בשעה 09:00 בבית-הסוהר "נווה תרצה", כשהיא מצוידת בעותק מגזר-דין זה ובתעודת זהות.

ד. 6 חודשי מאסר שאותם לא תרצה הנאשמת אלא אם כן תעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורה עבירה שיש בה יסוד של מרמה, זיוף, הונאה, או כל עבירה בה הורשעה.

ה. חודש מאסר שאותו לא תרצה הנאשמת אלא אם כן תעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורה כל עבירה שיש בה יסוד של אלימות כלפי הגוף.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

צו כללי למוצגים.

התיקים סגורים.

ניתן היום, י"ח חשוון תשפ"ב, 24 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.